מבוסס על תשובות הרופאים לשאלות שעלו בפורום אחת מתשע.
גלולות וסרטן שד
האם יש קשר בין נטילת גלולות למניעת הריון וסיכון לסרטן השד?
תשובה
יש נתונים שמצביעים על כך שהשימוש בגלולות נגד הריון מעלה את הסיכון לסרטן שד. יחד עם זאת העליה אינה גדולה ומטבע הדברים הגילאים בהם השימוש בגלולות הוא נפוץ הם גילאים בהם סרטן שד קיים בשכיחות מאד נמוכה. אי לכך אין המלצה גורפת שלא להמליץ על גלולות נגד הריון.
למעשה אין המלצה אונקולוגית אחידה של הארגונים האונקולוגים העולמיים לגבי גלולות נגד הריון. יש להניח שעדיף להגביל את משך השימוש, אך לא ברור אם קיים קו גבול ברור של משך שימוש שמעבר אליו הסיכון עולה משמעותית.
אבחון מוקדם – מהי שגרת הבדיקות
אני בת 43 ומעולם לא ערכתי בדיקת שד לגילוי סרטן. מתי צריך לעבור בדיקה כזאת והאם יש עוד בדיקות שאישה בגילי אמורה לעבור?
תשובה
על כל אישה, מגיל 20 ומעלה, לאמץ לעצמה את השילוב של שגרת הבדיקות בהתאם לגילה ולקבוצת הסיכון בה היא נמצאת: בדיקת ממוגרפיה ו/או אולטרסאונד, בדיקה קלינית, וכן עליה להכיר את השד כדי להיות מודעת לשינויים ולדווח לרופא/ה.
בדיקה קלינית אצל רופא, רצוי כירורג/ית מומחה/ית לשד – אחת לשנתיים מגיל 20 עד גיל 30 ולאחר מכן אחת לשנה. אם ידוע לאישה שהיא משתייכת לקבוצת סיכון (היסטוריה משפחתית או אחר) – עליה להיות במעקב סדיר אצל כירורג.
ממוגרפיה – על פי האגודה האמריקנית לסרטן מומלצת בדיקת ממוגרפיה אחת לשנה, החל מגיל 40. בישראל הבדיקה מכוסה בסל הבריאות בישראל לנשים מגיל 50 עד 74, אחת לשנתיים. אצל נשים צעירות מגיל 40 רקמת השד בדרך כלל צפופה וסמיכה יותר ולכן קשה לאבחן בממוגרפיה. בקבוצת גיל זו נעשית בדיקת אולטראסאונד כהשלמה או במקום ממוגרפיה.
ממוגרפיה ואולטרסאונד
מתי כירורג מחליט להפנות לאולטרסאונד ומתי לממוגרפיה כשיש גושים בשדיים? מה מראה כל בדיקה?
תשובה
נכון להיום בדיקת הממוגרפיה היא הערכית ביותר לאבחון נגעי שד. בדיקת האולטראסאונד משמשת כבדיקה משלימה (לאחרונה שוכללה ה"יכולת" האבחונית שלה ויתכן כי בעתיד תשמש בדיקת האולטראסאונד כבדיקת בחירה).
כאשר מתרשם הבודק מגוש "חשוד", ראוי להיעזר בממוגרפיה ובהמשך לפי העניין גם בבדיקת אולטראסאונד. גיל הנבדקת חשוב אף הוא – בנשים צעירות, יעזר הבודק בבדיקת אולטראסאונד. לדוגמא, אשרור אבחנה קלינית של ציסטה או פיברואדנומה (גוש שפיר, השכיח בנשים צעירות).
ממוגרפיה – מאפשרת זיהוי גוש או הסתיידויות בשד, חשודים לגידול סרטני ושאינם משישים
בבדיקה ידנית. באולטראסאונד ניתן להגדיר ציסטה ומאפיינים של גוש "מוצק" (שאינו ציסטי).
כאשר הבדיקה הידנית היא תקינה, מומלצת בדיקת ממוגרפיה סקירה לכל אישה מעל גיל 40 שנה. המדיניות הממלכתית היא לשלוח נשים מגיל 50 שנה עד גיל 74 שנה לבדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים.
נשים בקבוצת סיכון נשלחות לממוגרפיה במרווחי זמן קצרים יותר כחלק מהמעקב הקליני.
ביופסיה
אני אמורה לעבור ביופסיה ומרוב פחד לא שאלתי: האם זה כואב? האם זה כרוך באשפוז? כמה ימים? האם נשארת אחר כך צלקת?
תשובה
מאוד תלוי בסוג הביופסיה. ביופסית מחט עבה Core biopsy, Tru cut biopsy היא הסוג הנפוץ, מבוצעת עם הרדמה מקומית, כואב קצת (ההרדמה קצת כואבת). הבדיקה אינה דורשת אשפוז, ומשאירה צלקת מזערית, אם בכלל.
שגרת הבדיקות הנדרשת לאחר ההחלמה
מהן הבדיקות השגרתיות שיש לעבור לאחר החלמה מסרטן השד (כולל סוגי בדיקות דם)? האם יש יתרון בגילוי מוקדם של חזרה מקומית או מרוחקת? בדיקת מרקרים CEA, CA125 – עד כמה נתן להסתמך עליה ומתי לבצעה? בדיקת ממוגרפיה – האם יש עדיפות לממוגרפיה דיגיטלית על פני אנלוגית וכל כמה זמן צריך לבצעה? האם בדיקת PET משפרת הסיכוי לגילוי מוקדם?
תשובה
בשנתיים הראשונות יש להיבדק ע"י רופא אחת לשלושה חודשים. מומלץ להיבדק לסירוגין ע"י הכירורג ואונקולוג.
מספר חודשים מתום הטיפול הקרינתי יש לבצע בדיקת ממוגרפיה ואולטראסאונד דו צדדי שיהוו בסיס לאחר הטיפול. כבדיקה שגרתית יש לבצע בדיקת הדמיה אחת לשנה.
בתום השנתיים הראשונות לאחר תום הטיפולים באם המעקב הינו תקין, ההמלצה המקובלת הינה להיבדק ע"י כירורג אחת לחצי שנה ולבצע ממוגרפיה ואולטראסאונד שד אחת לשנה.
אחת לשנה יש לבצע בדיקות דם: ספירת דם וכימיה.
אישה המטופלת במעכבי ארומטז' (ארימידקס, פמרה) עליה לבצע מעקב אחר צפיפות העצם.
על נשאית לבצע בדיקת MRI שד אחת לשנה וזאת בנוסף על הדמית שד בממוגרפיה ואולטראסאונד (גם במקרה זה יש ניסיון לבצע את הבדיקות לסירוגין כך שכל חצי שנה מתבצעת בדיקת הדמיה אחרת).
במידה ובוצעה הסרת שד מבצעים פעם אחת בדיקת MRI ולאחר-מכן בדיקה שנתית של אולטראסאונד מכוון לבלוטות.
טמוקסיפן ונוגדי דיכאון
טיפול בנוגדי דיכאון בזמן לקיחת טמוקסיפן – אשמח מאוד על הסבר מפורט בנושא. האם מותר לקחת? מה מותר ומה מתנגד עם טיפול זה?
תשובה
תרופות מקבוצת ה-SSRI's כמו ציפרלקס וסרוקסט עוברות מטבוליזם ע"י אותו אנזים שמעבד בגוף את הטמוקסיפן, לכן יש נתונים המעידים על כך שיתכן שמתן תרופות אלה עם טמוקסיפן משפיע על המטבוליזם של טמוקסיפן ויכול לפגוע ביעילות הטמוקסיפן. לכן עדיף לקחת תרופות ממשפחת ה-SNRI'S כמו אפקסור (ויאפקס), העוברות מטבוליזם ע"י אנזים אחר.
אין קשר כין תרופות נוגדות דיכאון לטיפולים הורמונליים מקבוצת מעכבי הארומטז, כמו ארימידקס, פמרה וכדומה.
כיצד ניתן לדעת אם קיימות גרורות
אובחנה אצלי קרצינומה בשד. אני עומדת לעבור ניתוח בו יכרת הגידול וייבדק. אני לחוצה מאוד לא מן הניתוח אלא מן המחשבה שאולי יש לי סרטן בעוד מקומות שלא נבדקו כלל. האם הימצאות גידול מסוג זה היא עדות לגידולים נוספים במקומות אחרים בגוף? האם יש בדיקה שיכולה למפות את כל הגוף?
תשובה
בכל מקרה של אבחנה חדשה של סרטן שד מקובל להפנות את החולה לסידרה של בדיקות שמטרתן אבחון או שלילה של מחלה גרורתית. מערך הבדיקות משתנה בהתאם להתפשטות המקומית של הגידול המקורי. כאשר מאובחן גוש קטן בלי מעורבות בלוטות או עם מספר קטן של בלוטות הבדיקות הן: אולטרסאונד בטן, צילום חזה, מיפוי עצמות ובדיקות דם (מרקרים אינם חובה אך נבדקים במרבית המקרים). כאשר המחלה המקומית נרחבת יותר (גוש גדול, בלוטות מרובות או מוגדלות מאד) מקובל לבצע בדיקת CT בטן, אגן וחזה, מיפוי עצמות ובדיקות דם כנ"ל.
חשוב להדגיש כי במרבית המקרים לא נמצאת מחלה גרורתית, אך בשל האפשרות שקיימת מחלה גרורתית מיקרוסקופית מקובל לתת טיפול מונע (הנקרא אדג'ובנטי).
את יכולה לסמוך על הרופא המטפל שידע להפנות אותך לבדיקות המתאימות לך. הגישה שלי היא כי כדאי להיוועץ גם באונקולוג כבר בשלב האבחנה ולא רק אחרי הניתוח.
מה הסיכויים להישנות המחלה
רציתי לדעת מהי הסטטיסטיקה לגבי חזרה של סרטן השד ששלח גרורות לכבד ולעצמות. חשוב לציין שהיום אני נקיה לגמרי ומטופלת בהרצפטין, לפי דברי הרופא יש סיכוי גדול לחזרה של המחלה באיזה שהוא שלב בהמשך.
תשובה
ההגדרה של חזרה מקומית מתייחסת לחזרה של סרטן השד בשד שנותח (הסרה חלקית) או בדופן בית החזה (לאחר הסרה של כל בלוטת השד). החזרה המקומית קשורה במספר רב של משתנים וסטטיסטית נעה בין 7% ועד 15% מהנשים. המחלה עלולה לפגוע בעד 10% מהנשים גם בשד השני במהלך המעקב. המחלה עלולה לחזור בעיקר בשנתיים הראשונות, אך לעיתים גם אחרי שנים רבות… באשה שבה אותרו גרורות בכבד ובעצמות, אין חשיבות לחזרה של המחלה בשד, בהתייחסות לפרוגנוזה ולתקופת ההישרדות. הסיכוי לחזרה של המחלה אצל חולה עם גרורות מרוחקות אינו שונה מהותית מבחינה סטטיסטית לנתונים שהזכרתי.
תוחלת החיים לחולה עם גרורות
מהי תוחלת החיים לסרטן שד עם גרורות בעצמות?
תשובה
כאשר מופיעות גרורות מסרטן שד רק בעצמות, לפעמים ההישרדות ארוכה מאוד. היו לי חולות שחיו 15-20 שנה עם גרורות בעצמות ועם הטיפולים הקיימים כיום וצפויים בעתיד, אני מניח שתהיינה חולות שתחיינה אפילו יותר זמן. אני מתייחס למצב זה כאל מחלה כרונית, כמו יתר לחץ דם או סוכרת, שהריפוי שלהן אינו אפשרי אבל אפשר לחיות זמן ארוך.
כיצד מטפלים בלימפאדמה
היד התנפחה לי מעט, ואני לפני הקרנות. עוד לא התאוששתי לגמרי מהניתוח, (הסרה מלאה) ועכשיו יש לי בעיה חמורה הרבה יותר. הייתי אצל מטפל בניקוז לימפטי – והוא אמר שאצטרך ללבוש שרוול לחץ על כל היד ובלילות תחבושות אלסטיות. אני רק בת 31. עזרו לי.
תשובה
הלימפאדמה אינה מסוכנת. כדאי לטפל בה אבל כרגע אינך מתחייבת לכלום. הקשיבי למטפל, לימדי את הנושא ועשי את מה שאת יכולה לעמוד בו.התייעצי עם המטפל לגבי פשרות שמתאימות ליד שלך ולקשיים התפקודיים האישיים שלך.מידת ההקפדה וההחמרה ניתנות לשינוי בכל עת. הזמן והנסיון יעזרו לך בהפעלת שיקול דעת לגבי הטיפול המתאים גם אם עכשו זה נראה לך כמו חזון רחוק.
ההבדל בין טמוקסיפן ומעכבי ארומטאז
הטמוקסיפן יעיל למשך חמש שנים. לכמה זמן יעילות התרופות פמרה או ארימידקס, ומה ההבדלים בינן לטמוקסיפן?
תשובה
לגבי טמוקסיפן – זה לא ענין של יעילות לזמן מסוים, אלא – מה משך הזמן הכי טוב לקחת את התרופה כטיפול מניעתי- אפילו אחרי שמפסיקים התרופה יש ציפיות שזה יעזור.
שני סוגי התרופות – טמוקסיפן ומעכבי הארומטאז – הינן תרופות המנטרלות את השפעת האסטרוגן על תאי גידול. טמוקסיפן מפריעה לאסטרוגן להיקשר לגידול וארימידקס ופמרה מפריעות לייצור אסטרוגן.
בניסויים נמצא כי המעבר לטיפול בארימידקס לאחר שנתיים וחצי טמוקסיפן יעיל יותר מטיפול של חמש שנים בטמוקסיפן בלבד.
תופעות הלואי שנצפו כתוצאה מהטיפול בארימידקס היו קלות יותר מאשר בטיפול בטמוקסיפן, למשל פחות מקרים של סרטן הרחם וקרישי דם. יחד עם זאת, הטיפול בארימידקס כרוך בסיכון גבוה יותר לכאבי מפרקים או לשברים בעצמות, וההשלכות ארוכות הטווח של הטיפול בו עדיין אינן ידועות.
כיום ארימידקס ופמרה נמצאות בסל הן לסרטן שד גרורתי והן כטיפול משלים בסרטן שד מוקדם. עבור חולות סרטן שד מוקדם הקריטריונים לקבלתן הם: נשים לאחר הפסקת המחזור בעלות קולטנים חיוביים שטופלו בטמוקסיפן במשך שנתיים וחצי לפחות או שהטיפול בטמוקסיפן מהווה אצלן הוריית נגד. משך הטיפול במעכבי ארומטאז לא יעלה על שנתיים וחצי, למעט מקרים בהם הטיפול בטמוקסיפן מהווה הוריית נגד, ובמקרה זה משך הטיפול לא יעלה על חמש שנים.
ארימידקס או פמרה
איזו תרופה עדיפה, ארימידקס או פמרה?
תשובה
כמו הארימידקס, גם פמרה נמנית עם התרופות מעכבות הארומטאז ושתיהן פועלות באופן דומה. פמרה היא תרופה בה משתמשים לטיפול הורמונלי בסרטן שד מתקדם או כטיפול משלים בסרטן שד מוקדם אצל נשים לאחר הפסקת המחזור החודשי.
המחקרים המשווים את יעילות שתי התרופות נמצאים בעיצומם, ובשלב זה לשתים ערך טיפולי שווה, מבלי לקבוע איזו מהן טובה יותר.
תזונה לאחר טיפולים
האם כדאי לעשות דיאטה לאחר טיפול כימותרפי כי עליתי מאוד במשקל? האם מותר לקחת שייקים של חנויות הטבע?
תשובה
ידוע היטב שבזמן טיפולים כימותרפיים ישנה עליה במשקל, בטיפולים מסוימים עד 20 ק"ג. מותר ואפילו רצוי שתעשי דיאטה מאחר ולמשקל יש חשיבות בהקשר לבריאות הכללית ולהחלמה לאחר סרטן שד. נשים שמשקלן תקין חיות טוב יותר ומשך זמן ארוך יותר.
מותר לך לעשות כל דיאטה בפיקוח דיאטנית ומומלץ שדיאטה כזו תהיה כמה שיותר מאוזנת. השתדלי להמנע משייקים כלשהם לצורך הדיאטה. את חייבת לעשות גם פעילות גופנית – לא מופרזת אך יום יומית.
צביעת שיער
לפני שנה, עברתי ניתוח להוצאת 2 בלוטות לימפה נגועות. לאחר מכן, עברתי סידרה של טיפולי כימו והקרנות. כשצמח השיער, צבעתי במספרה. לפני מספר ימים נאמר לי, שאסור לצבוע עד שנה אחרי הטיפולים. האם זה נכון?
תשובה
למיטב ידיעתי אין סיבה לא לצבוע שיער לאחר טיפולים ואת יכולה לעשות זאת בלב שקט.
עודכן לאחרונה במרץ 2010