מחקרים בדקו: הוספה של דיכוי שחלתי לטיפול אדג'וונטי בנשים צעירות שחלו בסרטן שד הורמונלי

במאמר שהתפרסם בכתב העת – NEJM – The New England Journal of Medicine  הוצגו תוצאות ניתוח מאוחר לשני מחקרים (SOFT ו- TEXT), שבדקו האם בקרב נשים צעירות לפני המנופאוזה, שחלו בסרטן שד רגיש להורמונים, יש יתרון לדיכוי שחלתי כטיפול בתוספת לטמוקסיפן או למעכב ארומוטז מסוג ארומזין (Exemestane) במניעת הישנות המחלה.

במחקרים השתתפו נשים שחלו בסרטן שד הורמונלי, בשלב מוקדם,  חלק מהן קיבלו כימותרפיה,  וכולן היו בשלב טרום מנופאוזה, גם לאחר הטיפולים (3,047 ב – SOFT ו – 2,660 ב- TEXT). ניתוח התוצאות התבצע לגבי 3 קבוצות: הקבוצה הראשונה קיבלה טיפול אדג'וונטי (משלים) של טמוקסיפן. הקבוצה השניה קיבלה טמוקסיפן ועברה דיכוי שחלתי והקבוצה השלישית קיבלה ארומזין (מעכב ארומוטז) ועברה דיכוי שחלתי. הדיכוי השחלתי התבצע באחת מן הדרכים:  זריקות חודשיות, הקרנות לשחלות או באמצעות הסרת השחלות.

לאחר 8 שנות מעקב, ההישרדות ללא מחלה, וההישרדות הכוללת היו:

  • 78.9% ו- 91.5% בקבוצה שקיבלה טמוקסיפן בלבד
  • 83.2%  ו – 93.3 בקבוצה שקיבלה טמוקסיפן ועבר דיכוי שחלתי
  • 85.9% ו – 92.1% בקבוצה שקיבלה ארומזין ועברה דיכוי שחלתי

תופעות לוואי חמורות דווחו ב- 24.6% מהנשים שקיבלו טמוקסיפן, ב – 31.0% בקבוצה שקיבלה טמוקסיפן ועברה דיכוי שחלתי ו – 32.3% בקבוצה שקיבלה ארומזין ועברה דיכוי שחלתי. החוקרים מציינים בנוסף את השיעור הגבוה של נשים שהפסיקו את הטיפול בשלבים המוקדמים: 23.7% בקבוצת הנשים שקיבלה ארומזין ועברה דיכוי שחלתי, 22.5% בקבוצה שקיבלה טמוקסיפן בלבד ו-  19.3% בקבוצת הנשים שקיבלה טמוקסיפן ועברה דיכוי שחלתי .

מסקנת החוקרים היתה שבקרב נשים בטרום מנופאוזה, שחלו בסרטן שד הורמונלי, הוספה של דיכוי שחלתי לטיפול האדג'וונטי משפרת את ההישרדות ללא מחלה, אולם יש לשקול טיפול זה אל מול תופעות הלוואי בדרגה חמורה והרעילות העתידית.

עדכון: יוני 2018

 

מקורות

אתר NEJM

Share

מחקרים בדקו: הוספה של דיכוי שחלתי לטיפול אדג'וונטי בנשים צעירות שחלו בסרטן שד הורמונלי

שינוי גודל גופנים
ניגודיות