ניסויים קליניים

ההחלטה להשתתף בניסוי קליני היא החלטה אישית רבת משמעות שצריכה להתקבל לאחר איסוף מידע וחשיבה שקולה.

המידע המובא כאן מיועד לספק הסברים כלליים על הנושא ולתת מענה לשאלות נפוצות העולות בהקשר זה. לאחר קבלת ההחלטה העקרונית להצטרף לניסוי קליני ולאחר איתור ניסוי מתאים יש שורה של שאלות ספציפיות אותן מומלץ להציג לצוות המחקר לפני קבלת ההחלטה הסופית.

הדברים המובאים כאן אינם באים להחליף התייעצות עם רופא, עם בני המשפחה ועם חברים לפני שמקבלים את ההחלטה.

בהמשך תוכלו למצוא מידע בנושאים הבאים:

מהם ניסויים קליניים ומה חשיבותם

כיצד מתנהל ניסוי קליני

הסוגים השונים של ניסויים קליניים

אלו שיקולים ישפיעו על החלטתי האם להשתתף בניסוי קליני

זכויות המשתתף/ת בניסוי קליני

אתרים לאיתור ניסויים קליניים

מילון מונחים הקשורים לניסויים קליניים

 

מהם ניסויים קליניים

ניסויים קליניים הם מחקרים בהם משתתפים בני אדם ומטרתם לבדוק תרופות, מכשירים רפואיים, טכנולוגיות וטיפולים חדשים – הכל במטרה למצוא דרכים טובות יותר לטפל בחולים. בכל ניסוי מנסים למצוא מענה לשאלות מדעיות ספציפיות על מנת לשפר, למנוע, לאבחן או לטפל במחלה.

ניסוי קליני הוא שלב מתקדם וכמעט סופי בתהליך הפיתוח הארוך, בו מיושם הפיתוח החדש בפעם הראשונה על בני אדם.

השלב הראשון של מחקר הוא במעבדה. בשלב הבא, במידה והרעיון נראה מבטיח, הוא נבדק גם על בעלי חיים בחלק מהניסויים. רק לאחר מכן, ועל בסיס התוצאות של שני השלבים המקדימים, עוברים לשלב של ניסוי קליני בבני אדם. ניסויים בהם מעורבים בני אדם נערכים במטרה להחליט האם התרופות, הטכנולוגיות והגישות טיפוליות שנראו מבטיחות בשלבים המקדימים אכן עונות על הציפיות.

מה חשיבותם של ניסויים קליניים

במישור הכללי של הפיתוח הרפואי-מדעי ניסויים קליניים הם אחד האמצעים החשובים להרחבת הידע הרפואי ולשיפור דרכי הטיפול בחולים. מטרתם העיקרית היא להביא לשיפור הטיפול לטובת החולים העתידיים. בעבר נתפסו ניסויים קליניים כמוצא אחרון לחולים ששום טיפול אחר לא עזר להם, אך גישה זו השתנתה וכיום זו תופעה מוכרת שחולים המקבלים טיפולים סטנדרטים בוחרים לקבל טיפול חדשני על ידי הצטרפות לניסוי קליני. לטכנולוגיות או לתרופות הנמצאות בשלבי ניסוי קליני, יש פוטנציאל להפוך להיות טיפול סטנדרטי ונפוץ בעתיד. רוב הטיפולים הנחשבים היום מקובלים עברו את שלב הניסוי הקליני טרם אושרו לשימוש.

ניסויים קליניים מהווים שלב אחרון של תהליך המחקר הארוך ובו זמנית גם נקודת מוצא לפתיחת תהליך מחקר חדש על סמך כיוונים מבטיחים שהסתמנו במהלך הניסויים. במישור האישי-פרטי של אנשים הבוחרים להשתתף בניסוי קליני, זו יכולה להיות הזדמנות שלהם לקבל טיפול חדשני למחלתם תוך פיקוח רפואי צמוד של צוות מומחים.

חשוב לזכור שאין כל ערובה שטיפול חדש הנבדק בניסוי קליני אכן יוביל לתוצאות המקוות, וכמו כן שבכל טיפול חדש יש פוטנציאל לקיום סיכונים, אשר בשלב הניסוי הם עדיין בלתי ידועים. יחד עם זאת, כאשר טיפול חדש מוכח כיעיל ובטוח משתתפי הניסוי צפויים להיות הראשונים שירוויחו מכך.

לראש הדף>>>

כיצד מתנהל ניסוי קליני

מתוך כוונה להבטיח את שלומם של משתתפי הניסוי ואת אמינות התוצאות המתקבלות חייבים ניסויים קליניים להתנהל על פי שיטות מדעיות מקובלות וכללים משפטיים ומוסריים נוקשים. כללי האתיקה והמשפט החלים על מכלול הטיפולים הרפואיים חלים גם על ניסויים קליניים. בנוסף לכך, רוב המחקר הקליני כפוף לחקיקה ספציפית עם אמצעי בטיחות מובנים שמטרתם להגן על המשתתפים. הניסוי פועל על פי פרוטוקול מפורט ומבוקר. בכל שלבי התקדמות המחקר חייבים החוקרים לדווח על התוצאות בישיבות מדעיות, לכתבי עת מדעיים ולרשויות ממשלתיות שונות. שמות המשתתפים אינם מפורסמים.

המחקרים יכולים להתנהל במגוון רב של מקומות – אוניברסיטאות, בתי חולים, מרפאות רופאים או מרפאות קהילתיות. המימון לביצוע המחקרים יכול לבוא ממקורות שונים – קרנות מחקר, מוסדות רפואיים, חברות תרופות וגורמים ממשלתיים.

לכל ניסוי קליני נקבעת מראש תכנית פעולה מפורטת – פרוטוקול (protocol). פרוטוקול זו תכנית המחקר עליה מבוסס כל ניסוי קליני. הפרוטוקול מפרט מה מטרת הניסוי וכיצד מתכוון צוות החוקרים להשיגה, על איזה שאלות הוא רוצה לענות, כמה אנשים ישתתפו בניסוי, אילו בדיקות וטיפולים יהיה עליהם לעבור ובאיזו תכיפות. בהכנת הפרוטוקול חייבים להילקח בחשבון גם שיקולים לשמירת בטיחות המשתתפים. הפרוטוקול מפרט גם מי יכול להשתתף בניסוי, את לוח הבדיקות האמורות להתבצע, התהליכים, התרופות והמינונים ואת משך הזמן הצפוי של המחקר. כל ניסוי וכל פרוטוקול חייבים לקבל אישור מהגוף שיזם אותו ומהוועדה המאשרת (Institutional Review Board – IRB) אשר נקראת בישראל "ועדת הלסינקי " (על שם האמנה הבינלאומית הקרויה "הצהרת הלסינקי" הקובעת את כללי ההתנהלות של הניסויים הקליניים ואשר ישראל חתומה עליה).

הוועדה פועלת בכל בית חולים ומרכז רפואי ברחבי העולם אשר משתתפים בניסוי, והניסוי חייב לקבל את אישורה של הוועדה הספציפית של כל אחד מהמוסדות בו הוא מתנהל. הועדה היא גוף עצמאי המורכב מרופאים, סטטיסטיקאים, פעילים קהילתיים ואחרים, ומטרתה להבטיח שהניסוי הקליני מנוהל בצורה אתית וזכויות המשתתפים בו נשמרות. כל מוסד ומוסד בו מתקיימים ניסויים ביו-רפואיים חייב על פי חוק שתתקיים בו ועדה כזו המאשרת את הניסויים ועוקבת אחריהם תקופתית. הפרוטוקול מחייב את כל אחד מהרופאים המשתתפים בו.

כל פרוטוקול של כל ניסוי קליני מפרט את תנאי ההכללה (eligibility criteria) שכל משתתף בניסוי חייב לעמוד בהם – המכנה הבסיסי המשותף לכל משתתפי הניסוי. הצבת תנאי הכללה זהים לכל משתתפי הניסוי היא כלל מדעי בסיסי וחשובה ביותר להבטחת אמינות התוצאות. תנאי ההכללה יתייחסו לרוב למין וגיל המשתתפים, סוג ושלב המחלה שלהם, רקע טיפולי קודם, והאם הם סובלים מבעיות רפואיות נוספות. לצורך ניסויים אחדים יחפשו אנשים הסובלים ממחלה מסוימת ו/או מצב רפואי מסוים, בעוד שלצורך ניסויים אחרים יחפשו דווקא אנשים בריאים. חשוב להבין שדרישות ההכללה אינן מיועדות לשלול השתתפות של מישהו מסוים על בסיס אישי. תנאי ההכללה מיועדים אך ורק לזהות את המשתתפים המתאימים כדי להבטיח את בטיחותם של המשתתפים מצד אחד ואת אמינות תוצאות המחקר מצד שני.

הסוגים השונים של ניסויים קליניים

ניסויי טיפול (Treatment trials) – מטרתם לבדוק את היעילות והבטיחות של: תרופות חדשות, טיפולים חדשים, שימוש בצירופים חדשים של תרופות קיימות, או טכנולוגיות וגישות חדשות לניתוחים ו/או טיפולים רדיולוגיים.

ניסויי מניעה (Prevention trials) – מטרתם להעריך את היעילות והבטיחות של האמצעים להפחתת הסיכון לחלות במחלה המסוימת אצל אנשים בריאים או למנוע חזרת המחלה אצל אלו שחלו בה בעבר. בניסויים מסוג זה ייבדקו תרופות חדשות, גישות תזונה חדשות, או שינויים באורח החיים (למשל הפסקת עישון, פעילות גופנית , צריכת אלכוהול).

ניסויי סריקה (Screening trials) – מטרתם לאתר דרכים ואמצעים חדשים או לשפר אמצעים קיימים לאבחון מחלות או מצבים רפואיים שונים בשלבים מוקדמים – למשל טכנולוגיות ממוגרפיה חדשות.

ניסויי אבחון (diagnosis trials) – מטרתם לפתח אמצעים יעילים יותר לאפיון סוגי המחלה ושלביה השונים על מנת לשפר את הטיפול בחולים – למשל בדיקות ביולוגיות .

ניסויי איכות חיים, או ניסויי טיפול תמיכתי (Quality of life trials, or Supportivecare trials) – מטרתם לחפש דרכים לשיפור הנוחות ואיכות החיים של חולים במחלות כרוניות.

השלבים של ניהול ניסוי קליני

ניסויים קליניים מנוהלים על פי שלבים קבועים מראש. לכל שלב בניסוי יש מטרה בפני עצמה ושאלות עליה הוא אמור לענות. המעבר משלב לשלב אינו אוטומטי והוא מתקיים רק במידה והתוצאות המתקבלות בשלב המסוים נראות מבטיחות ובטיחותיות ויש הצדקה לעבור לשלב הבא.

ניסויים בשלב I – הם השלב הראשוני של בדיקות, תרופות ו/או טיפולים חדשים בבני אדם, לאחר השלמת שלבי המחקר המעבדתי, ובמידה ויש צורך גם המחקר בבעלי חיים. המטרה העיקרית של ניסוי בשלב זה היא לוודא שלא נגרם נזק בעקבות השימוש בתרופה או הטיפול החדשים. במהלך שלב זה בודקים החוקרים מהי הדרך הטובה ביותר לתת את הטיפול ובאיזה מינון, אילו תופעות לוואי עלולות להופיע בעקבות הטיפול וכיצד ניתן לתת את הטיפול בצורה הבטוחה ביותר. מכיוון שבשלב ראשוני זה ידוע לחוקרים מעט מאד על הסיכונים ותופעות הלוואי של נשוא הניסוי משתתפים בשלב זה רק חולים מעטים, לרוב כאלו שטיפולים אחרים לא עזרו להם.

בניסויים בשלב II מתמקדים בבדיקת היעילות של התרופה או הטיפול, כלומר בשאלה באיזו מידה הטיפול שנמצא בבדיקה אכן משפיע על מהלך המחלה. גם בשלב זה משתתפים בדרך כלל מספר מועט של אנשים מכיוון שעדיין אין מספיק מידע על הסיכונים ותופעות הלוואי האפשריות.

בניסויים בשלב III – נותנים את התרופה או הטיפול לקבוצה גדולה של אנשים כדי לבדוק את מידת יעילותה על ידי השוואה בין התוצאות אצל מטופלים שקבלו את הטיפול החדש לעומת אחרים שקבלו טיפול סטנדרטי מוכר. בשלב זה של הניסוי יתכן וישתתפו מאות ואף אלפי אנשים ברחבי העולם. בניסויים בשלב III משווים תוצאות בין קבוצות שונות של חולים הסובלים מאותה מחלה אשר מטופלים בדרכים שונות על מנת לוודא שתוצאות המחקר אכן נובעות מהטיפול החדש הנבדק ואינן מושפעות מגורמים אחרים. ההשוואה גם מאפשרת לאמת את מידת היעילות של הטיפולים השונים. החוקרים בוחרים בצורה אקראית (randomization) מי מהנבדקים יקבל את הטיפול החדשני – קבוצת ההתערבות (intervention group) – ומי ישתייך לקבוצת הביקורת (control group), כלומר יקבל את הטיפול הסטנדרטי.

לכל משתתף בניסוי יש סיכוי שווה להשתייך לקבוצה המקבלת את הטיפול החדשני – קבוצת ההתערבות- או לקבל את הטיפול הסטנדרטי בקבוצת הביקורת. לעתים הנבדקים אינם יודעים לאיזו משתי הקבוצות הם שייכים ואיזה טיפול הם מקבלים. אמצעים אלו ננקטים כדי ליצור קבוצות שהן בנות השוואה מתחילת המחקר ובכך להבטיח אובייקטיביות מקסימלית בביצוע הניסוי. ניסוי אקראי מבוקר (randomized controlled trial) נחשב לדרך האמינה ביותר והבלתי ניתנת להטיה להחליט איזה טיפול רפואי הוא היעיל ביותר.

על מנת להבטיח אובייקטיביות מקסימלית יכולים ניסויים אקראיים לעתים גם להיות "מוסווים" (blinded). בניסוי של "הסוואה יחידה" (trial single-blinded) המשתתפים אינם יודעים עד לסיומו של המחקר לאיזו קבוצה הם משתייכים ולפיכך גם אינם יודעים איזה טיפול הם מקבלים. בניסוי של "הסוואה כפולה" (doubleblinded trial) גם משתתפי המחקר וגם צוות החוקרים אינם יודעים עד לסיום המחקר לאיזו קבוצה שויך כל אחד מהמשתתפים. ניסוי "הסוואה כפולה" מנוהל בעיקר במחקרים מסוג ניסויי מניעה (prevention trials ) ולעתים נדירות בניסויים הבודקים טיפולים חדשים.

במהלך ניסוי רפואי, משווים פעמים רבות את השפעת התרופה שבבדיקה עם תרופת דמה – פלצבו – כדי להעריך את יעילות התרופה הנבדקת. פלצבו זו תרופה שאינה כוללת מרכיבים פעילים ולכן אין לה כל משמעות טיפולית. כאשר לא קיים טיפול סטנדרטי למצב הרפואי הנבדק בניסוי הקליני תקבל לפעמים קבוצת הביקורת שבמחקר ( control group ) תרופת פלצבו במקום תרופה פעילה.

בשלב IV – עורכים מחקרי מעקב לאחר שהתרופה או הטיפול כבר מאושרים לשימוש כדי לאמת את הבטיחות האופטימלית של הטיפול ואת יתרונותיו.

מה קורה לאחר סיום המחקר

לאחר שמסתיימים כל אחד משלבי הניסוי מבצע צוות המחקר הערכה האם יש הצדקה לעבור לשלב הבא או שמתקבלת החלטה להפסיק את הניסוי. כאשר מסתיים שלב III של הניסוי צריך צוות המחקר להעריך באיזו מידה יש לתוצאות השלכות רפואיות טיפוליות. הערכות אלו מתפרסמות ומועברות לידיעת הקהילה המדעית- רפואית ולידיעת הציבור. ברוב המקרים הפרסום נעשה בכתבי עת רפואיים מקצועיים. אם וכאשר תוצאות הניסוי נמצאו יעילות בניסוי קליני עשויים הטיפול או התרופה שהיו בבדיקה להפוך להיות הטיפול הסטנדרטי החדש.

לראש הדף>>>

אלו שיקולים ישפיעו על החלטתי האם להשתתף בניסוי קליני

קבלת ההחלטה אם להשתתף בניסוי קליני או לא היא מאד אישית. ההחלטה צריכה להתקבל אחרי שנאסף כל המידע הרלבנטי, הובנו כל ההשלכות הכרוכות בהשתתפות, התקבלו תשובות מספקות מצוות המחקר, והתקיימה התייעצות עם אנשי מקצוע שאינם מעורבים במחקר ישירות ועם קרובים וחברים. השתתפות בניסוי קליני יכולה להיות אופציית טיפול מתאימה לחולים מסוימים, אך חשוב לזכור שעם היתרונות יש גם חסרונות אותם יש לקחת בחשבון בעת קבלת ההחלטה. כאשר בוחרים להשתתף בניסוי קליני מקבלים את הטיפול במרכז רפואי אשר משתתף בניסוי. הפיקוח והמעקב מנוהלים על ידי צוות רפואי העשוי לכלול רופאים, אח/ות, עובד/ת סוציאלי/ת וצוות רפואי מתחומים נוספים. ניסויים מסוימים מחייבים ביקורים תכופים אצל הרופא ומספר בדיקות גדול יותר מאשר במצב רגיל של המחלה. המטופלים נמצאים בקשר מתמיד עם צוות הניסוי במשך כל מהלך הניסוי ולעתים גם אחריו.

לפני התחלת הניסוי בודק הצוות את מצב הבריאות של כל אחד מהמשתתפים ומתווה הנחיות טיפול ספציפיות למשך הניסוי. הצוות עוקב אחר כל אחד מהמשתתפים במהלך הניסוי וגם לאחר השלמתו. הרופא המנהל את הניסוי מתווה את תכנית הטיפול האישית לכל משתתף/ת, והמטופלים גם מתבקשים לעקוב בעצמם אחר תגובותיהם לטיפול על ידי מילוי טפסים שונים ומסירת דיווחים תקופתיים בכתב.

מה היתרונות והחסרונות של השתתפות בניסוי קליני

הערה: היתרונות והחסרונות של השתתפות בניסוי קליני אשר מובאים כאן הם הכלליים והעיקריים, הרשימה אינה מקיפה והיא עשויה להשתנות על פי הנתונים האישיים שלך.

יתרונות

השתתפות בניסויים קליניים אשר מתוכננים ונערכים בצורה נכונה מאפשרת:

  • לקחת חלק פעיל בטיפול הרפואי ולהרגיש שיש לך שליטה על חייך
  • להיחשף לטיפולים חדשניים עוד בטרם יועמדו לרשות כל אחד
  • לקבל טיפול רפואי מידי מומחים במרכזים רפואיים מובילים
  • להיות במעקב רפואי צמוד
  • לסייע לקידום המדע ולחולים אחרים על ידי תרומה למחקר המדעי

חסרונות

שיקולי סיכונים:

  • קיימת האפשרות שטיפולים חדשים אינם טובים יותר מהטיפולים הסטנדרטים שיעילותם כבר הוכחה.
  • עלולים להתעורר סיכונים ותופעות לוואי לא נעימים, חמורים ואפילו כרוכים בסכנת חיים, שאינם ידועים מראש.
  • הטיפול שבבדיקה עלול לא להשפיע על המשתתף.

שיקולי נוחות אישית:

פרוטוקול הניסוי עלול לדרוש מהמשתתף זמן ותשומת לב רבים יותר מאשר טיפול מחוץ למסגרת הניסוי, כולל נסיעות למקום בו מתקיים הניסוי, טיפולים רבים יותר, שהות בבית חולים ודרישות מינון מורכבות.

לראש הדף>>>

 

זכויות המשתתף/ת בניסוי קליני

אחת מזכויות המפתח של משתתף/ת בכל ניסוי קליני היא ההסכמה מדעת. ההסכמה מדעת היא הבסיס העקרוני להתקשרות בין עורכי הניסוי לבין המשתתפים בו, על פיו הסכמת המשתתפים מותנית בכך שכל פרטי הניסוי , ובכל שלביו , יובאו לידיעתם.

"הסכמה מדעת" (informed consent) היא התהליך בו לומדים להכיר את עובדות המפתח הנוגעות לניסוי לפני שמקבלים את ההחלטה אם להשתתף בו או לא. תהליך ההסכמה מדעת נמשך לכל אורך הניסוי והמשתתפים אמורים לקבל מידע מעודכן על ממצאים חדשים ו/או סיכונים חדשים שעלו במהלך הניסוי. לאור הממצאים החדשים יידרשו המשתתפים לחתום מחדש על טופס ההסכמה מדעת על מנת להמשיך להשתתף בניסוי.

על מנת לסייע למועמד/ת בקבלת ההחלטה אם להשתתף או לא הרופא או האחות חייבים להסביר את פרטי הניסוי. לאחר מכן נותנים למועמד/ת טופס הסכמה מדעת הכולל פרטים בכתב על הניסוי: מטרותיו, משך הזמן, ההליכים העיקריים שלו, סיכונים ויתרונות צפויים. על בסיס המידע הזה על המועמד/ת לקבל את ההחלטה אם להשתתף בניסוי. במידה ומתקבלת ההחלטה להשתתף מתבקש/ת המועמד/ת לחתום על הטופס ובכך להביע הסכמה לתנאים.

חשוב לזכור שחתימה על טופס הסכמה מדעת אינה בבחינת חוזה וכל משתתף בניסוי יכול לפרוש ממנו בכל רגע ובכל שעה. פרישה מהשתתפות בניסוי אינה מונעת מהמשתתפים לחזור ולקבל טיפול רפואי מוכר ומאושר במסגרות רפואיות אחרות.

במהלך קבלת ההסברים על הניסוי ולפני החתימה על טופס ההסכמה מדעת חשוב לשאול על כל פרט שאינו ברור די צרכו.

להלן מספר שאלות כדוגמא:

באשר לעצם המחקר

  • מה מטרת המחקר ובאיזה שלב הוא נמצא?
  • מי האנשים שישתתפו במחקר?
  • מדוע חושבים החוקרים שהטיפול החדש העומד לבדיקה יהיה יעיל יותר?
  • האם הטיפול הזה כבר נבדק בעבר?
  • מי הגורם שמממן את המחקר, ומי בדק את פרוטוקול הניסוי ואישר אותו?
  • כיצד בודקים את ממצאי המחקר?
  • לאן יועבר המידע על תוצאות המחקר, ומתי? כיצד מובטחת שמירת סודיות המידע והפרטים האישיים של המשתתפים?
  • כיצד מבטיחים את בטיחות משתתפי המחקר ואת המעקב אחר התוצאות?

לגבי יתרונות וסיכונים

  • מהם יתרונות וחסרונות המחקר?
  • מהם הסיכונים הצפויים ותופעות הלוואי לטווח הקצר והארוך?
  • מה היתרונות הצפויים לי בטווח הקצר ובטווח הארוך?
  • האם קיימים טיפולים סטנדרטיים למחלתי הספציפית?
  • מה רמת הסיכון הצפויה של הטיפול החדש בהשוואה לרמת הסיכון בטיפולים הסטנדרטיים?

לגבי מהלך הניסוי

  • כמה זמן תימשך השתתפותי בניסוי?
  • במה תתבטא ההשתתפות שלי?
  • היכן יתבצעו הטיפולים והבדיקות?
  • אילו בדיקות וטיפולים צפויים לי במהלך הניסוי?
  • באיזו תכיפות ובמשך כמה זמן אקבל את הטיפולים?
  • האם זה יהיה כרוך בכאבים? לכמה זמן?
  • כיצד יתבטאו הסיכונים, תופעות הלוואי והיתרונות של הניסוי בהשוואה למצבי הנוכחי?
  • כיצד ישפיע הניסוי על חיי היום יום שלי?
  • האם אמשיך לקבל את התרופות שאני מקבלת היום גם במהלך ההשתתפות בניסוי?
  • האם יהיה צורך באשפוז במהלך הניסוי, ואם כן – לכמה זמן ובאיזו תכיפות ?
  • באיזו מידה כוללת השתתפותי בניסוי גם מעקב ארוך טווח?
  • כיצד אדע שהטיפול יעיל?
  • האם ישתפו אותי בתוצאות המחקר?
  • מי יהיה אחראי על הטיפול בי?
  • האם אוכל להיות בקשר עם משתתפים אחרים בניסוי?
  • האם אוכל להיות בקשר עם הרופא המטפל שלי במהלך השתתפותי בניסוי?
  • איזו תמיכה ציבורית/קהילתית נוכל אני ובני משפחתי לקבל?

היבטים כספיים

  • מי משלם עבור הטיפול במסגרת הניסוי?
  • במידה ועלי לשלם חלק מההוצאות – באיזה סכום מדובר?
  • האם אקבל החזר על הוצאות אחרות הכרוכות בהשתתפותי (נסיעות, טיפול בילדים)?
  • מה ההשלכות של השתתפותי בניסוי על מידת הכיסוי שיש לי במסגרת הביטוח הרפואי הרגיל?

השתתפות בניסוי מקנה מעקב רפואי ספציפי לאותו מצב רפואי הנבדק בניסוי. ההשתתפות בניסוי אינה מקנה מעקב רפואי כולל ומקיף ועל כן חשוב שמשתתפי הניסוי ימשיכו במעקב הרפואי שהם מקבלים במסגרת הביטוח הרפואי שלהם גם במהלך ההשתתפות בניסוי. רצוי מאד גם שיהיה שיתוף פעולה בין הצוות הרפואי המטפל לבין הצוות המנהל את הניסוי על מנת לוודא שלא תהיה התנגשות בין- תרופתית העלולה לפגוע גם בפרוטוקול הניסוי ולהטות את התוצאות. עורכי הניסוי מחויבים לבטח את המשתתפים מפני סיכונים העלולים להיגרם על ידי השתתפותם בניסוי, סיכונים שאינם נכללים במסגרת הביטוח הרפואי הרגיל של המשתתפים.

לראש הדף>>>

אתרי אינטרנט לאיתור ניסויים קליניים

בישראל

מאגר מחקרים קליניים באתר האגודה למלחמה בסרטן – ניתן לאתר ניסויים קליניים אליהם אפשר להצטרף בישראל.

מאגר מחקרם קליניים באתר האיגוד הישראל לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה – האתר מציג מחקרים קליניים באונקולוגיה הפעילים בישראל בחולי סרטן בוגרים.

משרד הבריאות – המחלקה לניסויים קליניים

חברת Trial-In Pharma – חברה פרטית* אשר בודקת אילו טיפולים בארץ ובעולם יכולים לקבל חולי סרטן במסגרות של מחקרים קליניים וטיפולי חמלה, תוך התאמה אישית לתיק הרפואי של כל חולה.

בעולם

National Cancer Institute  הסבר ומאגר ניסויים קליניים של מכון הסרטן הלאומי, משרד הבריאות האמריקני

National Institute of Health (NIH)  מאגר ניסויים קליניים – משרד הבריאות האמריקני

הסבר והפניה למקורות נוספים בנושא

Mayo Clinic   ניסויים במאיו קליניק

Breastcancertrials.org  מאגר ניסויים בסרטן השד

CenterWatch – Clinical Trials Listing Service

*הבהרה
הקישורים לאתרים המסחריים המופיעים בעמוד זה מובאים כשירות לציבור בלבד. אין בהימצאות הקישורים באתר העמותה כדי להוות המלצה לגבי הגורמים המפעילים אותם, או עידוד להשתמש במוצרים או במידע המצויים בהם או שניתן לקבל או לרכוש באמצעותם. לעמותה אין ולא תהיה כל אחריות על המידע והתכנים המופיעים באתרים המקושרים, ובכלל זה אינה אחראית לשלמות המידע המופיע בהם ודיוקו. העמותה לא תהיה אחראית על כל נזק, ישיר או עקיף, שיגרם למשתמש או לצד ג' כתוצאה מהשימוש בשירותים המוצעים בקישור.

לראש הדף>>>

Share

ניסויים קליניים

שינוי גודל גופנים
ניגודיות