סרטן שד גרורתי

סרטן שד גרורתי (נקרא גם סרטן שד משני או סרטן שד מתקדם) הוא המושג בו משתמשים לתאר סרטן שהתפשט, שלח גרורות אל מעבר למקומו המקורי בשד ובלוטות הלימפה אל חלקים או רקמות אחרות בגוף, הממשיך להתפתח ולהתפשט במקומו החדש – המוח, העצמות, הריאות או הכבד.

המקום המקורי בו מתפתח הסרטן נקרא סרטן ראשוני (primary cancer). בסרטן שד גרורתי הסרטן הראשוני הוא סרטן שד גם אם הוא מופיע בחלקי גוף אחרים, והתאים שלו יהיו זהים לאלו של הסרטן הראשוני. לדוגמא, אם תאי הסרטן מתפשטים מהשד לעצמות, תאי הסרטן החדש שבעצמות יהיו תאי סרטן שד ולא תאי סרטן העצמות.

כיום, עם פיתוחן של תרופות חדשות, ההתייחסות לסרטן שד גרורתי היא כאל מחלה כרונית, שגם אם אינה ניתנת לריפוי הרי שניתן לעכב התקדמותה באמצעים שונים ולהקל על החולה.

כיצד מתפתח סרטן שד גרורתי

מהם הסימפטומים

בדיקות אבחון

הטיפול

בדיקות גנומיות

אובחנתי – מה זה אומר לגבי

חיים בצל סרטן שד גרורתי, מאמר מאת ד"ר מירי נהרי בכתב העת: פסיכואקטואליה (מיועד לאנשי מקצוע וגורמים מטפלים באשה ובבני המשפחה)

כיצד מתפתח סרטן שד גרורתי

כאשר תאי סרטן נודדים אל מחוץ לשד הם מסוגלים "להשתקע" בחלקי גוף שונים או ברקמות אחרות ולפתח סרטן שד במקום החדש. סרטן כזה נקרא גרורתי, ובמקרה של מספר מקומות חדשים במקביל מדובר בגרורות. תאי הסרטן פורצים אל מחוץ למקומם המקורי בשד באמצעות מערכת כלי הדם או מערכת הלימפה (מערכת צינורות הלימפה מתקיימת במקביל למערכת הדם בגוף ותפקידה לנקז נוזלים ופסולת מהתאים). התפתחות כזו יכולה להתרחש לפני הטיפול הראשוני בשד וגם לאחריו, במידה ונשארו בשד תאי סרטן שלא הושמדו.

סרטן שד גרורתי הוא השלב המתקדם ביותר (IV stage) של המחלה. יש נשים שאצלן האבחנה של סרטן השד הגרורתי היא בזמן האבחנה הראשונה שלהן כחולות בסרטן. לסרטן השד יש פוטנציאל להתפשט לכל מקום בגוף. ברוב המקרים יתפשטו תאי סרטן השד לאחד או יותר מהמקומות הבאים :

  • העצמות – כרבע ממקרי סרטן השד הגרורתי מתפשטים קודם כל לעצמות, בעיקר לעמוד השדרה, הצלעות, האגן, הגולגולת, והעצמות הארוכות בגפיים.
  • הריאות או המעטפת שלהן הנקראת pleura
  • הכבד – המקום השלישי הנפוץ ביותר להתפשטות סרטן השד. כשני שלישים מחולות סרטן השד הגרורתי סובלות בסופו של דבר גם מסרטן שד בכבד.
  • המוח.

סרטן שד יכול להתפשט גם למח-העצם, השחלות, העיניים ומקומות אחרים, אך אלו מקרים נדירים יותר.

זכרי שגם אם אובחנת כחולה בסרטן שד גרורתי אין פירוש הדבר שהסרטן אכן יתפשט לכל אותם מקומות.

מהם הסימפטומים (תסמינים) של סרטן שד גרורתי

ניסיונה של כל אישה החולה בסרטן שד גרורתי שונה משל רעותה. עוצמת הסימפטומים שכל אחת חווה אינה זהה, ויש נשים חולות אשר בקושי מרגישות בהם. מהות ועוצמת הסימפטומים תלויים במיקום הגרורות בגוף ובמידת ההתפשטות, כמו גם בסוג הטיפול שניתן ובתגובה לטיפול. ניתן לטפל בסימפטומים הללו על מנת לשפר את ההרגשה. אם מרגישים באחד או יותר מהסימפטומים מומלץ לפנות לרופא בהקדם. יתכן והם נובעים מבעיות רפואיות אחרות אך את זאת יוכל לקבוע הרופא לאחר שיבצע בדיקות ויקבע את האבחנה.

על הסימפטומים והטיפול בהרחבה:
סרטן שד בעצמות
סרטן שד בריאות
סרטן שד בכבד
סרטן שד במוח

בדיקות אבחון

על מנת לאבחן האם הסרטן התפשט, להיכן ובאיזו מידה, צריך לעבור בדיקות רפואיות, בהתאם לסימפטומים ולתוצאות הבדיקה הגופנית על ידי הרופא. השלב והדירוג של המחלה נקבעים על פי תוצאות הבדיקות. כאשר הרופא ממליץ לבצע בדיקה מסוימת חשוב לדרוש קבלת הסברים מלאים על מטרת ביצוע הבדיקה, האם בביצועה כרוכים סיכונים מסוימים, באיזה הליך מדובר וכיצד צפויים להרגיש במהלך הבדיקה ולאחריה.

להלן מובא הסבר לגבי בדיקות אחדות שיתכן ויהיה צורך לבצע על מנת לאבחן האם הסרטן התפשט, ואם כן – באיזו מידה. אין זה אומר שחייבים לעבור את כל הבדיקות הנמנות כאן.

  • צלום עצמות – במהלך בדיקה זו מצלמים באמצעות קרני רנטגן את תמונת העצמות על מנת לאבחן האם קיימות תופעות חריגות כלשהן. בצילום כזה עלולים לא להבחין בגרורות לעצמות בשלבן ראשוני.
  • צלום חזה – צלום באמצעות קרני רנטגן לאיתור מצבים חריגים בבית החזה. בצילום כזה עלולים לא להבחין בגרורות ראשוניות לריאות או לחזה.
  • סריקת עצמות – במהלכה מוחדרת לווריד כמות מזערית של חומר רדיואקטיבי בלתי מזיק העובר בגוף באמצעות זרם הדם ומגיע לעצמות. לאחר מספר שעות מבצעים סריקה של העצמות בה עוקבים אחר התקדמות החומר בגוף על מנת לאתר אזורים בהם יש פעילות יתר בעצם. אזורים אלו נקראים "נקודות חמות" (Hot spots). לא כל ה"נקודות החמות" מקורן בסרטן, הן עלולות להיגרם גם על ידי שגרון (ארטריטיס), או דלקת או פגיעה כלשהי. ביצוע הבדיקה אינו כרוך בכאב.

על מנת לאשר את האבחנה יתכן והרופא יציע לבצע בדיקות נוספות, כמו:

  • סריקת סי.טי. (CT) – סריקת CT או CAT יעזרו לאבחן האם הסרטן התפשט לעצמות, לריאות, לכבד, למוח, או לאזורים בבטן או האגן. משך הבדיקה כ-30 דקות, בהן צריך לשכב על הגב. הבדיקה אינה כרוכה בכאב, אך יש נשים המרגישות שלא בנוח בתוך חלל סגור (קלסטרופוביה). ניתן לקבל כדור הרגעה לפני הבדיקה לפי בקשה . סריקת סי.טי. נותנת בדרך כלל תמונה מפורטת יותר של האזור הנסרק מאשר התמונה המתקבלת באמצעות קרני רנטגן. במטרה להקל על הבחנה במצבים חריגים יש מטופלים אשר במהלך ביצוע סריקת סי.טי. מקבלים זריקת חומר נוגד צבוע, בדרך כלל על בסיס יוד, במטרה להדגיש רקמות מסוימות או כלי דם. החומר מוחדר באמצעות מזרק המחובר לצינור תוך-ורידי בזרוע או ביד. במקרה של הזרקת חומר נוגד עלולים להרגיש גל חום בעת ההזרקה. כמו כן צפויה המטופלת להישאל לפני מתן הזריקה האם ידוע לה על תגובה אלרגית אפשרית שלה לחומר המוזרק.
  • אולטרסאונד של הכבד – כאשר יש חשש לגרורות סרטן בכבד. באמצעות גלי קול יוצרים דימוי של הכבד וכך ניתן למדוד את מצב הגידול הגרורתי וגודלו. הבדיקה אורכת דקות מספר ואינה כרוכה בכאבים.
  • בדיקות דם – בדיקת תפקודי כבד, בדיקת מח עצם (רמת יצור תאי הדם האדומים ותאי קרישת הדם), ובדיקת רמת הסידן בדם.
  • תהודה מגנטית אם.אר.איי MRI – סריקה לאבחון האם הסרטן התפשט למוח, לעמוד השדרה או למוקדי עצבים אחרים. לעתים נעזרים בה לאבחון לגבי אברי גוף אחרים כמו הכבד. הבדיקה יכולה להראות תמונה מדויקת למדי של האזור הנסרק, ואינה כרוכה בכאבים. מכיוון שבמהלכה יש לשכב בתוך "מנהרה" במשך 30 דקות, זה עלול לגרום לתחושת אי-נוחות. אפשר לבקש כדור הרגעה לפני הבדיקה.
  • סריקת PET – מטרתה לאתר גרורות שיתכן והתפשטו לריאות, לכבד ולמוח. במהלכה מזריקים לווריד כמות קטנה ובלתי מזיקה של חומר רדיואקטיבי (לרוב בזרוע או באמצעות קטטר לדרכי השתן). החומר עובר בגוף באמצעות זרם הדם ומדגיש אזורים בגוף בהם יש פעילות מוגברת. הסריקה מסוגלת לאתר אזורים זעירים בגוף אליהם הגיע הסרטן. הבדיקה אורכת זמן קצר ואינה כרוכה בכאבים.
  • ניקוז מעטפת הריאות Pleural drainage/tap/aspiration – יתכן ויהיה צורך בטיפול זה במידה ובצילום רנטגן של בית החזה מתברר שהצטברו נוזלים סביב הריאות. הנוזלים מנוקזים באמצעות מזרק ונשלחים למעבדה לבדיקה פתולוגית על מנת לוודא האם חדרו תאי סרטן לתוך מעטפת הריאות.
  • ביופסיה של העצם – זו בדיקה נדירה המבוצעת לאחר שנעשתה סריקת עצמות והתגלה רק אזור חריג ממוקד אחד, והרופא רוצה לוודא האם הסיבה לכך הוא הסרטן. לביצוע הבדיקה מחדירים מזרק לתוך העצם ולוקחים דגימה. תיתכן תחושת אי נוחות קלה ומעט לחץ, למרות שנעזרים בהרדמה מקומית. לאחר ביצוע הביופסיה המקום יישאר רגיש למשך מספר ימים.

הטיפול בסרטן השד הגרורתי

המטרה העיקרית של הטיפול בסרטן השד הגרורתי היא לשפר את איכות החיים על ידי הקלת הסימפטומים. טיפולים אחדים מסוגלים להקל על ידי הפסקת התפתחותו של הסרטן או הקטנת הגידול למשך פרקי זמן שונים, ואפילו למשך שנים, ולעיתים גם הארכה של תוחלת החיים. בעקבות האבחנה של סרטן שד גרורתי מוצעים למטופלת בדרך כלל סוגים שונים של טיפולים אנטי סרטניים כלליים, אך יתכן ויוצעו גם טיפולים ייחודים למצב אשר יהיו תלויים במיקומו של הסרטן הגרורתי ובמהות הסימפטומים.

טיפולים אנטי סרטניים כלליים פועלים על כל הגוף ומטרתם לשלוט בגודל ובמידת ההתפשטות של הגידול. הם כוללים:
טיפול הורמונאלי – טיפולים הפועלים על ההורמונים הנקביים שבגוף כדי לבלום את התפשטות הסרטן. טיפולים אלו יתאימו למטופלת במידה ולסרטן יש קולטני אסטרוגן חיוביים. המטרה העיקרית של הטיפולים היא לשפר את איכות החיים על ידי הקלה על הסימפטומים של המחלה. טיפולים הורמונלים (או אנדוקרינולוגים) עוצרים את התפשטות הגידול הסרטני ולעתים אף מקטינים אותו, למשך זמן. על ידי כך יכולים הטיפולים גם להאריך את תוחלת החיים, אם כי עובדה זו טרם הוכחה במחקר קליני.
כימותרפיה – שימוש בתרופות המשמידות את תאי הסרטן. טיפול כימותרפי משפיע על הגוף כולו (בניגוד לטיפולים ממוקדים לאזור מסוים של הגוף). ברוב המקרים יותאם הטיפול הכימותרפי במידה והמטופלת אינה מתאימה לקבל טיפול הורמונלי, או במידה והטיפול ההורמונלי שקיבלה חדל מלהשפיע. כל זאת בהתאם למיקום התפשטות הסרטן ולסימפטומים. המטרה העיקרית של הטיפולים היא לשפר את איכות החיים על ידי הקלת הסימפטומים הגורמים סבל. טיפולים כימותרפים עוצרים את התפשטות הגידול סרטני ולעתים אף מקטינים אותו לפרקי זמן שונים.

ניתוחים – ניתוח אינו שיטת טיפול נפוצה לנשים עם סרטן שד גרורתי. יחד עם זאת לפעמים ייעזרו בשיטה זו לטיפול בסרטן גרורתי בעצמות, בריאות ובמוח, ולעתים נדירות ביותר בכבד.
מחקר שהוצג בכנס ASCO 2020 הראה כי עבור נשים עם סרטן שד שהאבחון הראשוני היה כבר במצב הגרורתי (שלב IV),  ניתוח בשד לא שיפר את תוחלת החיים ו/או איכות החיים.
יצויין עם זאת, כי במקרים מסויימים יערך ניתוח בשד, בעיקר במקרים בהם הגידול בשד גורם לכאבים והגבלות תנועה לאשה.

טיפולים ביולוגיים  – טיפולים חדשים בסרטן שד גרורתי נמצאים בפיתוח מתמיד. הרספטין (Herceptin) היא נוגדן התוקף תאי סרטן שיש להם עודף קולטנים (רצפטורים) ל- HER2. בדרך כלל הטיפול משלב הרספטין עם תרופות כימותרפיות.

התרופה טייקרב, לפטיניב (Tykerb, Lapatinib) מאושרת על ידי משרד הבריאות בישראל לטיפול בסרטן שד מתקדם או גרורתי בקרב נשים בעלות ביטוי יתר של HER2, בשילוב עם קסלודה (Capecitabine). הטיפול המשולב מיועד לנשים שטופלו בעבר בתרופות כימותרפיות ממשפחות האנתראציקלינים (אדריאמיצין) והטקסאנים (טקסול או טקסוטר) וכן טופלו בהרספטין. התרופה נחקרת גם כטיפול בסרטן שד דלקתי.

התרופה הביולוגית אווסטין (Avastin, Bevacizumab) אושרה לטיפול בשילוב עם טקסול בחולות סרטן שד מתקדם בעלות HER2 שלילי שלא קיבלו טיפול כימותרפי. אפיניטור בשילוב ארומזין מטפלת בסרטן שד גרורתי בקרב נשים לאחר גיל המעבר, עם קולטנים חיוביים להורמון אסטרוגן ו/או פרוגסטרון ושליליים ל-HER2. מדובר בנשים אצלן המחלה התקדמה לאחר הטיפול ההורמונאלי המקובל. הטיפול בדנוזומב (אקסיג'יבה) מיועד למניעת פגיעה בעצמות.

תרופות "ביולוגיות" "מכוונות מטרה", ממשפחת מעכבי CDK 4/6, מיועדות לנשים עם סרטן שד גרורתי, רגיש להורמונים (+HR) ושלילי ל – HER2: אייברנס (Ibrance / Palbociclib); קיסקלי (Kisqali / Ribociclib); ורזניו/ אבמציקליב (Abemaciclib /Verzenio).
הטיפול ינתן קו טיפול אנדוקריני ראשון בשילוב עם תרופות ממשפחת מעכבי ארומוטאז או כטיפול אנדוקריני בסרטן שד גרורתי כקו טיפול אנדוקריני מתקדם בשילוב עם Fulvestrant.

טיפול מכוון מטרה לסרטן שד גרורתי מסוג טריפל נגטיב
באפריל 2020 אישר ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי)  את התרופה טרודלבי (Trodelvy/ sacituzumab govitecan-hziy) לטיפול בנשים עם סרטן שד גרורתי מסוג טריפל נגטיב שכבר עברו שני קווי טיפול לפחות במחלתן הגרורתית. הטיפול הוא מסוג ADC – נוגדן מצומד לתרופה: הנוגדן נצמד לחלבון (TROP-2) על פני התא הסרטני, וכך מוחדרת  התרופה לתוך התא הסרטני ומובילה להריסתו (החלבון על פני התא הסרטני בא לידי ביטוי ב כ-90% מהתאים הסרטניים מסוג טריפל נגטיב) .

ביספוספונטים – בסרטן שד משני בעצמות מטפלים גם בביספוספונטים (bisphosphonates), דוגמת פוסאלאן או קלודרונאט, בונפוס,  ארדיה וזומרה.

טיפולים אימונותרפיים –  זוהי קבוצה חדשה של תרופות שחלקן  נסיוניות, ובשלבי מחקר. בניגוד לטיפולים הכימותרפיים והביולוגיים, הנאבקים בתאי הסרטן ישירות, הטיפולים האימונותרפיים "משחררים" את המערכת החיסונית של הגוף, כדי שהיא עצמה תתמודד ללא חסמים עם התאים הסרטניים. בסל הבריאות 2018 אושרה התרופה  קיטרודה, לטיפול במספר סוגי סרטן מתקדם לא נתיח ו/ או גרורתי שמראה סימני MSI-h, ביניהם סרטן השד.
בכנס ASCO 2020 הוצגו תוצאות של מחקר  KEYNITE-355 שהראו כי יעילות בטיפול בתרופה בנשים עם סרטן שד גרורתי מסוג טריפל נגטיב כאשר הגידול מבטא רמה גבוהה של הסמן PD-L1 (המדד המשולב של הסמן PD-L1 היה 10 או למעלה מזה). נטילת קיטרודה יחד עם כימותרפיה האריכה את משך הזמן ללא התקדמות המחלה בהשוואה לכימותרפיה בלבד. התרופה עדיין לא נכנסה לסל הבריאות בהתווייה זו.

נשאיות של BRCA

התרופה אולפריב Olaparib (לינפארזה) מיועדת לחולות סרטן שד גרורתי שהן נשאיות BRCA, לאחר כשלון טיפולים כימיים סטנדרטיים.

טיפולים פליאטיביים כל טיפול הניתן לסרטן שד גרורתי, המקל על הסימפטומים ומשפר את איכות החיים (תסמינים כגון כאב, קשיי נשימה, בעיות שינה, דיכאון ועוד) אך אינו יכול לרפא את המחלה. טיפול פליאטיבי יכול להינתן בבית החולה או בבתי חולים, בהוספיס ובהוספיס בית. בנוסף לטיפול בסימפטומים הפיזיים מתמקד טיפול פליאטיבי גם בצרכים הנפשיים והרוחניים של החולה וביחסים עם הסובבים אותו/ה.

אובחנתי כחולת סרטן שד גרורתי – מה זה אומר לגבי

סימני המחלה מתפתחים לאורך שבועות או חודשים. בתחילה יתכן וגם את וגם הרופא שלך תתקשו להעריך את מקור הסימנים ואת האפשרות שהם אולי נובעים מבעיות חמורות פחות, כמו כאבי שרירים. מחקרים הוכיחו כי אבחון סרטן שד גרורתי מספר שבועות או אפילו חודשים לאחר הופעת הסימנים הראשונים אינו משפיע על התגובה לטיפול ועל אריכות החיים.

יתכן ויהיו לך הרהורי חרטה לגבי הטיפולים שקיבלת נגד הסרטן המקורי, או לגבי טיפול המעקב שקיבלת לאחר האבחנה הראשונית של סרטן השד. חשוב שתזכרי שגם את וגם רופאיך קיבלתם בזמנו את ההחלטה הנכונה ביותר על בסיס המידע שהיה בידיכם באותה עת.

רוב הנשים המאובחנות כחולות סרטן שד גרורתי כבר אובחנו כחולות סרטן שד בעבר וקבלו טיפול בסרטן השד או בסרטן שד מתקדם מקומי. אך יש גם נשים שאצלן האבחנה של סרטן השד הגרורתי היא האבחנה הראשונה של עצם היותן חולות סרטן.

קביעת האבחנה שאת חולת סרטן שד גרורתי עלולה לגרום לך להלם, חרדה, בלבול ותחושת אי צדק. יש נשים שאינן רוצות להבין ולדעת יותר על מצבן, ויש המרגישות שלימוד הנושא ואיסוף מידע מאפשר להן יתר שליטה במצב. ההתייחסות שלך לצורת ההתמודדות יכולה גם להשתנות במהלך המחלה.

נכון להיום, הטיפולים בסרטן שד גרורתי אינם מביאים להשמדה טוטלית של הסרטן. יחד עם זאת זכרי כי הטיפולים יכולים לשפר את איכות חייך על ידי הקלת הסימפטומים ויש טיפולים שישפרו את איכות חייך בכך שיבלמו את התפשטות הסרטן או יקטינו את הגידול לפרק זמן, ואפילו למשך שנים. על ידי הפסקת התפשטות התאים והקטנת הגידול סיכוייך להאריך ימים הולכים וגדלים.

אצל כל אישה המחלה שונה, וצורת התפשטותה ומידת התגובה לטיפולים ייחודית אף היא. סיכוייך להאריך ימים תלויים במידה רבה גם במיקום החדש של תאי הסרטן בגוף, במידת התפשטותו, ובתגובתך לטיפולים שאת מקבלת. יש נשים הממשיכות לחיות עם סרטן שד גרורתי במשך שנים ובאיכות חיים טובה בדומה לחיים עם מחלה כרונית.

הרופאים המטפלים בך ימשיכו לעקוב אחר תגובותיך לטיפולים שתקבלי. אם חלה הקלה בסימפטומים או שהמצב קיים סביר ונשמר ללא הרעה, המחלה בשליטה. אם הטיפול שאת מקבלת אינו משפיע על הסרטן נראה שהסימפטומים מחמירים והסרטן מתפשט וגדל. במקרה כזה יוצעו לך אולי טיפולים חלופיים.

לחיות עם סרטן שד גרורתי פירושו לפעמים התנסות בטיפולים רבים ושונים ולאורך זמן, לפעמים במשך שנים. בשלבים מתקדמים הסרטן עלול להתפשט בצורה רחבה יותר וטיפולים כימותרפיים או הורמונאליים עלולים לאבד מהשפעתם עליו. טיפול בכאב ושליטה בסימפטומים, לצד קבלת סיוע ותמיכה, ימשיכו להיות בעדיפות עליונה לגביך על מנת להבטיח לך את איכות החיים הטובה ביותר האפשרית.

ההחלטה על הפסקה אפשרית של הטיפולים היא קשה, ואם בשלב כלשהו את שוקלת אפשרות כזאת דאגי קודם כל לאסוף את המידע המרבי על ההשלכות של החלטה כזו. זכרי תמיד את השיקול החשוב של שמירה על איכות חיים טובה, ואת זאת את יכולה להשיג באמצעות הטיפולים.
כאשר העתיד נראה לא בטוח, יתכן שלחיות את הרגע, לחיות חיים מלאים ככל האפשר, ולהשיג מטרות בטווח הנראה לעין היא הדרך הטובה ביותר להתמודדות.

השלמה עם מצב של חוסר ודאות, פחד, חרדה, כעס ועצב היא קשה ביותר. אם את מרגישה צורך לדבר עם מישהו על הרגשותיך אלה תוכלי לפנות לקבלת סיוע מאנשי מקצוע (עובד/ת סוציאלי/ת, פסיכולוג/ית) וגם לשוחח עם נשים שעברו את המחלה והתמודדו עם מצבים דומים.

  • חיים בצל סרטן שד גרורתי, מאמר מאת ד"ר מירי נהרי בכתב העת: פסיכואקטואליה (מיועד לאנשי מקצוע וגורמים מטפלים באשה ובבני המשפחה)

עודכן לאחרונה במאי 2020

Share

סרטן שד גרורתי

דילוג לתוכן