הטבלה הזאת נוצרה מתוך רצון כן לשתף ולבקש עזרה - לא תמיד קל להגיד מה צריך, מתי ואיך. לפעמים הדברים הקטנים והיומיומיים הם דווקא אלו שהכי קשה להתמודד איתם לבד. בטבלה המצורפת תמצאו מגוון דרכים בהן אפשר לעזור, כל אחד ואחת לפי היכולת והלב. לא חייבים לעשות הכל - אפילו פעולה אחת קטנה יכולה להיות מתנה גדולה.
פשוט תהיי שם
כשאישה מתבשרת על סרטן השד, מתרחש סדק עמוק בתשתית חייה – לא רק בגוף ובשגרה, אלא גם בנפש ובקשרים שסביבה. היא נכנסת לתהליך מורכב שבו הצרכים הרגשיים, החברתיים והרוחניים שלה משתנים. האבחנה, הטיפולים, התקופות של חוסר ודאות, הכאב הפיזי והנפשי – כל אלו מחדדים את הצרכים.
יש מי שמבקשות שקט. יש מי שזקוקות לנוכחות יומיומית. אחרות מחפשות הקשבה עמוקה או דווקא הומור מרפא. הצרכים האלו לא תמיד תואמים את מה שהסביבה יודעת להציע. מה שהתאים פעם – לא תמיד מתאים עכשיו. ההתמודדות עם מחלה משנה את הצרכים: לפעמים נרצה שקט, לפעמים חיבוק, לפעמים מישהי שתצחיק אותנו בלי לדבר על המחלה בכלל.
בתוך סערת ההתמודדות, רבות מהנשים מספרות לנו על תהליך בלתי צפוי אך משמעותי: דיוק של הקשרים החברתיים.
לעיתים קשרים שהיו קרובים מתפוגגים כי הם כבר לא עונים על מה שנדרש עכשיו. ולעיתים קשרים רדומים מתעוררים לחיים חדשים, מדויקים יותר. יש נשים שמתארות את זה כמעין "כוונון מחדש של המעגלים": הן לומדות מי נשאר, מי מקשיב באמת, מי יודע להחזיק כאב בלי להיבהל, ומי לא מסוגל. לא כל קשר עומד בשינוי הזה – וזה כואב ומאכזב. זה לא תהליך קל. יש אובדן אמיתי – של חברויות, של תחושת שייכות. אבל לצד האובדן, יש גם גילוי. הקשרים שנשארים הופכים לרוב עמוקים יותר, משמעותיים יותר, ולעיתים גם נדירים יותר. , עם זאת, האבדן יכול גם לדייק ולסמן תהליך והתפתחות של האישה ושל הקשרים שהיא מוכנה לנהל אחרי המשבר.
השלמה עם השינויים האלה דורשת לעיתים גם סליחה. לא רק לאחרים – אלא גם לעצמן. סליחה על ציפיות שהתבדו, על קשרים שלא החזיקו, על הבחירות החברתיות שנעשו בעבר. סליחה היא חלק מהתהליך. לא תמיד כדי לחדש קשר – אלא כדי לשחרר כאב. לא להחזיק בו יותר.
להקשיב – כן, פשוט להקשיב בלי לתת עצות.
להושיט יד, לשאול “מה את צריכה?”.
ולהשתמש בטבלה -