סרטן השד ונשים צעירות

חשוב להכיר את גורמי הסיכון ולברר שינויים בשד גם בגיל צעיר. מעבר להתמודדות עם המחלה עצמה, נשים צעירות החולות בסרטן שד מתמודדות עם האתגר של התחלואה שפוגשת אותן בתחילת החיים, כאשר הן עדיין בלימודים, בתחילת קריירה, בתקופה של בניית זוגיות או הרחבת המשפחה. האבחנה והטיפולים משבשים תוכניות, ומציפים דאגות לעתיד. 

לנשים צעירות דאגות ייחודיות הנוגעות לפריון, הריון וילודה, מיניות ודימוי גוף. בנוסף, אצל נשים צעירות יש שכיחות גבוהה יותר לנשאות של מוטציות גנטיות המעלות סיכון לפתח סרטן בגיל צעיר וכן לסרטן עתידי. מידע זה עשוי להשפיע על בחירת הטיפול ועל המעקב והמניעה בהמשך. 

אם יש לך ילדים, ייתכן שאת דואגת לטיפול בהם ולדרך לספר להם על המחלה. אם אינך בזוגיות, ייתכנו חששות מהיכרות חדשה ומהשיתוף במחלה. לכל אישה דאגות וצרכים משלה. ליווי רגשי ותמיכה מעשית יכולים לעזור. 

לעמוד כיצד לספר לילדים שאמא חלתה בסרטן שד.

למאמר אמהות בצל סרטן השד, בכתב העת פסיכואנליטיקה.

לתוכנית 'לצידך' – מתנדבות "אחת מתשע" שהחלימו מסרטן שד והוכשרו ללוות נשים המתמודדות עכשיו עם המחלה.

מה משפיע על הסיכון של צעירות לחלות בסרטן השד?

כל אישה, בכל גיל, נתונה בסיכון לחלות בסרטן שד מעצם היותה אישה. סיכון זה הולך וגדל עם הגיל.

אחדים מגורמי הסיכון הם בעלי משמעות מיוחדת לגבי נשים צעירות:

• נטייה תורשתית – כ-5% מהנשים החולות בסרטן שד נושאות מוטציה בגנים BRCA1 או BRCA2. בקרב נשים שחלו בגיל צעיר, שיעור הנשאות גבוה יותר. לגנים אלו יש חשיבות בהתפתחות סרטן השד, וגם סרטנים נוספים – כמו סרטן שחלות. קיימים גם גנים נוספים העשויים להגביר תחלואה בסרטן השד כמו PALB2, CHEK2, TP53. נשאות של מוטציות בגנים הללו עשויה להתגלות בעקבות סיפור משפחתי של סרטן, או תחלואה בגיל צעיר. מודעות לנשאות זו חשובה שכן לרוב היא תכוון לביצוע מעקב צמוד יותר, בדיקות סקר תדירות יותר או פעולות מניעתיות נוספות. 

• היסטוריה משפחתית של סרטן השד גם בהיעדר אבחנה של נשאות של מוטציה גנטית.

• אבחנה של ממצאים קודמים בשד כמו אטיפיה, LCIS – אלו מחלות שד לא ממאירות, אך מצביעות על סיכון מוגבר לפתח סרטן שד עתידי. 

• טיפול קרינתי למחלת הודג'קין – סיכון מוגבר לפתח סרטן שד קיים אצל נשים צעירות שטופלו בהקרנות לחלק הגוף העליון לצורך טיפול בלימפומות ממאירות (בעיקר מחלת הודג'קין).

• גורמים הקשורים לווסת ולילודה – וסת ראשונה בגיל צעיר, לידה ראשונה מאוחרת ומספר קטן יותר של לידות קשורים לסיכון לאורך החיים, בעיקר למחלה הרגישה להורמונים. שינויים במגמות האלה עשויים לתרום לעלייה בתחלואה בסרטן שד בגיל צעיר, אך אינם מסבירים אותה לבדם.

• אמצעי מניעה הורמונליים, ביניהם גלולות למניעת הריון או התקנים תוך רחמיים, נקשרו לעלייה קטנה בסיכון בזמן השימוש ובשנים שלאחריו. התוספת לסיכון המוחלט בגיל צעיר קטנה ביותר, ולכן יש לשקול אותה לצד יתרונות הטיפול והרקע האישי.

• סרטן השד יכול להופיע גם ללא גורם סיכון מוכר. למעשה, זה המצב אצל מרבית הנשים הצעירות. 

למידע נוסף על גורמי הסיכון.

האם סרטן השד אצל צעירות שונה מאשר אצל מבוגרות?

באופן כללי, סרטן השד אצל צעירות, אינו שונה במהותו מסרטן השד המאובחן בגיל מבוגר יותר. אותם סוגים של גידולים קיימים, כאשר אצל צעירות הייצוג של גידול מסוג טריפל נגטיב וחיובי ל-HER2 גבוה יותר, אך עדיין הגידולים המבטאים קולטנים הורמונליים הם הכי נפוצים. 

בהשוואה לנשים מבוגרות, אצל צעירות המחלה מאובחנת לעיתים קרובות יותר כשהגידול גדול יותר או מערב בלוטות לימפה אזוריות. אצל מרבית הנשים מתחת לגיל 40 ובסיכון רגיל אין המלצה לבדיקות סקר שגרתיות., לכן ייתכן שאצל חלק מהנשים הסרטן יאובחן כגוש מישושי, כאשר הוא כבר גדול יותר. זאת לצד מודעות נמוכה יותר לעצם הופעת סרטן שד בגיל צעיר, או גורמים ממסכים אחרים כמו הריון או הנקה, עלולים לתרום לעיכובים נוספים. 

חשיבות האבחון המוקדם

בישראל מומלצת ממוגרפיה אחת לשנתיים בגילי 50–74 לנשים בסיכון רגיל. בגילי 45–49 אפשר לשקול התחלה מוקדמת בהתייעצות רפואית. מתחת לגיל 40 אין המלצה כללית להדמיה שגרתית ללא תסמינים או סיכון מוגבר.

המעקב צריך להתאים לסיכון האישי. היסטוריה משפחתית, נשאות גנטית, ממצאים קודמים בשד, וגורמי סיכון נוספים שמוזכרים לעיל עשויים להצדיק בדיקות מוקדמות ותכופות יותר.

בנוסף, בדיקת סקר לגילוי מוטציות מורשות בגניםBRCA1/2  זמינה בקופות החולים וכלולה בסל לנשים יהודיות בריאות ממוצא אשכנזי או אתיופי, גם חלקי, ללא תלות בסיפור משפחתי וללא ייעוץ גנטי מקדים. עם זאת, בדיקת סקר שלילית אינה שוללת כל נטייה תורשתית . כשיש סיפור משפחתי משמעותי או מוטציה ידועה במשפחה, יש לפנות לייעוץ גנטי. 

בכל מקרה חשוב שתכירי את גופך ושדייך ותדעי לזהות שינויים. אם את מגלה גוש, שינוי על פני עור השד או הפטמה, הפרשה חריגה,  או כל תופעה חריגה בשדייך, מומלץ שתפני לרופא.ה לצורך בדיקה קלינית.

למידע נוסף על אבחון מוקדם

למידע נוסף על הריון וסרטן השד 

כיצד מטפלים בסרטן השד אצל צעירות?

הטיפול בסרטן השד אצל נשים צעירות כמו אצל מבוגרות, נקבע לפי סוג הגידול, שלב המחלה ומאפייני המטופלות – רקע רפואי והעדפות אישיות. גיל צעיר בפני עצמו אינו מחייב טיפול אגרסיבי יותר או ניתוח נרחב יותר, כמו כריתה מלאה. בכל גיל אפשר לבצע ניתוח משמר שד (למפקטומיה) לאחריו לרוב יש צורך להשלים קרינה לשד. לפני או אחרי הניתוח, ועל מנת להפחית את הסיכון לחזרת מחלה באזורים שמחוץ לשד, הטיפול עשוי לכלול שילוב של טיפול כימותרפי, ביולוגי ו/או הורמונלי. 

ההבדל המרכזי לעומת נשים לאחר גיל המעבר הוא בטיפול במחלה הרגישה להורמונים. כשהשחלות פעילות הן מייצרות אסטרוגן, שיכול לעודד את צמיחת הגידול. לכן, כאשר הסיכון לחזרת מחלה מוערך כגבוה יותר, עשויה להתקבל המלצה להוסיף לטיפול ההורמונלי שניתן בכדורים  זריקות לדיכוי השחלות אשר משרות מנופאוזה (גיל מעבר). על-כן הטיפול ההורמונלי המשלים עשוי לכלול טמוקסיפן, עם או בלי זריקות לדיכוי שחלתי בהתאם לסיכון לחזרת המחלה, או מעכב ארומטאז בשילוב דיכוי שחלתי. כשהשחלות פעילות, אין לתת מעכב ארומטאז לבדובאופן טבעי, אין צורך בזריקות כאלו אצל נשים שמאובחנות כאשר הן כבר בגיל המעבר. בהתאם למאפייני המחלה אפשר לשלב יחד עם הטיפול ההורמונלי גם טיפולים ביולוגיים – אולפריב אצל נשאיות של מוטציות ב- 1/2BRCA, מעכבי CDK4/6, או טיפולים המכוונים נגד החלבון HER2. 

להרחבה על השלכות הטיפולים על הפריון, אמצעים לשימור הפוריות

טיפול תרופתי ופוריות

כימותרפיה עלולה לפגוע במאגר הביציות ובתפקוד השחלות. הסיכון תלוי בתרופות ובמינונים, בגיל ובמאגר הביציות לפני הטיפול. אצל חלק מהנשים התפקוד מתאושש ואצל אחרות הפגיעה נמשכת. חזרת הווסת אינה מבטיחה שהפוריות נשמרה.

הטיפול ההורמונלי המקובל (טמוקסיפן, מעכבי ארומטאז) אינו נחשב פוגע ישירות במאגר הביציות, ודיכוי שחלתי תרופתי הוא בדרך כלל זמני. עם זאת, הטיפול עשוי להימשך חמש עד עשר שנים, ובזמן הזה יש להימנע מהיריון. מאגר הביציות ממשיך לרדת עם הגיל, ולכן גם דחיית ההיריון משפיעה על הסיכוי להרות בהמשך. לגבי אימונותרפיה וחלק מהטיפולים מכווני המטרה, המידע על הפגיעה האפשרית בפוריות עדיין מוגבל.

לפני שמתחילים בטיפול, כדאי לדבר על שימור פוריות, גם אם את עדיין לא בטוחה שתרצי להרות בעתיד. האפשרויות כוללות הקפאת ביציות או עוברים, ולעיתים רקמת שחלה. זריקות לדיכוי שחלתי במהלך כימותרפיה עשויות להפחית פגיעה שחלתית, אך אינן תחליף להקפאה ואינן מבטיחות פוריות.

נשים רבות יכולות להרות לאחר טיפול בסרטן שד מוקדם. לעיתים אפשר לשקול הפסקה זמנית ומתוכננת של טיפול הורמונלי לצורך היריון. את העיתוי ואת חידוש הטיפול יש לתכנן עם הצוות וזאת בהתאם לטיפולים שניתנו ועוד מתוכננים ותוכנית המעקב המתבקשת. בזמן הטיפול הפעיל ובתקופה הנדרשת אחריו חשוב למצוא אמצעי מניעה מתאים, לרוב לא הורמונלי.

סרטן השד שמאובחן בהיריון

אצל נשים צעירות, לעיתים סרטן השד מאובחן תוך כדי הריון – מצב שמחייב דאגה והתאמה של הטיפול על מנת לשמור על בריאות האם לצד בריאות העובר.  במקרים רבים אפשר לטפל במחלה ולהמשיך בהיריון. התוכנית נקבעת עם הצוות האונקולוגי וצוות היריון בסיכון, לפי סוג הגידול, שלב המחלה ושבוע ההיריון. כשאפשר, שואפים ללידה במועד משום שגם לפגות יש סיכונים לבריאות העובר. 

אפשר לנתח בזמן היריון, וכיום גם ידוע על מספר סוגי כימותרפיה שניתן לתת החל מהשליש השני, תוך מעקב מותאם. כימותרפיה אינה ניתנת בשליש הראשון, ויש לתכנן מרווח מתאים בין המנה האחרונה ללידה. לקראת הלידה כדאי לשאול גם על הנקה. בזמן כימותרפיה ובטיפולים תרופתיים רבים אחרים אין להניק.

טיפול הורמונלי, טיפולים מכוונים נגד HER2 , אימונותרפיה וקרינה לשד לרוב ידחו לאחר הלידה. במצבים מסוימים בהם קיימת דחיפות למתן של תרופות כאלו, ייתכן שיהיה צורך לדון בהקדמת הלידה או במקרים מסוימים אף בהפסקה של ההיריון והצוות יעזור לך לקבל החלטה. 

החלמה וחזרה לשגרה

עייפות, גלי חום, כאב וקשיי שינה יכולים להימשך גם לאחר הכימותרפיה או הקרינה, ולעיתים קשורים לטיפול ההורמונלי המתמשך. יובש בנרתיק, כאב ביחסי מין ושינויים בחשק ובדימוי הגוף עלולים להשפיע על המיניות. קשיי ריכוז וזיכרון יכולים להקשות על החזרה לעבודה וללימודים. 

חשוב לדבר על הקשיים בביקורי המעקב. לצד המעקב אחר המחלה, חשוב לדבר ולהתייחס לטיפול בתופעות לוואי – המטרה היא להקל על תופעות הלוואי ולאפשר לך לחזור בהדרגה לדברים החשובים לך, בקצב שמתאים לך, לצד המשך הטיפול.. פעילות גופנית מותאמת, תזונה בריאה, שיקום, ייעוץ מיני וליווי רגשי יכולים לעזור לחזור בהדרגה לתפקוד. 

נושאים קשורים

עצות לבן הזוג

כיצד לספר לילדים

"אמהות בצל סרטן השד", פסיכואנליטקה, אוקטובר 2020

המידע בעמוד זה נכתב על ידי ד"ר טל סלע, רופא מומחה באונקולוגית רפואית, מנהל שירות סרטן שד בנשים צעירות, מהל התוכנית לטיפול בחולי סרטן צעירים, במרכז חוסידמן לרפואת הסרטן, במרכז הרפואי שיבא. 

עודכן לאחרונה באוקטובר 2026