גילוי מוקדם - למה, איפה ומתי

הסיכון לחלות בסרטן שד מורכב משילוב של כמה גורמים, חלקם תורשתיים וחלקם קשורים באורח חיים וסביבה. לא כל אישה הנחשפת לגורם סיכון אחד או אפילו לכמה גורמים בהכרח תחלה בסרטן שד. 

אנחנו יודעות שהשאלה "האם אני בסיכון לחלות?" היא מלחיצה ומפחידה. בדיוק בגלל זה המחלקה לקידום בריאות ובריאות דיגיטלית של אסותא מרכזים רפואיים פיתחה שאלון הערכת סיכון לסרטן שד, והוא זמין עכשיו לכולנו.

השאלון מבוסס מדעית ומיועד לנשים בריאות שאינן מטופלות או מחלימות מסרטן והמידע שתמלאי בו יכול לעזור לרופא.ה בתכנון שגרת הבדיקות שלך.

אנחנו מאמינות שידיעה לגבי רמת הסיכון שלך יכולה להפחית חרדה וחוסר ודאות ולספק לך תחושת שליטה רבה יותר על בריאותך.

השאלון הוא אנונימי לחלוטין ולאחר המילוי את יכולה להדפיס אותו ולהביא איתך לביקור הבא שלך אצל הרופא.ה.

*שימי לב: תוצאות השאלון אינן מהוות תחליף לביצוע בדיקות סקר ו/או לייעץ רפואי אישי לעניין מניעה או אבחון מוקדם של סרטן השד. אנחנו ממליצות לך לדון בתוצאות ובהמלצות עם רופאים מומחים לבריאות השד וגנטיקה.

חשוב שתכירי את המראה והתחושה של השדיים שלך במצב רגיל, כדי שתוכלי להבחין בכל שינוי או חריגה, ולו גם הקטנים ביותר. כמובן שהשדיים עוברים שינויים רבים במהלך החיים כתוצאה משינויים הורמונליים (מחזור חודשי, הריון, הנקה, גיל המעבר ושינויים במשקל הגוף). ועדיין, בכל מקרה שבו את מבחינה בגוש בשד שאינו מוכר לך, חשוב שתפני לרופא.ה.

חשוב לציין כי כ-80% מהגושים המתגלים בשד הם שפירים, כלומר אינם ממאירים ואינם מהווים סיכון. ביניהם נמצאים פיברואדנומה (גוש מרקמה סיבית), ציסטה (שקית נוזל) או גודש. יחד עם זאת, גושים שפירים מסוימים עלולים להגדיל את הסיכון של האישה לחלות בסרטן השד.

היכרות עם השד ומודעות לשינויים

חשוב שתכירי את גופך ואת שדייך ותהיי מודעת לשינויים שחלים בהם. להיות מודעת זה אומר שעלייך להכיר את המראה, התחושה והמבנה של השדיים במצב רגיל, כדי שתוכלי להבחין בכל שינוי או חריגה, ולו גם הקטנים ביותר. ברוב המקרים יהיו אלו שינויים שפירים (לא ממאירים), אך בכל מקרה את חייבת לדווח עליהם מיד לרופא.ה, ולעמוד על כך שההתייחסות לפנייתך תהיה רצינית.

למידע על מבנה השד ושינויים שחלים בו

סימנים שחשוב להכיר: 

  שינויים בגודל השד (אחד מהם או שניהם)

  הופעת גוש או התעבות על השד או בבית השחי המורגש בצורה שונה ממבנה השד הרגיל

  כיווץ או היווצרות גומות על העור באיזור השד

  הופעת נפיחות בבית השחי או סביב עצם הבריח (מקום שבו ממוקמות קשריות ובלוטות הלימפה)

  תופעות חריגות על גבי הפטמה: קילוף עור, נסיגה, התעבות או הפרשה

  הופעת אדמומיות וגבשושיות על גבי עור השדיים

  הופעת נפיחות בשד- בצקת

  היווצרות כיבים על פני השד

  התנפחות ורידים על גבי השד בצורה לא אחידה

  כאב מתמשך בשד או בבית השחי

  הפרשה דמית מהפטמה

כיצד תבחיני בין גודש לגוש

חשוב להבחין בין גודש טבעי ובריא לבין גוש לא מוכר בשדיים. גודש טבעי בשד מוגדר כאזור קשה ולא חלק (יש בו גבשושיות הדומות בתחושה לגושים בגבינת קוטג'). גוש, לעומת זאת, יכול להיות קטן או גדול, רך או קשה ויש לו גבולות ברורים. הוא עשוי להיות קרוב לפני העור או עמוק קרוב לצלעות ולבית החזה, נייד או קבוע במקום אחד.

סרטן שד דלקתי 

סוג נדיר של סרטן השד (1%). יש להבדיל בין סרטן שד דלקתי לבין דלקת חולפת בשד. דלקת בדרך כלל מתפתחת במהלך הנקה, ומלווה בעלייה בחום הגוף. למידע נוסף, לחצי כאן.

כל אישה  צריכה לקחת אחריות על בריאותה, להכיר את גופה ולשים לב לשינויים בשדיה. במידה שחל שינוי – לפנות לכירורג.ית שד ולעדכן אותו.

מגיל 30 כדאי גם להתייעץ עם כירורג.ית שד לגבי גורמי סיכון בהתאם לרקע אישי ומשפחתי

שגרת בדיקות מומלצת לנשים שאינן נמצאות בקבוצת סיכון

*חשוב לציין נשים בגילאים 49-45 יכולות לבקש מיוזמתן מהרופא בדיקת ממוגרפיה (גם אם לא חשו בדבר) ולקבלה במימון ציבורי, לאחר שיחה עם הרופא.

בקבוצת סיכון נכללות

• נשים שחלו בעבר בסרטן השד
• נשים שיש להן קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה בסרטן השד
• נשאיות של מוטציות בגנים BRCA 
• נשים שטופלו בצעירותן בטיפולי קרינה נגד לימפומה מסוג הודג'קינס
• נשים עם היסטוריה רפואית של מצבים בשם: atypical hyperplasia או LCIS. 

בכל המקרים האלה יש להתייעץ עם הרופא.ה לגבי שגרת הבדיקות המתאימה.

האגודה האמריקאית של כירורגי השד ממליצה לנשים מגיל 25 לעבור הערכת סיכון – להרחבה בנושא ההמלצות

*** נשים עם שתלי סיליקון צריכות ליידע את הרופא המטפל ואת מבצע הבדיקה על הימצאותם של שתלים וכן להיות במעקב לגבי תקינותם לאורך השנים.

לצד שגרת הבדיקות, חשוב שתשמרי על אורח חיים בריא: תזונה נכונה, שמירה על משקל תקין, פעילות גופנית ועוד.

זכרי שיותר מ-80% מהגושים בשדיים אינם ממאירים. אל תתני לפחדים ולחששות מסרטן השד לגרום לך להימנע מבדיקות. הבדיקות נועדו לשמור על בריאותך. הן יכולות להציל את חייך!

בדיקה קלינית אצל כירורג.ית שד

בדיקה ידנית של השד על ידי כירורג.ית שד במטרה לאתר גושים חשודים. בנוסף, חשוב שבזמן הביקור יתקיים תשאול לגבי רקע אישי ומשפחתי וגורמי הסיכון לסרטן השד, על מנת להעריך את רמת הסיכון האישית.

למידע מורחב על הבדיקה

מה את צריכה לדעת לפני בדיקה אצל כירורג שד?

סריקות – ממוגרפיה, אולטרסאונד, MRI, PET ועוד

ישנו מגוון של סוגי סריקות לאבחון סרטן שד, ביניהן: ממוגרפיה, אולטרסאונד, MRI, סריקת פאט PET CT, גלקטוגרפיה (דקטוגרפיה), סריקת MBI, ממוגרפיה עם חומר ניגוד, ממוגרפיה תלת מימדית (טומוסינטזיס) ותרמוגרפיה.

למידע מורחב על הבדיקות

ביופסיה, פתולוגיה ובדיקות דם

ישנו מגוון של סוגי בדיקות לאבחון סרטן שד כאשר עולה חשד לממצא לא תקין, ביניהן ביופסיה בטכניקות שונות, דירוג היסטולוגי, רצפטורים (קולטנים) הורמונליים, הר 2 HER, בדיקות דם כגון: מרקרים, סיטומטריה של DNA, סי.טי.סי, אוקטבה פינק.

למידע מורחב על הבדיקות

אם את בת 30 או יותר (ולא נמצאת בקבוצת סיכון) – קבעי תור לכירורג/ית שד בקופת החולים שלך:

לאתר קופ"ח כללית או בטלפון 2700*

לאתר קופ"ח מכבי או בטלפון 3555*

לאתר קופ"ח מאוחדת או בטלפון 3833*

לאתר קופ"ח לאומית או בטלפון 507*

הבדיקה תכלול בדיקה גופנית ותישאול לגבי גורמי סיכון: היסטוריה רפואית אישית ומשפחתית, גנטיקה, אורח חיים ועוד. אם הרופא לא שואל אותך מיוזמתו, אנא בקשי הערכת סיכון בעצמך.

בהתאם לרמת הסיכון שלך תותאם לך שגרת בדיקות מומלצת.

נשים בנות 45-49 יכולות להתייעץ עם הרופא שלהן ולבקש ממוגרפיה.

בדיקות סקר לממוגרפיה מתבצעות באופן יזום על ידי קופות החולים החל מגיל 50, יש לזכור כי כרבע מהחולות מתגלות מתחת לגיל 50, לכן חשוב מאד שתבדקי.

גם אם לא מצאת תור קרוב, אל תתייאשי. קבעי תור למועד הראשון הפנוי – הוא יגיע.
אחריו, אל תשכחי לקבוע את התור הבא.