רפואה מותאמת אישית בסרטן השד

בדיקות ביולוגיות גנטיות

קיימות בדיקות ביולוגיות המאפשרות התאמה אישית של הטיפול בסרטן השד לחולה הספציפית והערכה של סיכויי ההחלמה. לכל גידול סרטני אצל כל חולה יש מאפיינים ביולוגיים שונים וייחודיים. הבדיקות הביולוגיות מאתרות ומזהות את אותן "טביעות האצבע" הייחודיות לכל גידול ועל בסיס זה נקבע הטיפול המתאים.

הבדיקות להלן, נעשות בחלקן באופן פרטי (עם כיסויים מסויימים של הביטוחים הפרטיים). אין ברשימה משום המלצה כלשהי על ידי העמותה. אנו מקווים שהמידע יהיה לכן לעזר.

לבדיקת נשאות מוטציות גנטיות
למכונים הגנטיים בבתי החולים ולמכונים הפרטיים

הר 2 HER

אונקוטייפ Oncotype DX – סיוע בהחלטה לגבי הצורך בכימותרפיה

ממהפרינט MammaPrint – סיוע בהחלטה לגבי הצורך בכימותרפיה

בדיקת אנדופרדיקט – סיוע בהחלטה לגבי הצורך בכימותרפיה

בדיקת פרוסיגנה – סיוע בהחלטה לגבי הצורך בכימותרפיה

CYP 2D6 – התאמה לטמוקסיפן

Breast Cancer Index- BCI – סיוע בהחלטה לגבי טיפול הורמנואלי מוארך (טיפול אדג'וונטי מוארך)

Theraguide 5FU – התאמה ל-5FU וקסלודה

ריצוף גנטי של הגידול – בדיקות גנומיות

ביופסיה נוזלית

כיצד מתבצעות הבדיקות

משנעשתה האבחנה כי אכן קיימים תאים ממאירים, ניתן לבצע את הבדיקות על דגימה מהגידול. המידע המתקבל מספק לצוות הרפואי מדדים פרוגנוסטיים ומדדים מנבאי-תגובה, אשר בשילוב עם המדדים הפתולוגיים הסטנדרטיים משמשים את האונקולוג בבואו להתאים את הטיפול לחולה.

בדיקות לאיתור מדדים פרוגנוסטיים – (פרוגנוזה = סיכויי החלמה) תורמות ליכולתו של האונקולוג לקבוע באופן מדויק יותר את רמת הסיכון בה מצויה החולה מבחינת פיתוח מחלה גרורתית, ומהווה כלי נוסף לקביעת הצורך בטיפול מערכתי. בין השאר נבדקים סמנים מולקולאריים, מדדים הקשורים לחלוקת התא, רמת נוכחות חלבונים מסוימים, רמת צפיפות כלי דם מיקרוסקופיים ועוד.

בדיקות לאיתור מדדים המנבאים יכולת תגובה Predictive Markers – אלו הם סמנים מולקולריים הקשורים למנגנון העמידות של התא הסרטני לתרופות כימותרפיות. המידע המתקבל מבדיקות אלו תורם ליכולת לנבא את מידת היעילות הקלינית של תרופות כימותרפיות אחדות מבחינת הטיפול בגידול ספציפי.

הר 2 HER

הבדיקה מיועדת לקבוע את רמת החלבון HER-2 המצוי על פני התא הסרטני. במצב נורמלי, חלבון זה משמש כקולטן לאותות חלוקה מחוץ התא לתוכו. גידולים בהם יש ביטוי-יתר של HER-2 נוטים להתפתח מהר יותר וסיכוייהם לחזור גדולים יותר מאלו של גידולים ללא עודף HER-2.

רמת ה-HER-2 נמדדת בסקלה הנעה בין 0 (שלילי) לבין +3 (חיובי מאד). נוכחות החלבון ברמה גבוהה מנבאת את יכולתו של הגידול בשד להגיב לטיפול על בסיס אדריאמיצין. כמו כן מסייעת התוצאה לקבוע האם ניתן לטפל בגידול באמצעות התרופה הרצפטין. כאשר הגידול חיובי מאד ל- HER-2, הסיכוי שהמטופלת תפיק תועלת מטיפול בהרצפטין גבוה יותר. אין עדות לתועלת של טיפול בהרצפטין כאשר לגידול אין ביטוי-יתר שלHER-2 (תוצאה של 0 עד +1) .

הבדיקה מתבצעת בשתי טכניקות:

  • צביעה אימונוהיסטוכימית – התאים נצבעים על ידי נוגדנים לחלבון ובאנליזה ממוחשבת ומורכבת נקבעת רמת החלבון באופן כמותי על גבי דופן התא. הבדיקה מכוסה על ידי קופות החולים.
  • טכניקת פיש FISHFluorescence In Situ Hybridization – בשיטה זו נבדקים מספר העותקים לגן המקודד ליצור החלבון (ולא החלבון עצמו). זוהי שיטה בעלת מידת רגישות גבוהה, והיא טובה במיוחד במקרים בהם הצביעה האימונוהיסטוכימית נותנת תוצאות לא-ברורות או גבוליות. בדיקת FISH מבוצעת במספר מרכזים רפואיים בארץ, וכן ע"י חברת אונקוטסט-טבע.

בדיקת HER-2 מתבצעת לפעמים כבר במהלך הביופסיה או הניתוח. ניתן לבצעה גם על רקמה מאוחסנת שנלקחה במועד מוקדם יותר. נוטים לבצע את הבדיקה כבר בעת האבחון לסרטן השד היות ולתוצאותיה יכולה להיות השפעה על הבחירה בטיפול.

בדיקות מסייעות בקבלת החלטה האם יש צורך בכימותרפיה

אונקוטייפ Oncotype DX 

בדיקה גנטית זו מאפשרת לברר באופן מדויק לאלו חולות בסרטן שד מוקדם מתאים טיפול כימי משלים (adjuvant) למניעת הישנות המחלה, ועבור אלו חולות ניתן לשקול לוותר על הטיפול הכימי. בדיקה זו מתאימה לנשים המאובחנות עם סרטן שד מוקדם חיובי להורמונים (+HR) ו – HER2 שלילי, שלאחר הוצאת הגידול ובדיקה פתולוגית נמצא כי מחלתן לא התפשטה לקשריות הלימפה או שמחלתן התפשטה לעד שלוש קשריות לימפה.

הבדיקה מסייעת בזיהוי חולות המצויות בסיכון גבוה להישנות המחלה למרות שנמצא שיש להן גידול קטן מאוד, ובזיהוי חולות שלמרות שיש להן גידול גדול אשר הן בכל זאת מצויות בסיכון נמוך לחזרת המחלה.

בדיקה זו נבדלת משאר הבדיקות להערכת פרופיל גנטי בכך, שלצורך ביצועה אין צורך ברקמת גידול טריה או ברקמה שהוקפאה מיד לאחר הניתוח, אלא ניתן להשתמש ברקמת גידול שהשתמרה בפראפין (דגימה כזו מאוחסנת במכון הפתולוגי עבור כל חולה העוברת ניתוח להוצאת גידול).

בבדיקה נמדדת מידת התבטאותם של 21 גנים ומחושב הסיכון להישנות של המחלה ב-10 השנים מזמן האבחנה בדירוג מספרי בין 1 ל-100. המדד המתקבל מסייע גם בקבלת החלטה באם האשה נזקקת לטיפול כימותרפי.  דוח התוצאות אמור לכלול גם נתונים אימונו-היסטוכימיים ברמת דיוק גבוהה.

במחקר בארה"ב שנערך על קרוב ל – 45,000 חולות סרטן השד  נבדקו שיעורי ההשרדות של חולות עם מאפיינים: +HR, ו -HER2 שלילי, עם מעורבות של עד 3 בלוטות לימפה, בהסתמך על מדד הסיכון של אונקוטייפ (מחקר SEER). מהמחקר עלה כי גם בקרב נשים חולות שאובחנו בדרגה 3 (grade 3), כאשר מדד הסיכון היה נמוך מ – 18 והן לא קיבלו כימותרפיה, התוצאות מבחינת ההישרדות של החולות היו מצויינות.
עוד עלה כי ללמעלה מ – 25% מהחולות שאובחנו כבעלות סיכון גבוה מבחינה קלינית, היה למעשה, מדד סיכון נמוך להישנות המחלה (קטן מ – 18), זאת על אף גודל הגידול שלהם ומעורבות הבלוטות.

במחקר  TAILORx  שכלל מעל ל- 10,000 נשים חולות סרטן השד חיובי לקולטנים להורמונים, שלילי ל-HER2, ללא מעורבות קשריות לימפה בבית השחי המטופלות ב – 1,181 מרכזים ברחבי ארה"ב וקנדה, שבדק את היכולת של אונקוטייפ לחזות את הצורך בכימותרפיה, עלה כי לאחר חמש שנים בקבוצת הסיכון הנמוכה  (במחקר זה סיכון נמוך סווג כמדד סיכון נמוך מ- 11), שיעורי ההישרדות ללא מחלה פולשנית עמדו על 93.8%, שיעורי ההישרדות ללא הישנות מרוחקת של סרטן שד עמדו על 99.3% (שיעור הישנות מרוחקת, כלומר חזרת מחלה גרורתית עמד על 0.7% על פני 5 שנים), שיעורי  ההישרדות ללא הישנות מרוחקת של סרטן שד או מקומי עמדו על 98.7% ושיעורי ההישרדות הכוללים עמדו על 98%.

תוצאות נוספות של מחקר TAILORx שהתפרסמו בכנס ASCO 2018  הראו כי לאחר תקופת מעקב חציונית של 9 שנים, עבור נשים שחלו בסרטן שד מוקדם, רגיש להורמונים (+HR), שלילי ל – HER2, ללא מעורבות בלוטות לימפה, ואשר בבדיקת האונקוטייפ קיבלו מדד סיכון בטווח 11-25, ניתן להימנע מכימותרפיה, ולהסתפק בטיפול הורמונאלי משלים (אדג'וונטי) בלבד. לדברי החוקרים, כ- 50% מכל הנשים החולות בסרטן שד הן נשים שהגידול שלהם נכלל בקריטריונים הללו והמחקר מראה כי ניתן להימנע מכימותרפיה בכ – 70% מהן. תוצאה נוספת של המחקר העלתה כי בנשים מעל גיל 50 לא נצפתה יעילות במתן כימותרפיה, כשמדד הסיכון שלהן היה בין 0-25. קבוצה זו מהווה כ- 85% מקרב הנשים עם סרטן שד הורמונלי (שהן מעל גיל 50) וללא בלוטות לימפה מעורבות. נצפתה יעילות קטנה בהוספת כימותרפיה לנשים צעירות: בגיל 50 ומטה אשר מדד הסיכון שלהן בבדיקה עמד על 16-20. נצפתה יעילות מעט גבוהה יותר להוספת כימותרפיה לנשים צעירות (גיל 50 ומטה) אשר מדד הסיכון שלהן היה 21-25.

במחקר מעקב של 6 שנים  (ועבור חלק מהנשים למעלה מ – 10 שנים) שנערך על-ידי קופת חולים כללית על 2,028 חולות סרטן השד עם מאפיינים:  +HR ו-HER2 שלילי, ללא מעורבות בלוטות לימפה, בדק הישנות מרוחקת של המחלה (מחלה גרורתית) או תמותה בחולות סרטן השד כאשר מדד הסיכון של אונקוטייפ היווה כלי להחלטה באם לתת כימותרפיה. מהמחקר עלה כי שיעור הישנות המחלה בחולות שמדד הסיכון שלהן היה נמוך מ – 18, ובהתאם לכך לא קיבלו כימותרפיה היה 0.8%. שיעור התמותה מסרטן שד בחולות שמדד הסיכון היה נמוך, שלא קיבלו כימותרפיה וטופלו בטיפול הורמונלי בלבד עמד על 0%. בחולות שלא קיבלו כימותרפיה ומדד הסיכון נע בין 11-25 (בדומה לטווח הביניים במחקר TAILORx) , שיעור ההישנות המרוחקת עמד על 1.4% ושיעור התמותה עמד על 0.5%.
מחקר אחר שנערך על-ידי קופת חולים כללית על 755 נשים חולות סרטן השד עם מאפיינים:  +HR ו-HER2 שלילי, ומעורבות של עד 3 בלוטות לימפה, אשר קיבלו כימותרפיה בהתאם למדד הסיכון של אונקוטייפ, העלה כי בקרב נשים עם סרטן שד ומעורבות של בלוטות לימפה שלהן מדד סיכון נמוך (פחות מ – 18) ושלא קיבלו כימותרפיה, שיעור ההישנות המרוחקת במשך 5 שנים עמד על 2.9% ושיעור התמותה על 0.6%.

מחקר נוסף של כללית (הוצג כפוסטר בכנס סן אנטוניו 2018) בדק את תוצאות הטיפול על סמך מדד הסיכון במשך כ – 10 שנים בנשים עם סרטן שד חיובי להורמונים ושלילי ל – HER2, ללא בלוטות מעורבות או עם בלוטה אחת מיקרוסקופית.
תוצאות המחקר הראו כי בקרב נשים שמדד הסיכון שלהם היה נמוך מ – 18, הסיכון לחזרת המחלה היה נמוך מאד. בנוסף, בקבוצת הנשים שמדד הסיכון שלהן היה בטווח שבין 18-25, הסיכון להישנות מרוחקת (גרורות) עמד על 7.6% בקבוצה שקיבלה כימותרפיה לעומת 7.2% בקבוצה שלא קיבלה כימותרפיה.
מסקנות החוקרים היו כי ניתן לוותר על כימותרפיה בקרב נשים שמדד הסיכון שלהן היה נמוך מ – 18 (ללא בלוטות מעורבות או עם בלוטה אחת מיקרוסקופית), וככל הנראה אין תועלת בהוספת כימותרפיה לנשים ללא מעורבות בלוטות שמדד הסיכון שלהן בטווח של 18-25.

הבדיקה כלולה בסלי השירותים של רוב קופות החולים בישראל (בכפוף להתוויות של קופות החולים).

הבדיקה מבוצעת על ידי:
אונקוטסט טבע טל' 09-8631593

ממהפרינט Mammaprint

הבדיקה הגנומיתממהפרינט  בוחנת 70 גנים קריטיים שזוהו בגידולי סרטן השד, המשפיעים על הסיכון להישנות המחלה אצל אישה מסוימת. תוצאות הבדיקה מראות האם האישה נמצאת בסיכון גבוה או נמוך לפתח גרורות בעתיד. המידע המסופק באמצעות הבדיקה מאפשר לקבוע באופן מושכל את נחיצותו של טיפול כימותרפי אדג'ובנטי (משלים, תומך).

אין צורך ברקמה טרייה של הגידול, ניתן לבצע את הבדיקה ברקמה מושקעת בפרפין.

תוצאות הבדיקה מציגות שני מצבים, ללא מצב ביניים: סיכון נמוך או סיכון גבוה.

סיכון נמוך – הסיכון של האישה להישנות המחלה בתוך 10 שנים ללא כל טיפול נוסף, הורמונאלי או כימותרפי, הוא 10%.
תוספת של טיפול הורמונאלי תקטין את סיכוני הישנות המחלה בחצי.

סיכון גבוה – הסיכון של האישה להישנות המחלה בתוך 10 שנים ללא כל טיפול נוסף, הורמונאלי או כימותרפי, הוא 29%.
תוספת של טיפול הורמונאלי וכימותרפי תקטין את סיכוני הישנות המחלה בחצי.

זוהי בדיקה אחת מבין שלוש הנכללות בערכת הבדיקות Symphony ומתבצעות מדגימה אחת בלבד. השתיים הנוספות הן בדיקת מאפייני הרצפטורים (קולטנים) של האסטרוגן, הפרוג'סטרון ו-HER2 (בדיקת TargetPrint) וכן בדיקת BluePrint – המאתרת לאיזו תת-קבוצה של סרטן השד משתייך הגידול –Basal, Luminal, ERBB2 .

מי יכולה לבצע את בדיקת ממהפרינט?
נשים בעלות 0-3 בלוטות נגועות, ללא הגבלה של Grade  המחלה, ללא הגבלה של סטטוס הרצפטורים ההורמונליים (חיוביים או שליליים) וללא הגבלה מבחינת גודל הגידול (עד 5 ס"מ).

בקווים מנחים לרופאים שפרסמה האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית  – ASCO (יולי, 2017) מוגדר באילו מצבים – על פי סוג הגידול ומאפייניו, יכולה בדיקת ממהפרינט להיות יעילה ככלי מסייע להחלטה למתן טיפול כימותרפי:

  1. נשים עם גידול רגיש להורמונים (+HR), ו- HER 2 שלילי, ללא מעורבות בלוטות הלימפה שנמצאות בסיכון גבוה על סמך ממצאים קליניים – ניתן לשקול להימנע מכימותרפיה כאשר תוצאות ממהפרינט מראות על פרוגנוזה טובה ותועלת פוטנציאלית מועטה מהוספת כימותרפיה.
  2. נשים שנמצאות בסיכון נמוך על סמך ממצאים קליניים, לא מרוויחות מהוספת כימותרפיה, ללא קשר לתוצאות המתקבלות בבדיקת ממהפרינט (סיכון נמוך או גבוה) ולכן אין תועלת קלינית לבדיקת ממהפרינט עבור נשים אלו.
  3. נשים עם גידול רגיש להורמונים (+HR), ו- HER 2 שלילי, עם מעורבות בלוטות הלימפה (מעורבות של 1-3 בלוטות) ושנמצאות בסיכון גבוה על סמך ממצאים קליניים – ניתן להשתמש בבדיקה ככלי מסייע להחלטה לגבי הימנעות מכימותרפיה אולם חשוב שנשים ידעו שלא ניתן לשלול תועלת מכימותרפיה, במיוחד בנשים עם מעורבות של יותר מבלוטת לימפה אחת.
  4. נשים עם גידול רגיש להורמונים (+HR), ו- HER 2 שלילי, עם מעורבות בלוטות הלימפה שנמצאות בסיכון נמוך על סמך ממצאים קליניים- אין מספיק נתונים חד משמעיים לגבי אוכלוסיה זו. ההנחיה לרופאים היא לא להשתמש בבדיקה ככלי להחלטה לגבי טיפול אד'גוונטי במצבים אלו.
  5. נשים עם גידול HER 2 חיובי או נשים עם גידול טריפל נגטיב  – אין מספיק נתונים חד משמעיים לגבי אוכלוסיה זו. ההנחיה לרופאים היא לא להשתמש בבדיקה במצבים אלו.

במחקר שפורסם ביוני 2017 בכתב העת JAMA Oncology זוהתה קבוצת נשים שהן בעלות סיכון נמוך במיוחד (ultralow-risk) להישנות המחלה. במחקר נבדקו, באמצעות ממהפרינט, דגימות גידול מ- 652 נשים לאחר המנופאוזה שחלו בסרטן השד בשלב מוקדם, ללא מעורבות בלוטות, שעברו ניתוח שימור שד או כריתת שד. 92 מתוכן  (כ- 15%) זוהו כבעלות סיכון נמוך במיוחד להישנות המחלה.
הנשים במחקר חולקו ל – 2 קבוצות: באחת קיבלו ההנשים טמוקסיפן ובקבוצה השניה הן לא קיבלו טיפול סיסטמי כלל. תוצאות המחקר הראו כי לאחר 20 שנה, לרובן המוחלט  של הנשים שזוהו בסיכון נמוך במיוחד להישנות המחלה, לא חזרה המחלה, בין אם קיבלו טמוקסיפן או לא (97% בקבוצה שקיבלה טמוקסיפן היו ללא הישנות המחלה ו- 94% בקבוצה שלא קיבלה את התרופה).
החוקרים מציינים שממהפרינט יכולה לזהות נשים בסיכון נמוך במיוחד להישנות המחלה, אשר גם אם לא יקבלו טיפול נוסף מעבר לניתוח, הסיכון שלהן לתמותה מסרטן שד הוא מזערי. החוקרים מעריכים, שכיום עם בדיקות הממוגרפיה השגרתיות,
כ – 20-25% מהגידולים בשד שמאובחנים בנשים לאחר המנופאוזה הם בעלי סיכון נמוך במיוחד(ultralwa-risk) לגרום לתמותה.  

הבדיקה מבוצעת על ידי:
Agendia בהולנד. לבירורים נוספים ניתן לפנות אל מדיסון פארמה, טל'  03-9250215.

בדיקת אנדופרדיקט

אנדופרדיקט היא בדיקה שנועדה לקבוע את רמת הסיכון להיווצרות גרורות מרוחקות בנשים עם סרטן שד, כאשר מאפייני הגידול הם רצפטורים חיוביים לאסטרוגן (ER+), ו – HER2 שלילי (עד שלוש בלוטות לימפה מעורבות) והן מקבלות טיפול הורמונלי. הבדיקה היא כלי אבחנתי, אשר יכולה לסייע לאונוקולוג בהמלצה האם יש צורך בכימותרפיה או שהטיפול ההורמונלי מספיק.

הבדיקה נעשית על רקמת הגידול הסרטני ממנה מופק ה -RNA של הגידול ונבדקים 8 גנים, הקשורים לרצפטורים לאסטרוגן ולהתרבות מהירה של התא הסרטני, באמצעות טכנולוגייה שנקראת RT-PCR. בסיום הבדיקה, מתקבל דו"ח המכיל ציון שנקרא EPclin ולו שתי רמות: סיכון נמוך או סיכון גבוה להיווצרות של גרורות מרוחקות ב-10 שנים.
הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות ומבוצעת באופן פרטי (כדאי לבדוק אם יש השתתפות בעלויות בביטוח המשלים בקופ"ח או הביטוח הפרטי)

מבוצעת על ידי:
חברת כצ"ט (במעבדות מיריאד בגרמניה), טל' 1-700-500-220.

בדיקת פרוסיגנה – Prosigna

בדיקת פרוסיגנה נועדה לזהות את הסיכון להישנות של סרטן השד בטווח של עד 10 שנים. הבדיקה מיועדת לנשים לאחר המנופאוזה, שאובחנו עם סרטן שד חיובי להורמונים (ER או PR או שניהם) אשר אובחן בשלב המוקדם (שלב I או II ו/או עד 3 בלוטות מעורבות), ואשר עברו ניתוח כריתה או שימור של השד.

הבדיקה מספקת ציון להערכת הסיכון לחזרה של סרטן השד: גבוה, בינוני ונמוך והיא יכולה לסייע לאונקולוג בהחלטה האם האשה תזדדק לטיפול כימותרפי בנוסף לטיפול ההורמונלי. הבדיקה מתבססת על אלגוריתם שלוקח בחשבון פרמטרים שונים: חתימה גנטית של 50 גנים (PAM50), תת סוג ביולוגי של הגידול, גודל הגידול, מעורבות בלוטות לימפה, ציון שגשוג הגידול.

מחקר שהתפרסם בפברואר 2018 ב – Journal of Clinical Oncology, בדק את הסיכון לגרורות בקרב נשים עם סרטן שד חיובי להורמונים שהן לאחר המנופאוזה, ועם 0-3 בלוטות מעורבות (נבחנו נתונים על 2,558 נשים) כל הנשים קיבלו טיפול אנדוקריני למשך 5 שנים. תקופת המעקב החציונית עמדה על 9.2 שנים. מהמחקר עלה:

  • בקבוצה של נשים ללא בלוטות מעורבות, הסיכון לגרורות עמד 5% בקרב אלו שהוגדרו כבעלות מדד סיכון נמוך ועל 17.8% בקרב אלו שהוגדרו כבעלות מדד סיכון גבוה.
  • בקבוצה של נשים עם בלוטות מעורבות, הסיכון לגרורות עמד על 3.5% בקרב אלו שהוגדרו כבעלות מדד סיכון נמוך (כ – 26% מהנשים עם בלוטות מעורבות הוגדרו כבעלות מדד סיכון נמוך). בקרב אלו שהוגדרו בעלות סיכון גבוה, עמד הסיכון לגרורות על 22.1%.

הבדיקה כלולה בסל השירותים של חלק מקופות החולים (בכפוף להתוויות של קופות החולים) והיא מבוצעת גם באופן פרטי.

הבדיקה מתבצעת בארץ ע"י מעבדות LEM, טל' 08-9380770

CYP 2D6 – התאמה לטיפול בטמוקסיפן

בדיקה פרמקוגנטית המיועדת לנשים לאחר גיל המעבר, שהגידול שלהן רגיש להורמונים והן מועמדות לטיפול בטמוקסיפן. ידוע כי בקרב 7-9% של הנשים קיימת מוטציה באנזיםCYP 2D6 שמונעת את הפיכת הטמוקסיפן לפעיל בגופן. חשוב לאתר את אותן נשים שהטיפול בטמוקסיפן במינון הרגיל לא יתאים להן בגלל חילוף חומרים בלתי יעיל של התרופה. נשים אלו תמצאנה בסיכון גבוה יותר לחזרה של סרטן השד תחת טיפול בטמוקסיפן ולכן לאותן נשים מומלץ יהיה לתכנן טיפול תרופתי מונע אחר.

הבדיקה לבירור מצב ה-CYP 2D6 מבוצעת על דגימת דם או רוק.

מכיוון שהבדיקה חדשה, ואין לגביה נסיון קליני ארוך טווח, עדיין אין החלטה גורפת לבצע אותה לכל הנשים המועמדות לטיפול בטמוקסיפן, והיא אינה נכללת בקווים המנחים לטיפול. יחד עם זאת, חוקרים מ- Mayo Clinic בארה"ב ממליצים על ביצוע הבדיקה בעקבות ממצאי מחקרים אחרונים.

היכן ניתן לבצע את הבדיקה?

 

BCI- Breast Cancer Index – מסייעת בהחלטה לגבי טיפול הורמונאלי ממושך

קיימים מחקרים, המראים שרק אחוז נמוך מהנשים שחלו בסרטן שד חיובי להורמונים יגיבו לטיפול הורמונאלי מוארך מעבר ל-5 שנים (טיפול בטמוקסיפן או מעכבי ארומוטז). בדיקת ה- BCI  נועדה לסייע בקבלת החלטה מותאמת לכל אשה,  באם יש צורך בהארכת הטיפול ההורמונאלי עבורה.  הבדיקה יכולה לחסוך את תופעות הלוואי המשמעותיות של הטיפולים ההורמונאליים מעבר ל – 5 שנים.

הבדיקה מיועדת לנשים, שחלו בסרטן שד, אשר הגידול שלהם היה חיובי לרצפטורים ER או PR וכולל עד 3 בלוטות לימפה מעורבות, שהן  לאחר 5 שנים של טיפול הורמונאלי. 

בדיקת ה -BCI מתבצעת על הביופסיה המקורית של הגידול. נבדקים שני משתנים:

א. מה הסיכון של האשה להישנות של הגידול –  מתקבלים 2 ערכים: סיכון גבוה או סיכון נמוך.

ב. מה תהיה מידת התגובתיות של האשה להמשך הטיפול ההורמונאלי – מתקבלים 2 ערכים: תגובה גבוהה או תגובה נמוכה.

התוצאות המתקבלות (מדד סיכון גבוה ותגובה גבוהה לטיפול; מדד סיכון גבוה ותגובה נמוכה לטיפול; מדד סיכון נמוך ותגובה גבוהה לטיפול; ומדד סיכון נמוך ותגובה נמוכה לטיפול) יסייעו לאשה ולאונקולוג המטפל, לקבל החלטה באם להמשיך עם הטיפול ההורמונאלי מעבר לתקופה של 5 שנים.

הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות ומבוצעת באופן פרטי (כדאי לבדוק אם יש השתתפות בעלויות בביטוח המשלים בקופ"ח או הביטוח הפרטי).

הבדיקה מתבצעת בישראל ע"י פרוג'נטיקס, טל' 03-5541464

TheraGuide 5FU – התאמה לטיפול בפלואורואורציל 5FU וקסלודה

כ-10-15% מחולי הסרטן המועמדים לטיפול כימותרפי ב-5FU וקסלודה עלולים להיות בסיכון לתופעות לוואי קשות כתוצאה מהטיפול, בשל שינויים בגנים DPYD, TYMS. הבדיקה, המתבצעת באמצעות דגימת דם פשוטה, מאפשרת לבחון בצורה מקיפה את קיומם של פגמים גנטיים בגנים הללו, ולהעריך בצורה מושכלת את הסיכון לתופעות לוואי קשות. בעקבות ההערכה ניתן יהיה לשקול הפחתת המינון או החלפה של הטיפול.

מבוצעת על ידי:

ריצוף גנומי של הגידול

בדיקות קאריס

בדיקות גנומיות לבניית פרופילים מולקולרים של הגידול הסרטני. הבדיקות יכולות לסייע בהתאמת אופציות טיפוליות, במצבים בהם אישה אובחנה בסרטן שד גרורתי; כאשר סרטן השד  הוא נדיר או אלים; כאשר המחלה מתקדמת למרות הטיפול או כאשר המחלה חוזרת; ובמצבים של סרטן שד בו האופציות הטיפוליות מועטות (כמו במקרה של סרטן שד טריפל נגטיב).
במסגרת השירות מוצעות שתי בדיקות:
א. בדיקה גנומית מקיפה (בדיקת רנא+ דנא) – נסרקים 592 גנים שונים הקשורים להתפתחות מחלת הסרטן ומזהה את כל סוגי השינויים שהתרחשו בחומר הגנטי של הגידול שהביאו להיווצרותו. הריצוף כולל גם בדיקת חוסר יציבות גנומית MSI וגם בדיקת עומס גנים TMB להתאמת אימונותרפיה.
ב. בדיקה מולקולרית מקיפה CMI (בדיקת רנא+ דנא+חלבונים) –  מכילה בתוכה את הבדיקה הגנומית המקיפה ןהיא בודקת את הגידול הסרטני באמצעות טכנולוגיות מרובות ומתקדמות, בכל הרמות שלו (DNA+ +RNA וחלבונים), כך כשמתברר הפרופיל המולקולרי של הגידול ניתן להתאים אליו יותר אופציות טיפוליות.
הבדיקות נערכות על רקמת הגידול (המקורי) או על דגימה של הגרורות, ונשלחות למעבדות קאריס בארה"ב.
ניתן להתחיל בבדיקה הגנומית, ואם תוצאות הבדיקה הגנומית לא יעלו מספיק אופציות טיפוליות, אפשר במיידית ולפני חזרת הדגימה ארצה, להרחיב את הבדיקה ולהמשיך לבדיקה המולקולרית הכוללת גם בדיקת חלבונים.

הבדיקה מבוצעת על-ידי קאריס ישראל (טל' 09-8805077 ).

הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות ומבוצעת באופן פרטי (כדאי לבדוק אם יש השתתפות בעלויות בביטוח המשלים בקופ"ח או הביטוח הפרטי).

בדיקת ריצוף גנטי עמוק של הגידול – בדיקת Cancer Plex

בבדיקה נבדקים שינויים גנומיים ב- DNA של הגידול הסרטני ונבדקות מוטציות של הגידול ובכלל זה עומס מוטציות.

בבדיקה נסרקים 435 גנים, כאשר המטרה היא להתמקד בגנים שיש להם משמעות טיפולית כך שניתן יהיה  להתאים תרופות ביולוגיות בצורה מותאמת אישית לאופי הגידול. כמו כן נבדקת התאמה לאימונותרפיה.

השינויים הגנומיים הנבדקים הם ברמת הנוקלאוטיד (SNV's), תוספת מקטעים לגן (Insertions), מחיקה/ החסרה של מקטע (Deletions), שינוי במיקום מקטע הגן (Translocations) ושכפול הגן (Amplifications).

הבדיקה מתאימה בעיקר לנשים עם סרטן שד גרורתי לאחר קו טיפול ראשון או לנשים עם סרטן שד (ראשוני) מסוג טריפל נגטיב.

הבדיקה מבוצעת ע"י קנסר הופ – Cancer Hope  (טל' 03-9195757) ונשלחת למעבדת KEW בהרווארד, ארה"ב.

הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות ומבוצעת באופן פרטי (כדאי לבדוק אם יש השתתפות בעלויות בביטוח המשלים בקופ"ח או הביטוח הפרטי).

ביופסיה נוזלית

 בדיקת CTC

בדיקה זו בודקת את מאפייני הגידול ורגישות הגידול לתרופות כימותרפיות וביולוגיות. הבדיקה היא בדיקת דם אשר באמצעות טכנולוגיה חדישה מאתרת את תאי הגידול בזרם הדם ומצליחה לזהות את מאפייני הגידול. בשלב הבא נעשית בדיקה בפועל במעבדה של סוגי הכימותרפיה היעילים ביותר להשמדת תאי הגידול ובנוסף מתבצע בדיקה התאמה של הגידול לטיפולים ביולוגיים או אימונותרפיים.

הבדיקה מתאימה בעיקר לנשים עם סרטן שד גרורתי שמיקום הגרורות אינו מאפשר נטילת ביופסיה של הגידול עצמו, או לבדיקה האם חל שינוי באופי הגרורות.

הבדיקה מבוצעת ע"י קנסר הופ – Cancer Hope  (טל' 03-9195757) ונשלחת למעבדת MGCC באירופה.

הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות ומבוצעת באופן פרטי (כדאי לבדוק אם יש השתתפות בעלויות בביטוח המשלים בקופ"ח או הביטוח הפרטי).


בדיקת Guardant360

הבדיקה מזהה מוטציות סרטניות של הגידול ללא צורך בביופסיה מהגידול עצמו באמצעות בדיקת דם. הבדיקה מרצפת 70 גנים באופן מלא ונעשית ע"י איתור ומיפוי מקטעי DNA מהגידול אשר משתחררים אל זרם הדם.

הבדיקה מיועדת לנשים שחלו בסרטן שד גרורתי הממשיך להתקדם תחת טיפול קיים או לנשים שהביופסיה מהגידול אינה אפשרית או אינה מספקת.
באמצעות הבדיקה ניתן להתאים טיפול ממוקד ומתאים לפי שלב המחלה, מבלי לסכן את האשה המטופלת בפרוצדורות פולשניות חוזרות.

הבדיקה נעשית ע"י אונקוטסט – טבע (טל' 3180*). דגימות הדם דגימות הדם נשלחות למעבדות חברת Guardant Health בקליפורניה, ארה"ב.

הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות ומבוצעת באופן פרטי (כדאי לבדוק אם יש השתתפות בעלויות בביטוח המשלים בקופ"ח או הביטוח הפרטי).


בדיקת FoundationOne Liquid

בדיקת FoundationOne Liquid היא בדיקת דם אשר באמצעים טכנולוגיים מאתרת את ה- DNA של הגידול בדם של החולה ויכולה לזהות שינויים ומוטציות רלוונטיות להתפתחות גידולים ב- 62 גנים סרטניים ובפרט אלה שגורמים לגידול לגדול ולהתפשט.

הבדיקה מאפשרת אבחון גנומי במקרים שלא ניתן להוציא ביופסיה של הגידול או שהדגימה אינה מספקת. בנוסף הבדיקה יכולה לסייע בניטור שינויים של הגידול לאורך הזמן  ולהתאים טיפולים ממוקדים במקרים שבהם הגידול חוזר או מתקדם.

הבדיקה מתבצעת ע"י רוש (טל' 8966*). דגימות הדם נשלחות למעבדת Foundation Medicine בארה"ב.

הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות ומבוצעת באופן פרטי (כדאי לבדוק אם יש השתתפות בעלויות בביטוח המשלים בקופ"ח או הביטוח הפרטי).


מקורות

אונקוטסט טבע

TheraGuide5FU – מדריך למטופל

קנסר הופ Cancr Hope

פאונדיישן

חברת כצ"ט

חברת פרוג'נטיקס

JAMA Oncology

ASCO

Journal of Clinical Oncology

עודכן לאחרונה ביוני 2018

Share

רפואה מותאמת אישית בסרטן השד

שינוי גודל גופנים
ניגודיות