סרטן שד אצל גברים

העובדה כי גברים יכולים ללקות בסרטן השד אינה ידועה לרבים. סרטן השד מזוהה בדרך כלל עם נשים והופעת המחלה אצל גברים היא תופעה נדירה – פחות מ-1% מסה"כ מקרי סרטן השד המאובחנים. עקב כך התופעה גם פחות מדוברת והמודעות לקיומה נמוכה. גברים אינם נוהגים לבצע בדיקת שד עצמית כחלק מהשמירה על בריאותם, ובדיקת רופא לאיתור סרטן שד אצל גברים אינה נחשבת כחלק משגרת הבדיקות המקובלת.

מחלת סרטן השד אצל גברים היא אותה המחלה המוכרת אצל נשים, ובתנאי מחלה דומים (ובעיקר דירוג המחלה בעת האבחון) סיכויי ההחלמה ממנה זהים לשני המינים.

כמו אישה במצב דומה גם גבר המתבשר כי חלה בסרטן שד עשוי למצוא את עצמו במערבולת הרגשות של הפתעה, חרדה, בלבול, וכעס. אצל הגברים, בגלל נדירות התופעה והיעדר המודעות לקיומה, עלולה להתווסף לכך גם תחושת בדידות עמוקה וספקות לגבי ה"גבריות" שלהם.

דף זה יתמקד בהארת ההיבטים הייחודים להופעת המחלה אצל גברים. רוב המידע המופיע באתר על המחלה, האבחון, הטיפולים, תופעות הלוואי ועוד רלבנטי גם לגברים שחלו במחלה.

גורמי סיכון מוכרים אצל גברים

גורמי הסיכון לסרטן השד אצל נשים אינם ברורים וחד משמעיים, וכך הדבר גם לגבי הגברים. יחד עם זאת, על בסיס מידע שנאסף לגבי מאפייני המחלה שאובחנו אצל גברים שחלו, נראה כי לסרטן השד אצל גברים יש קשר ברור עם המאזן ההורמונלי שלהם.

את גורמי הסיכון למחלת סרטן השד אצל גברים ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות: גורמי סיכון מולדים , גורמי סיכון "נרכשים".

גורמי סיכון מולדים

  • גיל – הגיל הוא גורם סיכון חשוב בהתפתחות סרטן שד אצל גברים. רוב המקרים מאובחנים בגילאים 60 עד 80 כאשר הגיל הממוצע הוא 65. רמת הסיכון עולה עם התקדמות הגיל.
  • גנטיקה ומוצא אתני – מוטציות בגן BRCA2 מהוות גורם סיכון לסרטן שד אצל נשים וגם אצל גברים. לעומת זאת לא ידוע על קשר בין סרטן שד אצל גברים ומוטציות בגן BRCA1. גברים יהודים וגברים ממוצא אפרו-אמריקני נמצאים ברמת סיכון גבוהה יותר לחלות במחלה. הסיבות לכך טרם נחקרו. על פי מחקר שבוצע בפקולטה לרפואה של הטכניון ופורסם ביולי 2005 אצל 30% מהגברים שחלו בסרטן השד נמצא בסיס גנטי למחלה.
  • היסטוריה משפחתית של סרטן שד – לכ-20% מהגברים חולי סרטן השד יש בני משפחה בקרבת דם מדרגה ראשונה (נשים ו/או גברים) אשר חלו בסרטן שד.
  • תסמונת קליינפלטר – לגברים הנולדים עם תסמונת קליינפלטר יש כרומוזום מין עודף (שני כרומוזומים X במקום אחד). בהשוואה לגברים אחרים יש להם רמות נמוכות יותר של אנדרוגנים (הורמונים זכריים) והם מייצרים יותר אסטרוגן (הורמון המין הנקבי) מהרגיל. כתוצאה מכך האשכים שלהם קטנים יותר ותאי הזרע שלהם אינם מתפקדים – כלומר גברים אלו הם עקרים. גברים הסובלים מתסמונת קליינפלטר מפתחים לעתים קרובות גינקומסטיה gynecomastia ונמצאים בסיכון מוגבר לחלות בסרטן שד. גינקומסטיה היא תופעה של שדיים גבריים מוגדלים היכולה להיגרם כתוצאה מתסמונת קליינפלטר, או כתוצאה ממחלה כרונית כלשהי (למשל מחלות לב) ומהתרופות בהן משתמשים לטיפול בה.

גורמי סיכון "נרכשים"

  • מחלות הפוגעות באשכים – להורמון הגברי אנדרוגן, ובמידה מסוימת גם לפרוגסטרון, יש השפעה מגינה מפני סרטן שד. פגיעה באשכים עלולה לפגוע בייצור הורמוני המין הגבריים הללו והגברים הנפגעים נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן השד.דוגמא למחלה כזו היא מחלת החזרת לאחר גיל 20.
  • חשיפה לקרינה מייננת וקרינה משדה אלקטרומגנטי – גבר אשר חזהו נחשף לקרינה מסיבה כלשהי, כולל למטרות טיפוליות למשל בלימפומה, נמצא בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן שד.
  • עיסוק במקצועות המחייבים חשיפה לדרגות חום גבוהות – החשיפה המתמשכת לדרגות חום גבוהות פוגעת בייצור הורמון האנדרוגן, אשר לו אפקט הגנתי מפני סרטן השד. עקב כך נמצאים הגברים החשופים ברמת סיכון גבוהה יותר לחלות במחלה – למשל עובדים במפעלי פלדה.
  • מחלה בכבד – לכבד תפקיד חשוב במטבוליזם של הורמוני המין על ידי ייצור חלבונים מחברים שמוליכים את ההורמונים בדם. חלבונים אלו משפיעים על פעילות ההורמונים. כאשר גבר סובל ממחלה בכבד התוצאה יכולה להיות רמה נמוכה של פעילות אנדרוגנית ורמה גבוהה של אסטרוגן. עקב כך יהיה גבר זה בסיכון גבוה לפתח גינקומסטיה וגם סרטן שד.
  • טיפולים הורמונלים – גברים הסובלים מסרטן הערמונית מטופלים לעתים בתרופות הורמונליות המכילות אסטרוגן. טיפולים אלו עלולים להגביר מעט את הסיכון של אותם גברים לחלות גם בסרטן השד, אך סיכון זה הוא קטן בהשוואה ליתרונות הטיפול בסרטן הערמונית. לעומת זאת, גברים המקבלים מינונים גבוהים של אסטרוגן כחלק מתהליך שהם עוברים לשינוי מין נמצאים ברמת סיכון גבוהה יותר לחלות בסרטן שד.
  • משקל עודף וחוסר פעילות גופנית – על פי מידע העולה במחקרים עדכניים עודף משקל נחשב כגורם סיכון לסרטן שד בגברים. ההסבר הוא שתאי השומן גורמים לכך שהורמוני המין הגבריים – האנדרוגנים – יהפכו להיות הורמוני מין נקביים – אסטרוגן. כלומר, לגברים הסובלים מעודף משקל יש בגוף יותר אסטרוגן מהרמה הנורמלית. גברים עם משקל עודף יבחינו בודאי שהם אינם זקוקים לגילוח באותה תכיפות כמו גברים אחרים. הם עלולים גם להיתקל בקשיים להוליד. הקפדה על פעילות גופנית סדירה ותזונה מאוזנת יכולה להפחית את רמת הסיכון לסרטן השד כמו גם למחלות אחרות.

אבחון

ההבדל העיקרי בין השד הנשי והשד הגברי הוא במסת השד, ולהבדל זה יש השלכות מבחינת אבחון המחלה והטיפול בה.

רוב רקמת השד אצל גברים, שהיא שרירית, מרוכזת מאחורי הפטמה והעטרה, וזה המקום בו בדרך כלל מתחיל סרטן השד אצל גברים. מאחורי הפטמה והעטרה יש אצלם מקלעת עשירה של צינורות לימפה, מה שמאפשר חדירה קלה ומהירה של הגידול הסרטני אל המערכת הלימפטית.

עובדה זו מסבירה את ההתפשטות המהירה של סרטן השד אצל הגברים אשר גורמת לכך שפעמים רבות מתגלה המחלה אצל גברים כאשר היא כבר בשלב מתקדם יחסית.

כמו אצל נשים, הסימפטומים לסרטן השד אצל גברים הם גוש מוצק בשד, בדרך כלל מתחת לעטרה, אשר אינו גורם לכאבים. בשלבים המוקדמים הסתמנות הגידול יכולה להתבטא במתיחות של השד, הופעת גוש לא משיש והפרשה לא דמית מהפטמה. תיתכנה גם תופעות של "התכנסות" פנימה של הפטמה או היווצרות קרום קשה על פניה. בשלבים מתקדמים יותר של התפתחות הגידול השד יהיה מוגדל ורגיש יותר למגע. תיתכן גם הפרשה דמית מהפטמה.

ביצוע ממוגרפיה אצל גברים כדרך לאבחן גידולים בשד הוא בעייתי בגלל נפח שד קטן וגם השימוש באולטראסאונד אינו יעיל במקרה זה.

הכלי העיקרי לאבחון סרטן השד אצל גברים הוא ביופסיה בשיטת FNA. שימוש בביופסיה ניתוחית הוא נדיר.

מועד אבחון המחלה הממוצע בקרב הגברים הוא כ-8-6 חודשים לאחר שהתפרצה. בעבר מועד האבחון ביחס לתחילת המחלה היה רחוק עוד יותר. ניתן לשייך את הגילוי המאוחר יחסית לעובדה שגברים אינם נוהגים להתייחס לסימפטומים המופיעים בגופם בשלב המוקדם, ולעתים גם בשלב המתקדם. גם רופאי המשפחה אינם מתייחסים לשד הגברי באותה צורה כמו לשד אצל נשים. כתוצאה מכך במקרים רבים המחלה אצל גברים בעת גילויה נמצאת כבר בשלבים מתקדמים – כלומר ב-staging גבוה.

רוב מקרי סרטן השד אצל גברים (87%) הם מסוג סרטן מחלחל של התעלות – סרטן שתחילתו בבלוטות החלב אשר התפשט לאזורים שמחוץ לבלוטות. המונח הרפואי הוא infiltrating ductal carcinoma – הגידול ממוקם לרוב במרכז השד, מתחת לעטרה, וידוע על שכיחות גבוהה של הופעת הגידול בשד השמאלי.

כמו כן מוכרים אצל גברים סוגי סרטן שד נוספים: (ductal carcinoma in situ) – סרטן בלתי פולשני, הממוקד ומוגבל לצינוריות החלב בשד ומתגלה לרוב על ידי ממוגרפיה; סרטן שד דלקתי – (inflammatory breast cancer) ומחלת פאג'ט של הפטמה (Paget disease of the nipple) – סרטן שמקורו בדרך כלל בצינורות החלב אשר פוגע בעטרה ובפטמה – מעין אקזמה של העור באזור.

יותר מ-85% מהגידולים בקרב הגברים הם בעלי קולטנים חיוביים לאסטרוגן, בהשוואה לכשליש מסה"כ הגידולים אצל נשים המאופיינים ככאלה.

טיפול

צורת הטיפול בסרטן השד אצל גברים נקבעת בעיקר על פי השלב בו נמצאת המחלה. הטיפול הראשוני הוא ניתוח, לרוב כריתה מלאה – מסטקטומי (mastectomy). במידה והגידול מאובחן בשלב מוקדם, לפני שהתפשט לרקמות קרובות ולבלוטות הלימפה, ניתן לבצע כריתה חלקית בלבד – למפקטומי (lumpectomy), אם כי ניתוח כזה הוא נדיר אצל גברים בגלל הכמות הקטנה של רקמת השד אצלם.

למידע מפורט על ניתוחי שד.

ביצוע ניתוח שחזור אצל גברים אינו נפוץ בגלל דלות רקמת השד, אך ניתן לבצעו במקרה הצורך, בהתאם לנתונים האישיים של המטופל ולאחר התייעצות עם אנשי מקצוע.

לאחר הכריתה נעזרים בטיפולים משלימים של כימותרפיה והקרנות, בדומה לטיפולים המקובלים לנשים. מחקרים הראו שסרטן השד אצל גברים מגיב מהר יותר לטיפולים כימותרפיים מאשר במצב דומה אצל נשים, אך השפעת כל טיפול נמשכת זמן קצר יותר מאשר אצל נשים.

בגלל האחוז הגבוה של גידולים עם קולטני אסטרוגן/פרוגסטרון חיוביים אצל גברים חולי סרטן שד, טיפול הורמונאלי במחלה נפוץ למדי. תגובות הגברים לטיפולים הורמונלים טובה יותר מאשר נשים והשפעת הטיפול נשמרת לזמן רב יותר. לטיפול הורמונלי אצל גברים יכולות להיות תופעות לוואי של גלי חום ואין-אונות. שימוש נפוץ לטיפול הורמונלי הוא בטמוקסיפן.

במשך שנים רבות היה מקובל לבצע כריתת אשכים כאמצעי להפחתת ייצור ההורמונים בגוף הגבר. שיטה זו כבר אינה מקובלת וטיפול באמצעות תרופות הורמונליות להשגת אותה מטרה מחליף אותה.

על פי מחקר, גברים שכבר חלו בסרטן השד נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן ראשוני נוסף, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. על כן חשוב להיות במעקב רפואי רצוף לגילוי מוקדם של מחלות הסרטן ואף לקבל טיפול מניעתי.

התמודדות

בעקבות הטיפולים בסרטן השד צפויים שינויים פיזיולוגיים ונפשיים בחיי המטופלים – גברים ונשים כאחד. לעתים יש למחלה גם השלכות כלכליות העלולות להגביר את החרדה אצל החולים ובני משפחתם.

שינויים עלולים לחול גם בתפקוד המיני של המטופלים – גברים ונשים – ועקב כך גם במערכת היחסים הזוגית-משפחתית. מטבע הדברים משפיעים השינויים גם על החולה וגם על בן/בת הזוג.

נושא השינויים בתפקוד המיני בעקבות סרטן שד אצל גברים טרם נחקר בצורה מקיפה אך ידוע שצפויים קשיים בהשגת זקפה וירידה בחשק המיני במהלך תקופת הטיפולים המשלימים (כימותרפיה, הקרנות וטיפול הורמונלי).

ההתמודדות עם קשיים אלו אינה קלה. אצל הנשים יש פתיחות הולכת וגוברת לדבר על הבעיות המתעוררות לאחר שחלו בסרטן השד, ולעזרתן קיימים גם מנגנוני עזרה רבים – גם מוסדיים, וגם על בסיס התנדבותי.

לגבי הגברים המצב שונה. בגלל היות המחלה נדירה ובשל חוסר המודעות להופעתה אצל גברים קיימת נכונות מעטה מצדם לדבר על מחלתם ולחלוק את רגשותיהם וחוויותיהם עם הסובבים אותם. מאותה סיבה גם לא קיימים (נכון לכתיבת דברים אלו) מנגנוני תמיכה ייחודים לגברים חולי סרטן שד, בדומה למנגנונים הקיימים לנשים. עיקר התמיכה צריך על כן לבוא מבת הזוג ומבני המשפחה הקרובה, כאשר יש כאלו. יש לקוות שעם העלאת המודעות לקיומה של המחלה בקרב גברים ייחקר גם נושא ההתמודדות שלהם עם המחלה ויתפתחו מנגנוני תמיכה מתאימים.

קבלת האבחנה של סרטן השד עלולה להכניס את המטופל ואת הקרובים לו לחרדה ומערבולת רגשית. חלק גדול מהחרדה נובע מהחשש מפני הבלתי ידוע. יש לשער כי ככל שיהיה יותר מידע זמין כך יהיה יותר קל להתמודד עם מה שיבוא.

המידע באתר וצוות היועצים הרפואיים של פורום סרטן השד באתר יכולים לעזור לך על ידי מתן מידע והכוונה, ומתנדבות הקו החם של אחת מתשע יכולות להקשיב ולשוחח אתך, ובכך להקל על ההתמודדות.

 

מקורות

Male Breast Cancer Overview
What are the risk factors for male breast cancer? American Cancer Society
Male Breast Cancer – Patient Version, National Cancer Institute
Risk of Second Primary Cancer in Men with Breast Cancer, Jan. 2007

 

עודכן בינואר 2010

Share

סרטן שד אצל גברים

שינוי גודל גופנים
ניגודיות