יום העיון של אחת מתשע והמרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), יוני 2010

יום העיון של אחת מתשע התקיים בשיתוף המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי.

החלק הראשון עסק בתחום זכויות החולה.
עו"ד נעמה בביש ממשרד עו"ד אשר חלד ושות' התייחסה לסוגיות שונות בנושא זכויות העובדת בזמן המחלה.
בין הנושאים שנדונו:

  • האם ומתי חלה על האישה החובה לדווח למעסיק על מחלתה?

בתחילה, אם מצבה אינו מצריך חריגה מימי החופש שלה, האישה אינה חייבת לדווח. אבל אם המחלה מצריכה היעדרויות נוספות ו/או משפיעה על טיב העבודה, החוק מחייב להודיע למעסיק.

  • האם למעסיק מותר לפטר את האישה במהלך המחלה או לאחריה?

עובדת יכולה לצבור ימי מחלה משנה לשנה. בכל שנה החוק מאפשר 18 ימי מחלה. על פי חוק, מקסימום ימי המחלה שניתן לצבור במרוצת השנים הנו 90 יום. עם זאת, ישנם מקומות עבודה שמאפשרים לעובדים לצבור יותר מ-90 ימי מחלה. כל עוד העובדת נמצאת בימי מחלה עם אישור רפואי, היא מוגנת מפיטורין. אם המעסיק הודיע על כוונתו לפטר אותה עוד לפני המחלה, וההליך של הפיטורין נעשה באופן הוגן, מותר לפטרה למרות שהיא חולה. לפי חוק שוויון ההזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות – מוטל על המעסיק לבצע התאמות במקום העבודה כדי לאפשר לחולה תנאים הולמים לעבודה. בתום 90 ימי המחלה, אם בכל זאת המעסיק מעוניין לפטר את האישה מטעמי צמצומים כלליים וכו'. עליו לקחת בחשבון את היותה חולה ולעשות כל מאמץ להשאירה בעבודה.
בתי הדין לעבודה מכירים בד"כ בתקופה של שבעה חודשים מתום המחלה, מבחינת פרק הזמן בו העובדת עדיין נחשבת "חולה", אם כי כל מקרה נבחן לגופו.

  • למה זכאית החולה מקרן הפנסיה שלה?

בנוסף לקצבת הנכות מהביטוח הלאומי, זכאית האישה גם לקצבת נכות מקרן הפנסיה שלה. יש לפנות לרופא הקרן ולהציג בפניו את התיק הרפואי והוא מחליט בהתאם (ניתן לתבוע קצבת נכות חלקית או מלאה, תלוי בתקנון הקרן). ניתן לערער על החלטתו בוועדת ערר בקרן הפנסיה.

בחלקו השני של יום העיון הוצגו החידושים בטיפול בסרטן השד ע"י פרופ' משה ענבר, מנהל המערך האונקולוגי במרכז הרפואי ת"א, ורופאות המחלקה האונקולוגית.

אחת המגמות המרכזיות במחקר בסרטן השד כיום הוא זיהוי תת-קבוצות בקרב החולות והתאמת הטיפול המתאים. הרצאתה של ד"ר לריסה ריבו המחישה מגמה זו בהקשר של החולות מסוג טריפל נגטיב, שלילי לשלושת הסמנים (triple negative, TNBC), תת-קבוצה המהווה כ-15% מכלל החולות בסרטן שד, ומשמשת נושא למחקרים רבים בתקופה האחרונה.

סרטן שד טריפל נגטיב זהו גידול שלילי לשלושת הסמנים, כלומר: סרטן ללא ביטוי של קולטני HER2, פרוגסטרון ואסטרוגן. הוא מאופיין בין השאר בקצב חלוקה גבוה של התאים, גיל צעיר של חולות (מתחת לגיל 50), קשר למוטציה בגן BRCA1, מעורבות בלוטות לימפה, רוב מקרי החזרה של המחלה מתרחשים תוך שלוש שנים, בתום שלוש שנים יורד הסיכון לחזרה.

בעבר מקובל היה לחשוב שאין הרבה אפשרויות טיפול לתת-קבוצה זו. כיום יודעים שדווקא גידולים מסוג זה רגישים מאוד לטיפולים כימותרפיים, ומגיבים טוב יותר משאר החולות לטיפול אדג'ובנטי טרום ניתוחי. התרופות הכימותרפיות טקסול או טקסוטר הוכיחו תגובה טובה בחולות אלו. כמו כן, מחקרים עקביים מצביעים על יעילות הטיפול הטרום-ניתוחי בפלטינום (קרבופלטין או ציספלטין, לבד או בתוספת לטיפול אחר) בנשים עם גידול טריפל נגטיב שהן נשאיות המוטציה בגן BRCA1. כך, הטיפול בציספלטין בנשים אלו הביא ל-72% היעלמות מוחלטת של המחלה.

בהרצאה הוצגו גם טיפולים ביולוגיים חדשים ממוקדי-מטרה לחולות הטריפל נגטיב. הוספת התרופה אווסטין לטיפול הסטנדרטי בחולות סרטן שד גרורתי האריכה את משך הזמן עד להתקדמות המחלה בחולות, בכלל זה חולות טריפל נגטיב.

כמו כן הוצגו מס' תרופות חדשות בשלבי ניסוי: שתי תרופות מסוג מעכבי PARP (חוסמות את החלבון PARP):

  • התרופה אולפריב Olaparib לחולות סרטן שד גרורתי שהן נשאיות BRCA, לאחר כשלון טיפולים כימיים סטנדרטיים. מחקר קטן הראה שהמחלה הגיבה ב-40% מהחולות.
  • התרופה איניפריב Iniparib כתוספת לטיפול כימי לחולות טריפל נגטיב – במחקר קטן הכפילה את הזמן עד התקדמות המחלה ושיפרה את שיעור ההישרדות.

התרופות נמצאו בטוחות לשימוש, וכעת ממתינים לתוצאות לגבי יעילותן ממחקרים מבוקרים גדולים.

ד"ר יוליה גרינברג התייחסה לנתונים חדשים על האווסטין – תרופה ביולוגית הפועלת נגד חלבון ה-VEGF, חלבון המופרש על ידי הגידול ומעודד שגשוג כלי דם (אנגיוגנזה) ויצירת גרורות. בהקשר של סרטן השד, תוספת אווסטין לטיפול כבר הראתה בעבר יעילות והארכת הזמן עד התקדמות המחלה בקרב חולות סרטן שד גרורתי. תופעות הלוואי של התרופה הן מינימליות. התרופה מהווה קו טיפולי ראשון בסרטן שד גרורתי בהנחיות ה-NCCN, ארגון הגג של מרכזי הסרטן המובילים בעולם. בכנס האחרון של איגוד האונקולוגים הקליניים האמריקנים לפני כחודש הוצגה עבודה חדשה, שהראתה יעילות של תוספת אווסטין לטיפול (בטקסול/טקסוטר/תרופות כימיות אחרות) על בסיס בחינת התוצאות של שלושה מחקרים קודמים (meta analysis).
למצגת המלאה על אווסטין.

סוג אחר של תרופות שנדון ביום העיון הוא הביספוספונטים. תרופות אלו ניתנות לטיפול ברמות סידן גבוהות בדם, מניעת אוסטיאופורוזיס כתוצאה מטיפולים הורמונליים, ולטיפול בגרורות בעצמות. ד"ר אירנה סטפנסקי דיברה על השימוש החדש בביספוספונטים, בפרט בתרופהזומרה (זומטה), לחולות סרטן שד מוקדם כאמצעי למניעת חזרת המחלה. במחקר שהתפרסם ב-2006 נמצא כי זומרה משפרת את זמן ההישרדות ללא מחלה, הודות להשפעתה הישירה על הגידול כמו גם השפעתה העקיפה על המערכת החיסונית של האישה.

גם העיתוי של תוספת הזומרה נבדק במחקרים. מחקר שהשווה תוספת זומרה לפמרה מתחילת הטיפול מול תוספת זומרה רק לאחר אבחון בעיה בצפיפות העצם, הוכיח שיפור בצפיפות העצם בקרב הנשים שקיבלו זומרה כבר מתחילת הטיפול. נצפתה גם ירידה בשיעור חזרת המחלה בקרב קבוצה זו, אולם הנתונים הקיימים עדיין אינם מובהקים סטטיסטית. התרופה עדיין לא רשומה בעולם בהתוויה זו.
מתן הטיפול בזומרה – באמצעות אינפוזיה אחת ל-3-4 שבועות.
למצגת המלאה על זומרה.

פרופ' משה ענבר התייחס בדבריו למס' תרופות חדשות אחרות, חלקן בשלבי פיתוח:

  • אריבולין – תרופה כימית
  • T-DM1 – שילוב של הרצפטין וטיפול כימי
  • פרטוזומב – תרופה ביולוגית לבעלות קולטן HER2 חיובי, הניתנת עם הרצפטין.
  • אפירובילין – תרופה לא רעילה המאפשרת הארכת חיים לחולות סרטן שד גרורתי בקווי טיפול חמישי ושישי. צפויה לאישור ה-FDA בקרוב.
  • תרופות מקבוצת האפותילונים – (כדוגמת התרופה איקסבפילון אקסמפרה) פעילותן דומה לתרופה הכימית טקסול אך הרעילות נמוכה.

פרופ' ענבר ציין בדבריו את יעילות השימוש בתרופות הפלטינום (ציספלטין, קרבופלטין), וכן סיפר על השתתפות בי"ח איכילוב במחקר אירופי על האווסטין: המחקר משווה את הטיפול באווסטין בשילוב טקסול (ההתוויה הרשומה בעולם) לטיפול באווסטין עם קסלודה.

Share

יום העיון של אחת מתשע והמרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), יוני 2010

שינוי גודל גופנים
ניגודיות