ממחקר שהתפרסם לאחרונה (יולי 2019 ), עלה כי בקרב נשים עם סרטן שד (מוקדם), עיכוב מעבר ל – 120 יום מהאבחנה עד לקבלת הטיפול הכימותרפי הראשון, נקשר להישרדות נמוכה יותר מן המחלה. הגורם המשמעותי ביותר שתרם לעיכוב היה פרק הזמן בין האבחון לניתוח.
המחקר, שנערך בארה"ב, כלל נתונים על כ – 172,000 נשים שאובחנו עם סרטן שד בשלב מוקדם (שלבים 1-3) בשנים 2010-2014, אשר עברו ניתוח בשד וקיבלו טיפולי כימותרפיה לאחר הניתוח (לא נכללו במחקר נתונים על נשים עם סרטן שד שלא עברו כימותרפיה או נתונים על נשים שעברו כימותרפיה טרום ניתוחית/ נאו-אדג'וונטית). זמן המעקב החציוני עמד על 46 חודשים (מזמן האבחון).
כחלק מהמחקר בדקו החוקרים האם סוג הניתוח משפיע על העיכוב במתן הכימותרפיה:
א. ניתוח שימור שד (למפקטומי) – התבצע בקרב 52.6% מהנשים.
ב.ניתוח כריתה מלאה (מסטקטומי) – התבצע בקרב 47.4% מהנשים. בקבוצה זו כ- 43.3% עברו ניתוח כריתה מלאה עם שחזור מיידי (20.5% מקרב כלל הנשים במחקר), ו – 56.7% עברו ניתוח כריתה מלאה ללא שחזור מיידי (26.9% מכלל הנשים במחקר).
מהמחקר עלה:
- 89.5% מהנשים קיבלו את הטיפול הכימותרפיה הראשון תוך 120 יום (או פחות) מרגע אבחון סרטן השד, ו – 10.5% קיבלו את הטיפול הכימותרפי הראשון מעבר לפרק זמן זה.
- עיכוב בטיפול הכימותרפי הראשון מעבר ל – 120 יום מהאבחון לווה בירידה בהישרדות של 29%.
הירידה בשיעור ההישרדות נצפתה עבור הסוגים השונים של סרטן השד: סרטן שד הורמונלי, סרטן שד רגיש ל – HER2 וסרטן שד שלילי לשלושת הסמנים-טריפל נגטיב (TNBC). - שיעור ההישרדות ל – 5 שנים בקרב נשים עם סרטן שד שהטיפול הכימותרפי הראשון היה מעבר ל – 120 יום עמד על 88.6% לעומת 91.9% בקרב אלו שקיבלו את הטיפול במסגרת 120 יום מהאבחון.
- עיכוב מעבר ל – 120 יום במתן הטיפול הכימותרפי התרחש יותר בקרב הנשים שעברו ניתוח כריתה מלאה: 12.9% מאשר בקרב אלו שעברו ניתוח לשימור שד – 8.3% .
- מבין הנשים שעברו ניתוח כריתה מלאה עם שחזור מיידי 15% קיבלו את הטיפול הכימותרפי הראשון מעבר ל – 120 יום מרגע האבחון לעומת 11.3% בקרב אלו שעברו כריתה מלאה ללא שחזור מיידי.
- פרק הזמן מהאבחון עד הניתוח היה הגורם התורם המשמעותי ביותר לדחיית הטיפול הכימותרפי. בקרב נשים שעברו כריתה מלאה עם שחזור מיידי, היה פרק זמן זה (כלומר הזמן בין האבחון לניתוח) הארוך ביותר ותרם לעיכוב בטיפול.
ההחלמה מניתוח כריתה מלאה לא תרמה לשוני, שיש לו משמעות קלינית בין הניתוח לתחילת הטיפול הכימותרפי (גם כאשר הנשים עברו ניתוח עם שחזור מיידי וגם כאשר עברו ניתוח כריתה מלאה דו-צידי).
החוקרים מציינים כי סיבות אפשרית לעיכוב במתן הטיפול הכימותרפי הן: נגישות נמוכה לטיפול, זמן המתנה ארוך לחוות דעת שנייה, ועבור נשים שבוחרות בניתוח כריתה מלאה עם שחזור מיידי גם התיאום והזמינות של כירורגי השד, המנתחים הפלסטיים וחדרי הניתוח (זמן הניתוח ארוך יותר בכריתה מלאה ושחזור מיידי).
מקורות:
עדכון: אוגוסט 2019