טיפול בסרטן שד גרורתי

טיפולים אנטי סרטניים כלליים פועלים על כל הגוף ומטרתם לשלוט בגודל ובמידת ההתפשטות של הגידול וכוללים:

טיפול הורמונלי

טיפולים הפועלים על ההורמונים הנקביים שבגוף כדי לבלום את התפשטות הסרטן. טיפולים אלו יתאימו לגידול שיש לו קולטני אסטרוגן חיוביים. המטרה העיקרית של הטיפולים היא להקל על הסימפטומים ולשפר את איכות החיים. טיפולים הורמונליים (או אנדוקרינולוגים) עוצרים את התפשטות הגידול הסרטני ולעתים אף מקטינים אותו למשך זמן, ועל ידי כך יכולים להאריך את תוחלת החיים, אם כי עובדה זו טרם הוכחה במחקר קליני.

כימותרפיה

שימוש בתרופות המשמידות את תאי הסרטן. טיפול כימותרפי משפיע על הגוף כולו (בניגוד לטיפולים ממוקדים לאזור מסוים של הגוף). ברוב המקרים יותאם טיפול כימותרפי אם אינך מתאימה לקבל טיפול הורמונלי, או במידה שהטיפול ההורמונלי שקיבלת חדל מלהשפיע. כל זאת בהתאם למיקום התפשטות הסרטן ולסימפטומים. המטרה העיקרית של הטיפולים להקל על הסימפטומים שמהם את סובלת ולשפר את איכות החיים. טיפולים כימותרפיים עוצרים את התפשטות הגידול סרטני ולעתים אף מקטינים אותו לפרקי זמן שונים.

מהי בדיקה לאיתור מוטציות ב ESR1?

הבדיקה לאיתור מוטציות ב ESR1 היא בדיקה שנועדה לזהות שינויים גנטיים בגידול של סרטן שד מסוג הורמונלי. הבדיקה יכולה להתבצע על רקמת הגידול (ביופסיה) או דרך "ביופסיה נוזלית" – שמשמעותה בדיקת דם.

כיצד נוצרות המוטציות?

מוטציות ב ESR1 הן לרוב מוטציות נרכשות. כלומר לא מדובר בפגם תורשתי, אלא בשינויים שצומחים במהלך הטיפול ההורמונלי. מוטציות אלה גורמות לכך שהקולטן הופך פעיל באופן “קבוע” — גם בלי אסטרוגן — כך שהתאים הסרטניים ממשיכים להכפיל עצמם, למרות שהתחום ההורמונלי נחסם. 

כלומר, הטיפול כפי שהתבצע עד כה כבר לא אפקטיבי, ולכן גילוי המוטציה חשוב כדי להתאים טיפול חדש — למשל עם מעכבי קולטנים מתקדמים.

מתי כדאי לבצע את הבדיקה?

את הבדיקה לאיתור מוטציות כדאי לבצע רק בשלב מתקדם של מחלת הסרטן, כאשר נראה כי הטיפול המקובל לא עובד:

*כאשר מתגלה שינוי במחלה

*במקרה של חזרת מחלה 

*עם הופעת גרורות  

כאשר החולה לא מגיבה לטיפול בהורמונים או כשיש החמרה במחלה למרות הטיפול, יש לבצע את הבדיקה כדי להבין אם מדובר במוטציות ב  ESR1 שיכולות להצביע על עמידות לטיפול. 

מהו הטיפול לאחר גילוי המוטציה?

לאחר גילוי מוטציה בESR1  הטיפול ישתנה בהתאם לעמידות שזוהתה ולשלב המחלה. 

למידע נוסף והאזנה לפודקסט 'ביומרקרים בטיפול בסרטן השד'> לחצי כאן

מצורף תרשים מפורט אודות הבדיקה לגילוי המוטציה:

ניתוחים

במקרים מסוימים יערך ניתוח בשד, בעיקר במקרים בהם הגידול בשד גורם לכאבים והגבלות תנועה.

טיפולים ביולוגיים

הרצפטין (Herceptin) היא נוגדן התוקף תאי סרטן שיש להם עודף קולטנים (רצפטורים) ל- HER2. בדרך כלל הטיפול משלב הרצפטין עם תרופות כימותרפיות.

התרופה טייקרב, לפטיניב (Tykerb, Lapatinib) מאושרת על ידי משרד הבריאות בישראל לטיפול בסרטן שד מתקדם או גרורתי בקרב נשים בעלות ביטוי יתר של HER2, בשילוב עם קסלודה (Capecitabine). הטיפול המשולב מיועד לנשים שטופלו בעבר בתרופות כימותרפיות ממשפחות האנתראציקלינים (אדריאמיצין) והטקסאנים (טקסול או טקסוטר) וכן טופלו בהרספטין. התרופה נחקרת גם כטיפול בסרטן שד דלקתי.

התרופה הביולוגית אווסטין (Avastin, Bevacizumab) אושרה לטיפול בשילוב עם טקסול בחולות סרטן שד מתקדם בעלות HER2 שלילי שלא קיבלו טיפול כימותרפי. אפיניטור בשילוב ארומזין מטפלת בסרטן שד גרורתי בקרב נשים לאחר גיל המעבר, עם קולטנים חיוביים להורמון אסטרוגן ו/או פרוגסטרון ושליליים ל-HER2. מדובר בנשים אצלן המחלה התקדמה לאחר הטיפול ההורמונאלי המקובל. הטיפול בדנוזומב (אקסיג'יבה) מיועד למניעת פגיעה בעצמות. טיפולים חדשים בסרטן שד גרורתי נמצאים בפיתוח מתמיד.

תרופות "ביולוגיות", "מכוונות מטרה", ממשפחת מעכבי CDK 4/6

מיועדות לנשים עם סרטן שד גרורתי, רגיש להורמונים (+HR) ושלילי ל – HER2: אייברנס (Ibrance / Palbociclib); קיסקלי (Kisqali / Ribociclib); ורזניו/ אבמציקליב (Abemaciclib /Verzenio).

הטיפול ניתן כקו טיפול אנדוקריני ראשון, בשילוב עם תרופות ממשפחת מעכבי ארומטאז, או כטיפול אנדוקריני בסרטן שד גרורתי כקו טיפול אנדוקריני מתקדם בשילוב עם Fulvestrant.

טיפול מכוון מטרה לסרטן שד גרורתי מסוג טריפל נגטיב

באפריל 2020 אישר ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי)  את התרופה טרודלווי (Trodelvy/ sacituzumab govitecan-hziy) לטיפול בנשים עם סרטן שד גרורתי מסוג טריפל נגטיב שכבר עברו שני קווי טיפול לפחות במחלתן הגרורתית. הטיפול הוא מסוג ADC – נוגדן מצומד לתרופה: הנוגדן נצמד לחלבון (TROP-2) על פני התא הסרטני, וכך מוחדרת  התרופה לתוך התא הסרטני ומובילה להריסתו (החלבון על פני התא הסרטני בא לידי ביטוי ב כ-90% מהתאים הסרטניים מסוג טריפל נגטיב) . התרופה הוכללה בסל הבריאות במרץ 2024.

ביספוספונטים

בסרטן שד משני בעצמות מטפלים גם בביספוספונטים (bisphosphonates), דוגמת פוסאלאן או קלודרונאט, בונפוס, ארדיה וזומרה.

טיפולים אימונותרפיים

קבוצה חדשה של תרופות, שחלקן  ניסיוניות ובשלבי מחקר. בניגוד לטיפולים הכימותרפיים והביולוגיים, הנאבקים בתאי הסרטן ישירות, הטיפולים האימונותרפיים "משחררים" את המערכת החיסונית של הגוף, כדי שהיא עצמה תתמודד ללא חסמים עם התאים הסרטניים. בסל הבריאות 2018 אושרה התרופה  קיטרודה, לטיפול במספר סוגי סרטן מתקדם לא נתיח ו/ או גרורתי שמראה סימני MSI-h, ביניהם סרטן השד.

בכנס ASCO 2020 הוצגו תוצאות של מחקר KEYNITE-355 שהראו יעילות בטיפול בתרופה בנשים עם סרטן שד גרורתי מסוג טריפל נגטיב, כאשר הגידול מבטא רמה גבוהה של הסמן PD-L1 (המדד המשולב של הסמן PD-L1 היה 10 או למעלה מזה). נטילת קיטרודה יחד עם כימותרפיה האריכה את משך הזמן ללא התקדמות המחלה בהשוואה לכימותרפיה בלבד. התרופה עדיין לא נכנסה לסל הבריאות בהתוויה זו.

נשאיות של BRCA

התרופה אולפריב Olaparib (לינפארזה) מיועדת לחולות סרטן שד גרורתי שהן נשאיות BRCA, לאחר כשלון טיפולים כימיים סטנדרטיים.

טיפולים פליאטיביים

טיפול פאליאטיבי הוא טיפול המקל על הסימפטומים ומשפר את איכות החיים (כלומר מקל על תסמינים כגון כאב, קשיי נשימה, בעיות שינה, דיכאון ועוד) אך אינו יכול לרפא את המחלה. טיפול פליאטיבי יכול להינתן בבית החולה או בבתי חולים, בהוספיס ובהוספיס בית. בנוסף לטיפול בסימפטומים הפיזיים מתמקד טיפול פליאטיבי גם בצרכים הנפשיים והרוחניים של החולה וביחסים עם הסובבים אותו/ה.

ניסויים קליניים

מחקרים שבהם משתתפים בני אדם ושמטרתם לבדוק תרופות, מכשירים רפואיים, טכנולוגיות וטיפולים חדשים – הכל במטרה למצוא דרכים טובות יותר לטפל בחולים. בכל מחקר קליני מנסים למצוא מענה לשאלות מדעיות ספציפיות על מנת לשפר, למנוע, לאבחן או לטפל במחלה. כאשר את מרגישה שאפשרויות הטיפול הקיימות אינן מספקות או מוצו, אפשר לשקול להשתתף באחד מעשרות המחקרים הקלינים המתבצעים בישראל בכל שנה, בדרך כלל כחלק ממחקרים בינלאומיים גדולים. תוכלי לקרוא בפירוט על מחקרים קלינים כאן.