מורן רכטר - איך הכרנו?

איך הכרנו?

הכרנו באתר היכרויות לפני עשור בדיוק. הדייט הראשון שלנו היה בגלידרייה בפלורנטין, אבל אף אחד מאיתנו לא הגיע עם ציפיות. חיפשתי את המישהו הזה שיעשה לי משהו בלב, והיה לי קשה מאוד למצוא את האחד.

אלון איחר ב-45 דקות וכבר רציתי לחזור הביתה. מזל שהיו שם חברים שלי ששכנעו אותי לחכות ואמרו לי את המשפט שלא אשכח ״הוא יכול להיות האבא של הילדים שלך״ באותה תקופה תמיד הייתי מתלוצצת עם חברים לפני דייטים על המשפט הזה. כשהוא הגיע, ישבנו על ספסל בגינה ודיברנו במשך שעות. לימים הצטלמנו על אותו ספסל בצילומי החתונה שלנו.

מתי גיליתי שאני מאובחנת ואיך סיפרתי לו?

המפץ הגדול קרה אחרי חודש של היכרות. חודש לפני גיל 32 שלי. יום אחד התקלחתי והרגשתי גוש בשד. חשבתי שזה בגלל המחזור, אבל הוא לא עבר. קבעתי תור לכירורג שד ובמקביל התחלתי להתרחק מאלון.

ביום ההולדת שלו סירבתי לצאת עם חבריו ושיתפתי אותו שאני מרגישה שמשהו לא בסדר ושאני צריכה ספייס. חודש לא דיברנו. בזמן הזה עשיתי ממוגרפיה ואולטרסאונד ונאמר לי שיש סיכוי של 50 אחוז שזה סרטן.

שלחתי לאלון הודעת עדכון, והוא ביקש שניפגש. ישבנו בבית קפה ואמר שהוא רוצה לבוא איתי לביופסיה. בפגישה עם הרופא קיבלתי את הבשורה הקשה: אני חולה בסרטן השד.

יום אחרי שנודע לי שאני חולה, הודעתי לו שאנחנו נפרדים. שאלתי את עצמי - למה הוא צריך את זה? אנחנו יוצאים בקושי חודשיים. הייתי באוטובוס, סימסתי לו והסברתי שאני נפרדת ממנו למענו. הוא כתב: "אין לי מה להגיד חוץ מזה שאני אוהב אותך".

איך הוא הגיב ומה עזר לנו לעבור את התקופה הזו יחד?

למרות שהכרנו רק חודשיים, אלון החליט להישאר. לפני תחילת הטיפולים החלטתי לגלח את השיער - והוא גילח את שלו יחד איתי. "בחיים לא עשיתי קרחת לפני כן, אבל היה לי חשוב להביע הזדהות", הוא אמר.

אי־אפשר היה לנהל מערכת יחסים בזמן מחלה. לא יכולתי להכיל אותו בכלל, היה לי קשה להראות לו אהבה. גם אם רציתי, לא יכולתי. לא הייתי אני, והוא התעצבן ונעלב ממני. רציתי להיפרד ממנו הרבה פעמים לאורך הטיפולים.

מה שהציל אותנו זה שחודש אחרי שנודע שאני חולה, החלטנו לקבל עזרה מקצועית. הבנו שאנחנו לא יכולים לעבור את זה לבד. התחלנו להיפגש עם עובדת סוציאלית של המחלקה האונקולוגית בבילינסון.

בין הטיפולים נסענו לצימרים ולבתי מלון. עזר לי מאוד לתכנן תוכניות לעתיד - במשך כל שנת הטיפולים תכננו טיול גדול לארצות־הברית ומקסיקו, ויצאנו אליו עם תום הטיפולים.

מה אני לוקחת מההתמודדות הזו על אהבה, זוגיות או קשרים?

למדתי שאהבה אמיתית יכולה לשרוד את המבחנים הקשים ביותר. למרות שהכרנו רק חודשיים, אלון בחר להישאר ולעבור איתי את הדרך הזו.

הבנו ששום דבר בחיים לא מובן מאליו ושצריך להעריך כל רגע. המחלה לימדה אותנו שגם באהבה הגדולה ביותר צריך לפעמים עזרה מקצועית כדי לעבור משברים.

למדתי שיש כוח עצום בזה לחלוק חלומות ותוכניות לעתיד, גם כשהמציאות קשה.

איפה אנחנו היום?

בספטמבר 2016 קיבלתי את החדשות המשמחות: אני נקייה מסרטן. חצי שנה אחר כך אלון הציע לי נישואים במהלך הופעה של אריק קלפטון בניו־יורק. נישאנו בקיסריה.

תשעה חודשים מהחתונה נולד בננו יונתן. בזכותו הזוגיות שלנו עלתה מדרגה. כתשעה חודשים נוספים אחרי נכנסתי להריון באופן טבעי שוב עם בננו השני אור.

כשאני מסתכלת אחורה על התקופה ההיא, אני מרגישה כאילו זו הייתה מישהי אחרת. זה לא שאני אשכח את זה, אבל שמתי את הסיפור במגירה. בקרוב אסגור עשור מאז הגילוי ועשור לזוגיות שלי עם אלון, שני עולמות שהלכו זה לצד זה, נלחמו ועבדו ועדיין עובדים על הזוגיות. הסיפור שלנו הוא הוכחה שאהבה יכולה לנצח הכל, גם כשהכל נראה בלתי אפשרי.