לזכרה של נורית רדין

יו"ר אחת מתשע 2007-2011

נורית רדין ז"ל

 

ביגון ובכאב עמוק נפרדנו מיו"ר העמותה, נורית רדין, בדצמבר 2011.

אישה אמיצה, אהובה ואצילת נפש. אנו מעריכות ומוקירות את תרומתה העצומה והייחודית לעמותה וזוכרות את אישיותה הקורנת והאופטימית.

נורית הצטרפה לאחת מתשע בשנת 2001, התנדבה בעמותה והנחתה קורסי מתנדבות. היא נבחרה לוועד המנהל בשנת 2005 וכיהנה כיו"ר העמותה מאז 2007 ועד 2011.

כואבות ומשתתפות בצער המשפחה,

משפחת אחת מתשע

מילות ההספד שנשאה בהלוויה אירית פנט, חברת הוועד המנהל של אחת מתשע

יוחאי, שולמית, מתן, יהודה, לאה ומשפחתה, שולה וזאביק היקרים

נורית אהובה מאד,

לא הספקנו לקיים לך את מסיבת הפרידה שתכננו יחד, לכבוד פרישתך מתפקידך כיו"ר אחת מתשע. רצינו לספר לך במסיבה הזו כמה חשובה ומשמעותית היית עבור כל אחת מאיתנו. לדבר על נתינתך המתמדת לנו ולכל מי שהיה זקוק לכך. גם בעת מחלתך המשכת להיות מעורבת ולסייע ככל יכולתך. לתרום את התרומה הכל-כך ייחודית שלך, גם כאשר נזקקת לכל כוחותייך כדי להלחם במחלה.

היתה לך היכולת הטבעית לתת לכל אחת מאיתנו את מה שהיתה זקוקה לו באמת. לעולם היתה התמיכה שלך בחברות, בפונות, בעובדות העמותה, הבעה של חברות בלי שמץ תחושת "מקצוענות". תרומתך זו אפשרה לעמותה להיות בית מחבק ומסייע לכל אחת מהמתנדבות, העובדות והפונות שלנו. תמיד היית אוזן קשבת, מקור לעצה טובה, וידעת ללהטט את הג'גלינג הווירטואוזי בין הלהט והתשוקה לרעיון והשאיפה לצדק מוחלט, ובין היכולת להבחין בניואנסים האנושיים הדקים ביותר.

הכל עשית בלי לאבד לרגע חוש הומור הנפלא שלך ובלי לאבד פרופורציות של דברים. היתה לך היכולת תמיד לראות את ליבו של הענין, לכוון למקום הנכון ולא להיסחף אחרי הטפל והשולי – וחשוב חשוב, בלי טיפה של צדקנות או התנשאות.

את האדם הנדיר שנותן תוכן אמיתי לכל קלישאה שחוקה. אפילו הן, הקלישאות, לא עומדות בפני השפע המיוחד שלך.

האופטימיות שלך שכנעה את כולנו שתוכלי למחלה. לא נתפס בעינינו, שאינך חלק מאיתנו יותר. חלקנו איתך הרבה, והדבר העיקרי שספגנו ממך הוא הדרך המופלאה הזו שלך להעריך את החיים, ולדבוק בהם.

תחסרי לנו מאד,

משפחת אחת מתשע

ובנימה אישית –

נוריתקה,

תודה על חברות מופלאה. בשמי ובשם כל מי מחברותיך וחבריך שכואבים את הפרידה. הצלחת להיות החברה הקרובה הנפלאה ביותר. חברה מכילה, לא שיפוטית, שותפה ובת ברית, מאזינה סבלנית (וכמה שזה לפעמים קשה) וזוכרת הכל. את זאת שנזפת בי כשניסיתי להיזכר במשהו, אמרת שאני אחראית. אילו סיפרתי לך, יכולת להזכיר לי.

מין מעיין של אנושיות נבע ממך כל הזמן. גם כשקשה היה להבין מנין הכוח.

מביטה בתמונה שלך מן הימים שקדמו למחלה. זוכרת את האישה היפה, בבגד שחור שופע , השיער הג'ינג'י המתולתל והחצוף, והמבט הזה שכולו עדינות וצניעות. הצלחת להיות כל הדברים הנפלאים האלו בלי לאבד את עצמך.

השארת לי חלל שבאופן טבעי הייתי ממלאת בשיחה איתך. אצל מי אמצא נחמה בחסר הזה שהשארת אחריך?

אני מבטיחה, החום הזה, שמציף אותי כשאני מדברת עליך, אותו אשמור מכל משמר. הוא המתנה הלא מתכלה שקבלתי ממך.

אירית פנט, חברת הוועד המנהל של אחת מתשע

Share

לזכרה של נורית רדין

שינוי גודל גופנים
ניגודיות