תכנון הטיפול וקבלת החלטות

בבואם לטפל בך בשלבים המוקדמים של סרטן השד תהיינה לרופאים שתי מטרות:
•    להסיר את האזור הנגוע בסרטן מהשד ובמידת הצורך גם מבלוטות הלימפה
•    להשמיד תאים סרטניים שהתפשטו מהשד אל חלקים אחרים בגוף באמצעות זרם הדם או מערכת הלימפה.

ברוב המקרים, ניתוח הוא הטיפול הראשוני נגד סרטן השד. לאחר הניתוח ככל הנראה תהיי זקוקה לטיפול או טיפולים נוספים. טיפולים כאלו נקראים טיפול מסייע/טיפול משלים (אדג'ובנטי Adjuvant Therapy) והם כוללים טיפול כימותרפי, הקרנות (רדיותרפיה) ולאחר מכן טיפול הורמונלי (כגון טמוקסיפן או תרופה ממעכבי הארומטאז) במידה והגידול חיובי להורמונים.כמו כן, במידת הצורך תקבלי טיפול בתרופה ביולוגית.

יתכנו מקרים בהם יוצע לך לקבל טיפול כימותרפי או טיפול הורמונלי לפני הניתוח על מנת לכווץ את הגידול. אופציה זו תוצע לך בדרך כלל אם לדעת הרופא הגידול שלך גדול או שהוא מתפשט בקצב מהיר יחסית, או במקרה שהרופא יחשוב שיש צורך לבצע הסרה מלאה של השד ואת עומדת על דעתך ברצון לשמר את השד.

למידע על שלבים ודירוג המחלה.

למדריך פעולה צעד אחר צעד.

שוחחי עם הרופא על מנת להתאים את הטיפול המתאים ביותר עבורך.
לעיתים מבקשים להתייעץ עם רופא נוסף. למידע על חוות דעת שניה.

בין המקורות

bresatcancer.org

בחירות כירורגיות לאחר גילוי סרטן שד


ד"ר תמי קרני,
כירורגית בכירה
המכון לבריאות השד במרכז הרפואי אסף הרופא וליידי אסיא – המרכז לבריאות השד, מתוךעלון אחת מתשע, קיץ 2009

אישה שמתמודדת עם סרטן השד נאלצת, מעבר לנטל הפיזי, להתמודד גם עם נטל רגשי שטומן בחובו בין היתר דיכאון, עצב, אי שקט נפשי וחששות מפני הלא ידוע. כאילו שלא די בכך, עתה יהיה עליה לנהל מאבק בדרך להחלמה. לשם כך היא תידרש לקבל לא מעט החלטות, כמו למשל באשר לאופן הטיפול או לבחירת המטפל. ידוע, כי תהליך קבלת החלטות מטבעו הוא דבר מורכב, אך כאשר מדובר בקבלת החלטות בתנאי לחץ, הדבר הופך למורכב הרבה יותר. לאישה שחלתה מדובר בתהליך תחת תנאים הכי קשים שאפשר בלחץ זמן, חוסר ידע ואי ודאות רבה – כל אלה עלולים להוביל לקבלת החלטות שגויות.

בחיבור זה אנסה לעזור בניתוח מרכיבי ההחלטה, סדר הדחיפות ומה אפשר לדחות לשלב שני.

ההבנה שחלית שונה מאישה לאישה. לפעמים הבשורה אישית מאד – "מיששתי את השד והבנתי…", לעיתים מדובר בהודעה אחרי בדיקת ממוגרפיה שגרתית ללא סימנים מוקדמים. יש נשים שסיפרו כי הבינו שחייהן לא יחזרו להיות כפי שהיו לאחר שהבחינו בהבעת פניהם של האחות או טכנאית רנטגן. כאמור ישנן דרכים שונות, אבל ציר המחשבות יהיה בד"כ דומה:

• מה עם הילדים?

• איך מודיעים להורים?

• כמה כאב יהיה כרוך?

• האם הדרך להחלמה תהיה ארוכה?

• זה לא באמת קורה לי….(?!)

עם קבלת האבחנה, יש תחושה שקיים הצורך להתארגן מיידית. חשוב להבין כי יש ברשותך הזמן לשקול ולחשוב, לא מדובר במצב חרום הדורש פעולה מידית. קחי זמן להכיר את הסיטואציה ולחשוב על סדר הפעולות הנדרשות לגבי המשך הברור והטיפול. בדרך כלל בשלב זה תרצי להתייעץ ולקבל מספר חוות דעת, במסגרתן מתקבלים לא פעם רעיונות שחלקם סותרים זה את זה. את נמצאת בשלב שבו קשה להכיל את כל המידע החדש, ויכול להתקבל הרושם שכל יועץ מציע לנו פתרון אחר. כל אחד מהרופאים/ות מייעץ/ת על פי מה שהם/ן חושבים להכי טוב. הקשיבי לתוכניות הטיפול השונות, כדי שתוכלי לבחור ביניהן. את מחפשת פתרון נכון לך!

ההצעה הכללית היא: פשוט לכי צעד אחר צעד, לא חייבים לעשות את כל הבדיקות, הייעוצים והטיפולים מייד בהתחלה.

השלב הבא יהיה תחילתה של ההתמודדות עם החולי:

• האם שרותי הבריאות הציבוריים או/ו הרופא שנפגשתי בו הכי טוב? האם אקבל את הטיפול הנכון?

• אולי כדאי לשקול טיפול פרטי שם יתחשבו בי יותר?

• מה כלול בסל הבריאות?

• כמה חוות דעת לשמוע?

• איך לשקול את הדעות השונות שאני שומעת?

• האם הכי יקר הוא הכי טוב?

• טיפולים "חדשניים" או "ניסיוניים" יסייעו לי?

כאן מגיע שלב איסוף המידע. חלקו מידע רפואי מוסמך, מהכירורג/ית, האונקולוג/ית, הרופא/ה המטפל/ת וכו', אך קיימים מקורות מידע נוספים:

• באינטרנט כתוב…

• השכנה אמרה/ חברה הציעה…

• תרופות טבעיות ויידעונים

ועם כל החששות הטבעיים, השאלות והלבטים ואיסוף ממקורת המידע, מגיעים לשלב ההחלטות. (בשלב זה רצוי לנסות ולהתעלם מכל המחשבות מסיחות הדעת הנ"ל).

לטיפול בסרטן שד ארבעה מרכיבים: ניתוח, כימותרפיה, הקרנות, ומניפולציה הורמונלית.

ההחלטות הרפואיות שיש לקבל עם המחלה

  1. כימותרפיה לפני הניתוח או אחרי הניתוח – כאשר המחלה מתקדמת יותר ויש חשש לגרורות, כדאי לשמוע את הכירורג וגם את האונקולוג. מותר וצריך לקרוא גם באינטרנט ולבוא עם שאלות מעבודת הרקע שעשית, טרם קבלת ההחלטה. לפעמים עדיף להתחיל בכימותרפיה ורק לאחר הקטנת הגידול להמשיך בניתוח. כאשר מדובר בגוש קטן בשד שנמצא במסגרת ממוגרפיה סקירה, אפשר להתחיל בניתוח.
  2. כריתת שד מלאה או חלקית – ההחלטות טרם ניתוח נוגעות לסוג הניתוח. הסיכוי להחלמה שווה בכריתה מלאה (מסטקטומי) ובכריתה חלקית (למפקטומי) המלווה בהקרנות לשד. ההקרנות והכריתה החלקית הן "עסקת חבילה": ללא ההקרנות סיכויי החזרה המקומית של הגידול בכריתה חלקית גבוהים יותר.לרוב הנשים קל יותר להתמודד עם כריתה חלקית. אולם ישנם מצבים בהם חייבים בכריתה מלאה (מסטקטומי) כי יש יותר מגוש אחד או הגוש מאד גדול או כי לא ניתן להקרין את השד מסיבות שונות. אין קשר בין סוג הניתוח והצורך, או אי הצורך, בטיפולים כימותרפיים בהמשך. כמו כן אין קשר בין סוג הניתוח והסיכון לגרורות או תמותה בעתיד.
  3. במידה שעברת כריתת שד מלאה, האם לשחזר את השד בו זמנית? אם כורתים את כל השד צריך להחליט האם לבצע שחזור יחד עם ניתוח כריתת השד, או שחזור מאוחר יותר לאחר גמר הטיפולים בסרטן השד. יש יתרונות קוסמטיים לשחזור באותו זמן, אך יש גם חסרונות: משך ניתוח ארוך יותר משמעו אפשרות ליותר סיבוכים. בזמן ההחלמה הכאב יהיה רב יותר. בחלק מהמקרים הניתוח הוא רק תחילת תהליך השחזור, שממשיך במקביל לטיפולים הכימותרפיים – שני דברים שלא פשוט להתמודד עמם במקביל. רצוי להיפגש עם הכירורג, האונקולוג והפלסטיקאי טרם קבלת ההחלטה בנושא השחזור.
  4. האם צריך MRI לפני ניתוח או טיפול? האם כל אחת צריכה? במקרים חריגים כאשר לא ברור לאחר בדיקה ידנית של הכירורג, ממוגרפיה ואולטרה סאונד איזה ניתוח עדיף, יש צורך לבצע גם MRI לברור סוג הניתוח המתאים ביותר. זאת החלטת המנתח/ת יחד עם הרנטגנולוג/ית. יש לבצע הבדיקה רק אם היא מוסיפה מידע חשוב למנתח ולאונקולוג לצורך קבלת החלטות טיפוליות וניתוחיות. MRI מעכב את הניתוח בממוצע של שלושה שבועות, ובמחקרים שונים הוכיחו שברוב החולות הבדיקה מיותרת. כך שהבדיקה נחוצה רק במקרים בהם היא מסייעת לבחירת הטיפול המתאים.
  5. בירור הימצאות גרורות במקומות אחרים בגוף – סרטן שד יכול לשלוח גרורות לעצמות, לריאות ולכבד. אפשר לבדוק הימצאות גרורות במקומות אלו באמצעות CT חזה ובטן, ומיפוי עצמות. PET CT היא בדיקה חדישה יותר אך מזהה גרורות רק אם גודלן מעל 7 מ"מ. מיפוי עצמות רגיש יותר לזיהוי גרורות בעצמות. בגידולים קטנים מאד, בשלב התחלתי, אין צורך בברור מקיף לפני הניתוח. כאשר הגידול גדול יותר ויש סיכון לגרורות יש צורך לבצע את הבדיקות לפני הניתוח.
  6. האם הבדיקה הגנטית חשובה בשלב קבלת החלטות טיפול בסרטן השד? מתי לעשות ולמי? רק לכ-10% מחולות סרטן שד יש המוטציות המוכרות לנו, לכן ל-90% הבדיקה מיותרת לגמרי בתחילת הדרך. גם לנשאיות יש כרגע סרטן שד לטפל בו ולכן כל טיפולי ה"מניעה", או יותר נכון, הטיפולים להורדת הסיכון לחלות שוב בסרטן שד, יכולים להידחות לשלב סיום הטיפולים, או לזמן שתרגישי פנויה לדון בעוד נושאים. במקרים חריגים יש צורך בבדיקה הגנטית כדי לקבל החלטה האם ללכת לכריתת שד מלאה או לא. באותם מקרים ימליץ הכירורג לבצע את הבדיקה כבר בתחילת הדרך.
  7. כריתת שחלות להורדת סיכון לחלות בסרטן שחלות (נוגע רק לנשאיות גנטיות של BRCA)- הבעיה המרכזית כרגע היא סרטן שד. יש צורך לטפל בו. טיפולים מורידי סיכון לחלות במחלות אחרות, יכולים וצריכים להמתין עד שתחלימי מסרטן השד.

לשאלות הנ"ל נוספת ההחלטה מי יהיה הרופא או הצוות בו תבחרי לטפל בך. אם את רוצה להחליט מי יהיה המטפל/ת שלך לכי לחוות דעת נוספת ותתרשמי. אם תמצאי רופא/ה איתו יש לך שיחה פתוחה וקשר טוב, ותרגישי שיש על מי לסמוך, יכול להיות שהשאלות הקודמות תהיינה פשוטות יותר עבורך.

 

קבלת החלטות באי וודאות, תחת לחץ

הפחד לקבל החלטה לבד – לעיתים הרופא/ה ישאיר בידיך את הבחירה בין שני טיפולים. המשמעות היא שהפתרונות החלופיים המוצעים לך יספקו את אותה רמת בריאות כשהסיכונים דומים או אפילו זהים. אולם השיקולים הפרטיים שונים מאישה לאישה, ולכן הבחירה היא לפי אישיותך.

זה הזמן להיעזר בבעל מקצוע שידע לכוון אותך לשאלות הפנימיות האמיתיות שלך מול עצמך. בחלק ממכוני השד יש לצורך כך עובדת סוציאלית, פסיכולוגית או אחות שהוכשרה לכך.

בלבול אצל הרופא והחולה – נוצר בשל קשת האפשרויות ויכול להיווצר רושם של חוסר מקצוענות. הידע של עולם הרפואה בטיפול בסרטן השתפר רבות, אך עדיין אין תרופה המרפאה לגמרי את כל הנשים מסרטן שד. לכן עסוקים הרופאים וחברות התרופות במחקרים, ומנסים תרופות חדשות כל יום. צריך לזכור כי בעולם התרופות "לא כל היקר נוצץ" – תרופות שיש לנו הרבה ניסיון אתן, הן לרוב זולות יותר כי פג הפטנט. תרופות חדשות ותרופות ניסיוניות יכולות להוות את הפתרון למחלה, אך הן בניסוי כי עדיין לא ידועות כל תופעות הלוואי הלא רצויות. לפעמים סיבוכים של טיפולים מתגלים רק לאחר שימוש ארוך טווח בהם. זאת המגבלה של כל התרופות החדשות, והרבה נשים מאד אמיצות שהתנדבו לנסות על גופן את הטיפולים החדשים קידמו את היכולת והידע הרפואי עבור האחרות.

כל בחירה בטיפול חדשני או ניסיוני צריכה להתקבל לאחר שיקול דעת מעמיק, בהתייעצות עם הרופא הממליץ. יש לשקול את הטיפול מול הטיפולים המוכרים והמוצלחים ביותר עד כה. יש לזכור, יחד עם התקווה להצלחת הטיפולים החדשניים, קיימת אפשרות של אפקטיביות ירודה לעומת טיפולים קיימים. זהו הימור. במקרים כאלו חשוב לברר היטב עם הרופא המטפל מה היתרונות, אך חשוב יותר לברר מה החסרונות הצפויים בהשוואה לטיפול הכי טוב המקובל כיום.

מדובר במצב נפשי לא פשוט ובתקופה קשה שבה צריך לקבל החלטות נכונות. לכן הצעתי היא להתמקד במה שמחייב החלטה עכשיו, לפרק את התהליך שלב אחר שלב. לסנן אינפורמציה לא רלוונטית מהסביבה, להיעזר באנשים שחשובים לך ואת חשובה להם, ולא באלו המציפים אותך בסיפורי מעשיות. חשוב להיעזר באנשים המכירים אותך היטב כדי שיעזרו לך לבחור נכון בהתאם לאופייך.

כדאי להתאזר בסבלנות וסובלנות, עד קבלת החלטה שקולה, ולא לקבל החלטות חפוזות בלחץ הרגע.

Share

תכנון הטיפול וקבלת החלטות

שינוי גודל גופנים
ניגודיות