אין מוצרים בעגלה
כאב הוא אחד התסמינים שמטרידים נשים רבות המתמודדות עם סרטן שד. הוא יכול להופיע בשלבים שונים של הדרך: סביב האבחנה, אחרי ניתוח, במהלך כימותרפיה, הקרנות או טיפול הורמונלי, במצב של מחלה גרורתית, וגם בתקופת ההחלמה והחזרה לשגרה.
חשוב לדעת: כאב אינו משהו שצריך “להתרגל אליו”. גם אם לא תמיד ניתן להעלים אותו לגמרי, ברוב המקרים ניתן להקל עליו, לשפר את התפקוד, את השינה ואת איכות החיים. כמו שההתמודדות עם סרטן השד היא מסע שאת לא צריכה לעבור לבד, כך גם לגבי כאב - כדאי לדבר עליו, לתאר אותו, ולבקש עזרה בזמן
כאב במהלך הסרטן יכול לנבוע ממספר סיבות. לפעמים הוא קשור למחלה עצמה, למשל כאשר יש מעורבות של עצמות, עצבים או איברים אחרים. לפעמים הוא קשור לטיפולים, כמו ניתוח, הקרנות, כימותרפיה, טיפול אנטי הורמונלי או טיפולים מכווני מטרה. יש גם כאבים שאינם נגרמים ישירות מהסרטן, אך מתגלים או מחמירים בתקופת הטיפולים, כמו כאבי גב, כאבי מפרקים או כאבים כרוניים שהיו קיימים קודם
הטיפול בכאב מותאם לסוג הכאב, לעוצמה שלו, לשלב המחלה, לטיפולים שאת מקבלת, למחלות רקע, לתרופות נוספות ולמה שחשוב לך מבחינת תפקוד ושגרת חיים.
בכאב קל עד בינוני ניתן לעיתים להשתמש במשככי כאבים שאינם אופיואידים, כמו פרצטמול (אקמול, דקסמול) , דיפירון (אופטלגין, וידלגין) או תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים (נורופן, אדוויל ועוד). עם זאת, חשוב לזכור שתרופות נוגדות דלקת אינן מתאימות לכל אחת. למשל, יש להיזהר בשימוש בתרופות נוגדות דלקת אצל נשים עם בעיות כליה, כיב קיבה, דימומים, טיפול במדללי דם או מצבים רפואיים נוספים. לכן גם תרופות שנראות “פשוטות” כדאי לקחת בהנחיית הצוות המטפל.
כאשר מדובר בכאב בינוני עד חזק, או בכאב הקשור למחלה אונקולוגית פעילה או לטיפול אונקולוגי, לעיתים יש צורך בתוספת טיפול באופיואידים. אופיואידים הם תרופות חזקות לשיכוך כאב, והם חלק מקובל וחשוב בטיפול בכאב סרטני. לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסרטן וארגון הבריאות העולמי יש להציע טיפול באופיואידים למטופלים עם כאב בינוני עד חזק הקשור לסרטן או לטיפול בסרטן, כאשר אין התוויית נגד.
חשוב להבחין בין שימוש מבוקר באופיואידים במסגרת רפואית לבין החשש הכללי הקיים בציבור מתרופות אלה. כאשר הן ניתנות במעקב מתאים, עם מינון מותאם, הדרכה וטיפול בתופעות לוואי, הן יכולות לאפשר שינה טובה יותר, תנועה, נשימה עמוקה, תפקוד ויכולת לעבור טיפולים.
לעיתים יש צורך גם בתרופות ייעודיות לכאב עצבי, כמו תרופות ממשפחת נוגדי פרכוס או נוגדי דיכאון מסוימים במינונים המיועדים לטיפול בכאב. על אף המשפחות שאליהן הן שייכות, התרופות האלה לא ניתנות מפני “שהכאב בראש”, אלא משום שהן משפיעות על הולכת כאב במערכת העצבים.
המסר החשוב ביותר: אל תחכי שהכאב יהיה בלתי נסבל. כאב חזק ומתמשך קשה יותר לאזן. כדאי לדווח לצוות המטפל מוקדם, לתאר מה עוזר ומה לא עוזר, ולבקש תוכנית טיפול ברורה.
טיפול בכאב אינו מתחיל ונגמר בתרופות. כלים לא תרופתיים יכולים לעזור להפחית כאב, לשפר שליטה, להקטין מתח ולתמוך בהתמודדות היומיומית.
אפשרויות שיכולות לסייע כוללות פיזיותרפיה מותאמת, פעילות גופנית הדרגתית, נשימות והרפיה, דמיון מודרך, טיפול רגשי, מיינדפולנס, חימום או קירור מקומי כאשר זה מתאים, שינה מסודרת ככל האפשר, עיסוי עדין באישור רפואי, דיקור, וטיפול במתח ובחרדה שמלווים לעיתים את הכאב. האגודה האמריקאית לסרטן מתארת מגוון כלים לא תרופתיים שעשויים לסייע בהתמודדות עם כאב, בהם דיקור, ביופידבק, חום וקור, תמיכה רגשית, הרפיה, יוגה ודמיון מודרך.
חשוב להתאים את הכלים למצבך. אחרי ניתוח, למשל, יש חשיבות לתרגול נכון של טווחי תנועה בכתף וביד, אך לא כדאי להעמיס מהר מדי. בזמן טיפולים אונקולוגיים, רמת האנרגיה משתנה, ולכן גם הפעילות צריכה להיות מותאמת לימים טובים יותר ופחות. אם יש גרורות בעצמות, כאב חדש, חולשה או חשש לשבר, חשוב לקבל הנחיה רפואית לפני פעילות גופנית או טיפול מגע.
לסרטן שד ולטיפולים בו יש סוגי כאב אופייניים שכדאי להכיר.
כאב אחרי ניתוח שד
לאחר למפקטומיה (כריתת שד חלקית) מסטקטומיה (כריתת שד מלאה) , הוצאת בלוטת זקיף או דיסקציה מלאה של בלוטות לימפה בבית השחי, ייתכן כאב באזור השד, בית השחי, הזרוע או הכתף. אצל חלק מהנשים הכאב חולף בהדרגה, ואצל אחרות הוא נמשך חודשים ואף יותר.
כאב לאחר ניתוח שד יכול להיות קשור לצלקת, למשיכת רקמות, לשינוי בתחושה, לפגיעה עצבית קטנה, להגבלה בתנועת הכתף או לרגישות באזור הניתוח. לעיתים יש תחושת שריפה, נימול, דקירות או רגישות למגע של בגד וחזייה. כאב כזה ראוי להתייחסות, גם אם הניתוח “עבר בשלום” וגם אם הבדיקות תקינות.
כאב סביב הקרנות
במהלך הקרנות ייתכנו רגישות בעור, תחושת צריבה, כאב מקומי, נפיחות או תחושת מתיחה. לעיתים, גם לאחר סיום הקרנות, מופיעים נוקשות ברקמות, כאב בכתף או תחושת משיכה באזור השד ובית החזה. כדאי לדווח לצוות המטפל כדי לקבל הנחיות לטיפול בעור, תנועה, פיזיותרפיה ושיכוך כאב.
כאב עצבי ונימול אחרי כימותרפיה
חלק מהטיפולים הכימותרפיים עלולים לגרום לנוירופתיה פריפרית, כלומר פגיעה בעצבים היקפיים. התחושה יכולה להיות נימול, שריפה, זרמים או כאב בכפות הידיים או הרגליים, ירידה בתחושה, קושי במוטוריקה עדינה (תפעול רוכסן וכפתורים, כתיבה, החזקת פריטים קטנים וגם נפילה של דברים מהידיים). בנוסף יכולה להיות פגיעה ביציבות במהלך עמידה והליכה. חשוב לדווח מוקדם על תופעות אלו, משום שלעיתים יש לכך השפעה על המשך הטיפול. אפשרויות הטיפול בכאב עצבי יכולות להיות הן תפקודיות והן תרופתיות.
כאבי מפרקים ושרירים בטיפול הורמונלי
נשים המקבלות טיפול אנטי הורמונלי, במיוחד מעכבי ארומטאז, עשויות לחוות כאבי מפרקים, נוקשות בוקר, כאבי שרירים או החמרה בכאבים קיימים. לא כדאי להפסיק טיפול אונקולוגי לבד, אבל כן כדאי לדבר עם האונקולוגית או רופאת הכאב. לעיתים ניתן להקל באמצעות פעילות מותאמת, פיזיותרפיה, שינוי תרופתי, תוספים כאשר יש חסרים, או טיפול בכאב.
כאב במחלה גרורתית
כאשר סרטן השד מערב גרורות באתרים שונים כמו למשל עצמות, הכאב יכול להיות אחד התסמינים הבולטים. כאב כזה דורש הערכה, במיוחד אם הוא חדש, מחמיר, מופיע בלילה, ממוקד באזור מסוים או מלווה בחולשה, קושי בהליכה או שינוי בתחושה.
כדאי לפנות לצוות המטפל בכל כאב חדש, כאב שמחמיר, כאב שאינו מגיב לטיפול שניתן לך, או כאב שמפריע לשינה, לתנועה, לנשימה, לאכילה, לעבודה או לתפקוד בבית.
יש לפנות בדחיפות אם מופיע אחד מהמצבים הבאים:
כאב גב חדש וחזק, במיוחד אם הוא מלווה בחולשה ברגליים, נימול, קושי בהליכה או קושי בשליטה על שתן או צואה.
כאב ראש חדש וחזק, בלבול, הקאות, הפרעה בראייה, חולשה בצד אחד של הגוף או פרכוס.
קוצר נשימה, כאב בחזה או כאב שמופיע עם נשימה עמוקה.
חום, אודם, נפיחות או הפרשה מאזור ניתוח או צנתר.
כאב שאינו מאפשר שינה או תפקוד למרות טיפול.
גם אם אינך בטוחה אם הכאב “מספיק חשוב”, עדיף לשאול. תיאור מדויק של הכאב יכול לעזור לצוות להבין האם מדובר בכאב צפוי, תופעת לוואי, סימן שמצריך בירור או מצב הדורש טיפול דחוף.
שאלות שכדאי לשאול רופא או רופאת כאב
כדאי להתכונן לשיחה עם הצוות הרפואי ולחשוב מראש על שאלות שכדאי לשאול לאורך הדרך. בהמשך לכך, גם בתחום הכאב כדאי להגיע מוכנה, אפילו עם רשימה קצרה בטלפון.
שאלות שיכולות לעזור:
מה לדעתך גורם לכאב שלי?
האם הכאב קשור למחלה, לטיפול, לניתוח, להקרנות או לסיבה אחרת?
האם צריך לבצע בדיקות נוספות בגלל הכאב?
איזה סוג כאב זה: דלקתי, עצבי, גרמי, שרירי?
מה מטרת הטיפול בכאב במקרה שלי?
מה אפשר לצפות מהטיפול: הפחתת כאב, שיפור שינה, שיפור תנועה, חזרה לתפקוד?
איזו תרופה לקחת באופן קבוע ואיזו תרופה לקחת רק בזמן החמרה?
תוך כמה זמן אמורה להיות הקלה?
אילו תופעות לוואי עלולות להופיע ומה עושים אם הן מופיעות?
האם התרופות לכאב משתלבות בבטחה עם הטיפול האונקולוגי שלי?
האם יש טיפול לא תרופתי שיכול לעזור לי?
האם פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, דיקור, טיפול רגשי או פעילות גופנית מתאימים לי עכשיו?
מתי עלי לפנות שוב לבדיקה?
באילו סימנים עלי לפנות בדחיפות?
אם אני חוששת מאופיואידים, האם אפשר להסביר לי מה היתרונות, הסיכונים ואיך עוקבים אחרי הטיפול?
אם הכאב נמשך אחרי ניתוח שד, האם ייתכן שמדובר בכאב עצבי או בכאב פוסט ניתוחי שניתן לטפל בו?
איך להתכונן לפגישה בנושא כאב?
לפני פגישה עם רופא או רופאת כאב, כדאי לרשום במשך כמה ימים:
איפה הכאב נמצא.
איך הוא מרגיש.
מה עוצמת הכאב מ 0 עד 10.
מתי הוא מופיע.
מה מחמיר אותו.
מה מקל עליו.
אילו תרופות ניסית ובאיזה מינון.
האם יש תופעות נוספות כמו נימול, חולשה, נפיחות, חום, ירידה במשקל, קושי בשינה או ירידה בתפקוד.
המידע הזה מאפשר להתאים טיפול מדויק יותר ולחסוך זמן יקר.
את לא צריכה להתמודד עם כאב לבד
כאב משפיע לא רק על הגוף. הוא משפיע על מצב הרוח, השינה, היחסים בבית, היכולת לעבוד, לזוז, לנשום עמוק ולחזור לעצמך. לכן חשוב להתייחס אליו כחלק בלתי נפרד מהטיפול בסרטן השד ומההחלמה.
המידע בעמוד זה נכתב על ידי ד״ר אופיר מורג, מומחית באונקולוגיה רפואית וברפואת כאב, סגנית אגף חדר ניתוח, הרדמה וכאב במרכז הרפואי שיבא, וד"ר עודד יעקבי, מומחה באונקולוגיה וברפואת כאב ומנהל שירות כאב במחלימים במרכז הרפואי שיבא, והוא נועד לסייע לך להבין טוב יותר את הכאב ואת האפשרויות להקלה. הוא אינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. אם את סובלת מכאב חדש, כאב שמחמיר או כאב שפוגע בשגרת החיים שלך, פני לצוות המטפל ובקשי הערכה וטיפול מתאים. כאב הוא סיבה לגיטימית לפנות לעזרה. מגיע לך לקבל מענה.
