ניתוחים לטיפול בסרטן השד

איזה ניתוח לבצע

הסרה חלקית

הסרה מלאה

בעיות לאחר ניתוח

התמודדות נפשית

הסרה מניעתית

ניתוח הוא הטיפול הראשוני הנפוץ ביותר בגידול סרטני בשד. לעתים יבצעו טיפולים כימותרפים או הורמונלים לפני הניתוח, במטרה להביא להקטנת הגידול. גישה טיפולית זו מקובלת בעיקר במקרים של התפתחות מהירה של הגידול, או במקרים בהם הניתוח הצפוי הוא של הסרה מלאה תוך שימור השד ככל שניתן. במקרים מסוימים נשקלת הסרה מניעתית של השד/יים על מנת להקטין את הסיכון לחלות במחלה.

את הניתוחים להסרת הגידול ניתן לסווג לשני סוגים עיקריים: הסרה חלקית של השד, והסרה מלאה.

בכל אחד מהניתוחים הללו יתכן מצב בו יהיה צורך להוציא גם חלק, או את כל קישוריות הלימפה אשר בבית השחי על מנת לבדוק אם הן נגועות. אחד האמצעים לבדיקה האם הגידול התפשט לבלוטות הלימפה היא טכניקת "בלוטת הזקיף".

איזה ניתוח לבצע

ההחלטה לגבי סוג הניתוח שכדאי לבצע היא ההחלטה המשמעותית הראשונה בסדרה ארוכה של החלטות שיהיה עליך לקבל במהלך הטיפול וההחלמה. לפני קבלת ההחלטה חשוב שיהיה בידייך כל המידע הדרוש על כל אחד מסוגי הניתוח המוצעים לך, ועל ההשלכות שיהיו לו על חייך בעתיד. במקרים רבים של סרטן שד ראשוני מקובל לבצע ניתוח למפקטומי – ניתוח משמר שד. בהמשך, כהשלמה לניתוח, תקבל האישה גם הקרנות על מנת לוודא שכל התאים הסרטניים באזור חוסלו.

מחקרים הוכיחו ששיעור ההישרדות לטווח הארוך אינו מושפע מסוג הניתוח שמבוצע (הסרה מלאה או הסרה חלקית) וכיום, במידה ומצב הגידול מאפשר זאת, ניתוח משמר שד המלווה בהקרנות היא בדרך כלל האפשרות המועדפת, לפי ה-ACS. 

כאשר הרופא ממליץ על הסרה מלאה יש בודאי סיבות לכך, וחשוב לבקש ממנו הסבר מלא. הנחת היסוד היא שהמנתח יפעל להשגת התוצאות הקוסמטיות הטובות ביותר מבלי לפגוע בסיכוי של הוצאת הגידול כולו. ההחלטה לגבי ההסרה החלקית שתבוצע תהיה מבוססת על סוג הגידול, גודלו, מיקומו בתוך השד, ובאיזה היקף יהיה צורך להסיר את הרקמה העוטפת אותו. ההחלטה תהיה תלויה גם בגודל שדייך.

הסרה מלאה תועדף במקרים בהם:

  • הגידול נמצא במרכז השד או ישירות מאחורי הפטמה
  • השד קטן והסרה חלקית תגרום לעיוות
  • ישנם מספר מוקדי סרטן או מוקדים טרום-סרטניים בשד
  • האישה מעדיפה הסרה מלאה.

הסרה חלקית – ניתוח משמר שד

המושג למפקטומי (lumpectomy) הוא שם כולל למספר הליכים ניתוחיים שונים:

  • הסרה חלקית (partial mastectomy)
  • חתך נרחב ((wide excision
  • הסרה קטעית (segmental mastectomy)
  • הסרת רביע (quadrantectomy).

למעשה, אף אחד מהמושגים הללו אינו מדויק – כמו שהסרת רביע אין משמעותה שמסירים רבע מן השד, כך גם החלק של השד אותו מסירים בהסרה חלקית יכול לנוע בין 1-50%, והקטע המוצא מן השד יכול להיות בכל גודל. היקף הלמפקטומי תלוי בממדי הגוש. "חתך רחב" פירושו שהוצאת רקמת השד כוללת את הסרת הרקמה שבשוליים סביב הגוש. מהלך הניתוח נחשב לסטנדרטי. המנתח מתחיל בהוצאת פלח מרקמת השד (כמו פלח מתפוז) ובמידת הצורך ממשיך לעומק, עד לרמה של שריר בית החזה. חתיכת הרקמה המוצאת נמסרת מיידית לבדיקה פתולוגית ואת הרקמה והעור תופרים לסגירת החתך.

לאחר הניתוח

החתך בשד אינו גורם לבעיות בדרך כלל. תיתכן אבדן תחושה באזור החתך, מה שאינו צפוי להשתנות עם הזמן או לאחר תקופה ארוכה. כמו כן יתכן שצורת השד וגודלו לאחר ההסרה החלקית יהיו שונים מאלה של השד השני. אם הוסרה חתיכה גדולה יחסית מהשד הוא יהיה מעוות. ניתוח הסרה חלקית אינו נחשב לניתוח מסוכן. יחד עם זאת – כמו לגבי כל הליך רפואי צפוי – חשוב להכיר את הסיכונים הכרוכים ואת תופעות הלוואי העלולות להתעורר. הסיכונים ותופעות הלוואי הצפויים במקרה של ניתוח משמר שד תלויים בעיקר בגודל הגוש שהוצא.

אם שדייך נותרו א-סימטריות לאחר הניתוח תוכלי להשתמש בריפודיות הנקראות "צדפים"(shells), וללובשן בתוך החזייה. בארץ ה"צדפים" אינם כלולים בסל הבריאות. ניתן גם לבצע ניתוח שחזור שד למלא את החסר בשד המנותח. לחלופין, אם שדייך היו גדולים מלכתחילה, ייתכן ותרצי לבצע הקטנה של השד השני. תמיד כדאי לבדוק ולשקול את סיכויי הניתוח מול הסיכונים ואת ההשלכות הנובעות מההחלטה.

הטיפול המשלים להסרה חלקית הוא בהקרנות, במטרה למנוע חזרה של הסרטן במקום המנותח – "חזרה מקומית". מחקרים עדכניים הוכיחו ששעורי החזרה המקומית אצל נשים שטופלו בהסרה חלקית עם הקרנות זהים לאלו אצל נשים שעברו הסרה מלאה (8-10%), בעוד שאצל נשים שעברו הסרה חלקית ללא טיפול משלים של הקרנות אחוזי החזרה המקומית הגיעו ל-39%.

זיהוי השוליים בניתוח

בניתוחי הסרה חלקית נשלח החלק המוסר בניתוח לבדיקה פתולוגית כדי לוודא שלא נותרו תאים סרטניים בשוליו. במידה ומסתבר שנותרו תאים כאלה (שוליים חיוביים, כלומר שוליים "לא נקיים") מופנית האישה לניתוח חוזר להוצאת כל הרקמות הנגועות, זמן קצר לאחר הניתוח הראשון. הצוות הרפואי אמור ליידע את האישה על האפשרות שיידרש ניתוח חוזר אם יימצאו שוליים חיוביים לאחר הניתוח. ניתוח חוזר כתוצאה מגילוי שוליים חיוביים נדרש בכ-23% מניתוחי הכריתה החלקית. למחקר בנושא. חשוב לאתר את השוליים החיוביים היות ומחקרים מראים קשר בין שוליים חיוביים שלא נותחו פעם שנייה לבין חזרה מקומית של המחלה.

טכנולוגיה חדשה, מערכת MarginProbe, מיועדת לחסוך ניתוחים חוזרים באמצעות בדיקת שולי הגידול על ידי המנתח כבר במהלך הניתוח, ובמקרה הצורך – הוצאת כל הגידול בניתוח אחד בלבד. הוכח כי השימוש בטכנולוגיה זו הפחית יותר מ-50% משיעור הניתוחים החוזרים, כולל בניתוחי סרטן שד ממוקד מסוג DCIS. המערכת מאושרת על ידי ה-FDA האמריקני, הרשויות האירופאיות ומשרד הבריאות בישראל. רופאים ממליצים על המערכת אם כי חלוקים בעמדותיהם האם יש להפוך אותה לחלק חיוני בניתוח.

הטכנולוגיה מתאימה במקרים של ניתוח למפקטומי משמר שד ראשון, גם כשהגוש אינו נימוש, ובפרט בניתוחים אונקו-פלסטיים. ניתן לשלב בניתוח למפקטומי עם קרינה תוך-ניתוחית.המערכת לא נבדקה בנשים שעברו טיפול כימותרפי לפני ניתוח, או בנשים שעברו ניתוחים קודמים לטיפול בסרטן שד או ניתוחים פלסטיים בשד, כגון הכנסת שתלים.  המערכת קיימת במרכזים הרפואיים הבאים: ברזילי באשקלון, קפלן ברחובות, אסותא ברמת החייל- תל אביב, אסף הרופא, מאיר, רמב"ם , העמק, שערי צדק והרצליה מדיקל סנטר. יצירת קשר: Dune Medical Devices  טל' 04-6178000.

טיפול קרינה חד-פעמי IORT: טכנולוגיה חדשה, אינטרה-בים (INTRABEAM), מאפשרת הקרנה ממוקדת חד-פעמית במהלך ניתוח הסרה חלקית של השד. מכשיר קרינה ממוזער מוחדר לחתך במהלך הניתוח, לאחר הוצאת הגידול, ומקרין את האזור הממוקד. בהשוואה לסדרת הטיפולים הסטנדרטית, הטיפול החד-פעמי כרוך בפחות תופעות לוואי לעור, וחוסך את הביקור בבית החולים מדי יום במשך שבועות רבים. במעקב של חמש שנים, שיעור ההישנות המקומית של המחלה בטיפול החד-פעמי דומה לטיפול הסטנדרטי. ראו המחקר. הטיפול בטכנולוגיה זו מתאים לפרופיל מסוים של חולות סרטן השד: נשים מעל גיל 50, שגודל הגידול שלהן אינו עולה על 2 ס"מ, והגידול חיובי לאסטרוגן. הטיפול מאריך את משך הניתוח. הטכנולוגיה מיושמת במספר מרכזים רפואיים: כרמל, העמק, מאיר, קפלן, סורוקה, בילינסון, ואסותא רמת החייל. נשים המתאימות למאפיינים אלו יכולות לקבל את הטיפול, עם הצגת התחייבות של קופת החולים.

לראש הדף>>>

הסרה מלאה

יש להבחין בין כמה מושגים:

  • הסרה מלאה טוטאלית – כיום בניתוח זה לא מסירים את כל רקמת השד אלא רק את מקסימום הרקמה שניתן להסיר.
  • הסרה רדיקלית מותאמת (modified radical mastectomy) – זו השיטה הנפוצה ביותר כיום לביצוע מסטקטומי. בה מסירים את כל השד וכן קשריות לימפה בדרגה I ו-II (מתוך III) מבית השחי.
  • הסרה מלאה רדיקלית – בה מוציאים גם את שריר בית החזה, ניתוח זה אינו נפוץ כיום היות ובו נגרם עיוות קשה של הגוף ולא הוכח שהוא משפר את סיכויי ההחלמה מהמחלה.

במה כרוך הניתוח

רקמת השד מתפרשת בין עצם הבריח עד האזור התחתון של הצלעות, ומעצם בית החזה עד לשריר שמאחורי בית השחי. הניתוח מתחיל עם חתך אליפטי במרכז השד באזור הפטמה וממשיך בהסרת מירב רקמת השד מתחת לעור עד לעצם הבריח, עצם החזה, הצלעות, והשריר שמאחורי בית השחי, כל זאת תוך השארת השריר במקומו. במהלך הניתוח ובמקרה הצורך יסיר המנתח גם בלוטות לימפה מבית השחי. הסיכונים הכרוכים בהסרת בלוטות הלימפה הם אבדן תחושה זמנית או ממושכת, דלקת ורידים, התנפחויות ונוקשות בעצם השכם, קיים גם סיכון של התפתחות לימפדמה בעתיד.

לסגירת החתך תופרים את מתלי העור אחד לשני, וכך נוצרת צלקת רוחב שטוחה. בעקבות הניתוח יתכן ויצטברו נוזלים במקום בו היה השד, ועל מנת למנוע זאת מחדירים צינור ניקוז עם נקז בקצה. הנוזל מצטבר בנקז. בהתחלה יהיו בו עקבות דם מהניתוח, ולאחר מכן הוא יהפוך להיות שקוף.

חשוב מאד לשמור את היד בתנועה כדי למנוע היווצרות נוקשות. הדרכה לביצוע התרגילים תינתן לך בוודאי על ידי פיזיוטרפיסט/ית עוד במהלך השהות בבית החולים לאחר הניתוח. התרגילים יותאמו לך אישית וחשוב להקפיד לבצעם על מנת להבטיח מתיחה של הצלקת, ותנועה חופשית של הכתף ושל הזרוע, ולשמירה על זקיפות הגוף. דאגי לקבל מהפיזיוטרפיסט/ית או מהאחות בבית החולים הנחיות אישיות ומפורטות לתרגילים המומלצים לביצוע גם לאחר השחרור מבית החולים . ככלל הקפידי על ביצוע התרגילים באיטיות, מספר פעמים ביום למשך זמן קצר, והימנעי מלעבור את נקודת הכאב. במידה ותרגישי צורך בכך מומלץ לפנות לעזרה מקצועית בביצוע התרגילים.

במידה ותבחרי לבצע שחזור שד מיידי כחלק מהניתוח ישתתף גם המנתח הפלסטי בצוות ויתחיל בביצוע השחזור עם השלמת הסרת הרקמה. שחזור שד כלול בסל הבריאות. ברוב המקרים חובשים את החתך בתחבושת עבה המקיפה את הגוף, מה שנותן למנותחת את ההרגשה שהיא מוגנת אחרי הניתוח. התחבושת תוחלף לאחר שלושה – ארבעה ימים, כאשר הפרשת הנוזלים תסתיים וניתן יהיה גם לנתק את הנקז.

בעקבות ההסרה המלאה

לאחר הסרת השד יש אבדן תחושה באזור מכיוון שבמהלך הניתוח נחתכים העצבים שבאזור. לעתים חוזרת מידה מסוימת של התחושה, אך לא תמיד זו תחושה נעימה והיא מתבטאת בעקצוץ דומה ל"הירדמות". מוכרת גם תופעת ה"פנטום", תחושה כאילו האיבר שהוסר – השד – עדיין שם. תחושות אלו נעלמות בהדרגה ככל שהגוף מתאים את עצמו למצב החדש.

הסרה מלאה גורמת לשינוי באספקת הדם לעור השד. לאחר סגירת החתך יתכן ולא תהיה אספקת דם מספקת למתלה העור המכסה את החתך. העור יגווע וייוצר גלד אשר ינשור לאחר החלמת הפצע. אין זה סיבוך שגרתי לאחר הניתוח. לפעמים, לאחר שמנתקים את הנקז, ממשיכים נוזלים להצטבר מתחת לצלקת. את זאת מרגישים כאשר המקום מתנפח או כאשר יש רעשי "פכפוך". ברוב המקרים יתנדפו נוזלים אלו מעצמם, אך במידה ומדובר בכמות גדולה יתכן ויהיה צורך לבצע ניקוז.

צלקות הן תוצאה בלתי נמנעת של ניתוחים בשד. מראה הצלקת תלוי לא רק בהיקף הניתוח אלא גם בצבע העור, גודל השד, סוג הניתוח, ומהלך ההחלמה הפיזית האישית. בקשי מהרופא להראות לך צילומים של תוצאות ניתוחים דומים שבוצעו אצל נשים אחרות. חשוב לזכור גם שניתן לעשות ניתוח פלסטי לצלקת לשיפור המראה בשלב מאוחר יותר. לאחר מסטקטומי תעבור כשנה עד שהחתך יגליד לחלוטין. במהלך תקופה זו קשה לדעת אם בעיה המתעוררת היא זמנית או שמדובר בתופעה קבועה. בכל מקרה כדאי לשוחח על כל בעיה עם המנתח, ולזכור שלא חייבים לחכות שנה שלמה אם רוצים לבצע ניתוח נוסף לתיקון. הצלקת עלולה להיות מוגבהת, כאילו מלאה בעודפי עור – מה שנקרא "צלקת קלויד". הנטייה להיווצרותה היא כנראה תורשתית ולא ניתן לעשות הרבה נגד התופעה. מנתח פלסטי יכול לתקן את מראה הצלקת.

ניתוח במקרה של גידול לא פולשני

לגידול סרטני לא פולשני (in situ) יש הפוטנציאל להפוך במשך הזמן לגידול פולשני. יחד עם זאת, עדיין לא ניתן לצפות איזה גידול אכן יהפוך לסרטני ואיזה לא. מה שכבר ידוע זה שאם מסירים את כל רקמת השד (כמו במסטקטומי) הסיכוי להחלמה גבוה ביותר והסיכוי לחזרת הגידול קטן ביותר.

נוהגים לבצע הסרה מלאה רק כאשר הסרטן התפשט בתוך השד. ברוב המקרים חתך מקומי רחב.

לראש הדף>>>

בעיות לאחר ניתוח לטיפול בסרטן השד

הבעיות המתוארות לא בהכרח יופיעו אצל כל אישה, אך במידה וכן – יהיה זה לעזר אם תדעי למה לצפות.

זיהום הפצע

זיהום מקום הפצע עלול להופיע מספר ימים לאחר הניתוח או בכל עת עד שהפצע מגליד, תהליך האורך בדרך כלל כשבועיים עד שלושה. סימפטומים לזיהום: מקום הפצע רגיש, נפוח או חם, אדמומיות סביב הפצע, הפרשה מן הפצע, תחושה כללית לא טובה, לעתים מלווה בחום. אם את מבחינה באחד או יותר מהסימפטומים הללו כדאי שתפני מיד לרופאך האישי שירשום לך כנראה מנת אנטיביוטיקה לטיפול בדלקת ולהקלת תחושת אי הנוחות.

המטומה

הצטברות דם ברקמות המקיפות את מקום הפצע עלולה לגרום לנפיחות, להתקשות , ולאי נוחות. זו תופעה רגילה בעקבות ניתוח ובדרך כלל היא נעלמת עם הזמן. במקרים של אי נוחות רבה יכול הרופא לשאוב את הדם שהצטבר בעזרת מזרק. המטומה בשד הנגרמת לאחר חבלה או לאחר ניתוח מורגשת כגוש. כמו במקרים של גושים אחרים בשד חשוב ביותר שתבדקי ותוודאי שאכן מדובר בהמטומה ולא בסימפטום של בעיה רצינית יותר.

נפיחות

תופעה מקובלת לאחר כל ניתוח, עלולה להשפיע על החזה, קיר החזה, הכתף והזרוע. זהו חלק מתהליך הריפוי הטבעי והתופעה תלך ותפחת כשישה שבועות לאחר הניתוח. לבישת חזיה תומכת או תחבושת המקיפה את החזה והגב ביום ובלילה יכולה להקל על תחושת הכובד ואי הנוחות. אם הנפיחות נמשכת יותר משישה שבועות לאחר הניתוח, ובמיוחד אם הוסרו גם חלק מבלוטות הלימפה שלך, כדאי שתתייעצי עם הרופא המטפל העשוי להמליץ על פניה לפיזיוטרפיסט מומחה לניקוז לימפטי.

סרומה

אצל חולות שעברו כריתת בלוטות הלימפה רווחת תחושת מלאות מתחת לזרוע, תחושה המתוארת לעתים כהימצאות "כדור בבית השחי". תופעה זו נובעת מהצטברות נוזל הנקרא seroma אשר בסופו של דבר נספג מחדש בגוף. אם את סובלת מאי נוחות רבה ניתן לבצע שאיבת הנוזל באמצעות מזרק. לעתים יש לחזור על הפעולה מספר פעמים בגלל הישנות התופעה.

כאבים

בדרך כלל אין לצפות לכאב בשד במשך החדשים הראשונים שלאחר הניתוח. כאב ואי נוחות, במיוחד בבית השחי ובמהלך השימוש בזרוע, עלולים להופיע במקרים בהם הוסרו גם בלוטות הלימפה. טיפול פיזיוטרפי או שימוש במשככי כאבים על פי המלצת הצוות המטפל בך יעזור להקלת הכאב. במידה ואת חשה כאב רב במהלך השימוש בכתף, וחוסר יכולת לבצע תרגילים באזור זה, יתכן ואת סובלת מתופעה של "כתף נוקשה". מומלץ מאד שתלמדי מספר תרגילים פיזיוטרפיים לביצוע עצמי שמטרתם לטפל בבעיה בהם תוכלי להיעזר להפחתת הכאב ולהחזרת כושר התנועה לכתף. יתכן ותחושי כאב המורגש כאילו חבל מתוח היורד מבית השחי דרך הזרוע העליונה ועד לגב היד. תופעה זו נקראת cording והיא נגרמת על ידי התקשות כלי הלימפה. התופעה עלולה להופיע כשישה עד שמונה שבועות לאחר הניתוח או אפילו מספר חדשים לאחריו. תופעה זו עלולה לקרות יותר מפעם אחת ומטפלים בה בעזרת אנטיביוטיקה ותרגילי פיזיוטרפיה. עם הזמן התופעה בדרך כלל נעלמת.

שינויים בתחושה

אם בלוטות הלימפה שלך הוסרו יתכן ותרגישי שינויים או אפילו אבדן התחושה לאורך החלק הפנימי של הזרוע העליונה. תופעה זו מתרחשת בגלל פגיעה בעצבים העוברים דרך בית השחי. אם עברת ניתוח כריתה מלאה את עלולה להבחין בתופעות דומות גם באזור השד.

הסימפטומים המתוארים הם זמניים בדרך כלל, ועם הזמן (כשלושה חדשים לאחר הניתוח) הם משתפרים או נעלמים. קיימים מקרים נדירים שהשינויים בתחושה בזרוע העליונה נשארים. אם את מוטרדת מהסימפטומים שוחחי על כך עם הצוות המטפל העשוי להציע טיפולים נוספים.

לראש הדף>>>

ההתמודדות הנפשית

ניתוח שד משפיע על החולות וסביבתן בדרכים שונות, ויתכן ותבחיני גם בתופעות שלא תוארו כאן. דברי על כך עם הצוות המטפל בך כדי שיוכל להציע פתרונות מתאימים. ההתאוששות הנפשית מניתוח שד עלולה לקחת זמן רב וכל אחת עוברת את התהליך בקצב שלה. משום כך אל תדאגי אם את מגיבה בצורה שונה מזו שמגיבות נשים אחרות במצב דומה. זכרי תמיד שגם עייפות הנמשכת לאורך זמן גורמת לירידת כושר ההתמודדות הנפשית. ברגעים בהם את מרגישה בודדה וקשה לך להתמודד חשוב שתזכרי שיש אנשים היכולים לעזור לך. שתפי את משפחתך בהרגשותיך כדי שיוכלו לתמוך בך. גם שיחה עם הצוות המטפל בך עשויה לעזור. באפשרותך גם להתקשר עם נשים אחרות שעברו ניתוח, בין אם במסגרת קבוצת תמיכה ובין אם ברמת קשר אישי.

הסרה מניעתית של השד והשחלות

הסרת שד/יים מניעתית היא פעולה כירורגית של הסרת השד האחד, או שני השדיים, מתוך כוונה למנוע או להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד. במקרה של הסרה מניעתית מדובר בניתוח של הסרה טוטלית – הסרת כל רקמת השד והפטמה (או ישנה גם אפשרות הסרה משמרת פטמה).

האופציה של הסרה מניעתית עשויה להישקל במספר מקרים:

  • נשים שכבר עברו הסרה של שד אחד בעקבות סרטן שד עשויות לרצות לכרות גם את השד השני במטרה למנוע התפתחות גידול גם בו.
  • נשים עם היסטוריה משפחתית משמעותית של סרטן שד, במיוחד אם מספר קרובות משפחה בדרגה ראשונה חלו במחלה בגיל צעיר (פחות מ- 50).
  • נשאיות של מוטציות גנטיות שעלולות לגרום לסרטן שד (BRACA1, BRCA2). בפני נשים אלו עומדת גם האופציה לבצע הסרה מניעתית של השחלות. יש לשקול בכובד ראש אופציה זו מכיוון שנשים שהן נשאיות המוטציה BRCA1 נמצאות בסיכון גבוה לחלות בסרטן השחלות.
  • אופציה המוצעת לעיתים לחולות שהגידול שלהן הוגדר כ-lobular carcinoma in situ (סרטן לא פולשני המתפתח באונות השד המייצרות את החלב) ואשר נמצאות כתוצאה מכך בסיכון מוגבר לפתח סרטן שד באותו שד ו/או בשד השני.
  • לעתים רחוקות תישקל האופציה של הסרה מניעתית אצל נשים שיש להן הסתיידויות זעירות (microcalcifications) מפוזרות במקומות שונים בשד, או אצל נשים עם צפיפות שד גבוהה במיוחד (במיוחד מדובר בנשים שכבר עברו הסרה של שד אחד). תופעות אלו קשורות לסיכון מוגבר לסרטן השד וגם מקשות על זיהוי תופעות חריגות בשד בעת ביצוע סריקות.

למרות שהסרה מניעתית עשויה להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד אין כל בטחון שהליך קיצוני כזה אכן יבטיח לאישה הגנה מפני המחלה. גם החוקרים חלוקים בדעותיהם ומחקרים חדשים בעד ונגד ההסרה המניעתית מתפרסמים חדשות לבקרים.לפני שמקבלים החלטה על צעד כה קיצוני וקשה מומלץ לאסוף את מירב המידע הקיים על הנושא, לקבל מספר חוות דעת רפואיות, להתייעץ עם בני משפחה קרובים ועם נשים שעברו את הניתוח, ורק אז לשקול את כל השלכות ולקבל החלטה. למידע נוסף על הסרה מניעתית לנשים בסיכון: ארגון ברכה

לראש הדף>>>

 

עודכן לאחרונה בינואר 2015

 

Share

ניתוחים לטיפול בסרטן השד

שינוי גודל גופנים
ניגודיות