ממוגרפיה – שאלות ותשובות

מדי שנה מאובחנות בישראל כ-5,400 נשים חדשות עם סרטן השד, גורם התמותה מספר 1 לנשים בארץ. כרבע מהן מתחת לגיל 50. יחד עם זאת, 92% מהנשים נרפאות בזכות גילוי המחלה בשלב מוקדם!
עמותת אחת מתשע שמה לה למטרה לקדם את מדיניות הורדת גיל הממוגרפיה ל-40, מול סל הבריאות, על מנת שיותר נשים תהיינה זכאיות לבדיקת סקר מצילת חיים זו.

המלצות העמותה לנשים (שאינן בסיכון): מגיל 30 – כירורג שד ומגיל 40 – לבקש הפניה לממוגרפיה. לשגרת הבדיקות – לפי גיל

בעמוד זה שאלות ותשובות נפוצות בנושא הממוגרפיה
. בכל שאלה נוספת ניתן לפנות אלינו: בטלפון: 03-6021717 שלוחה 4 או בדוא"ל: callus@onein9.org.il

  1. מה היא בדיקת ממוגרפיה וכיצד היא מתבצעת?
  2. באיזה גיל ובאיזו תדירות האישה צריכה לעבור בדיקה לאבחון סרטן השד?
  3. מתי יש צורך בבדיקת ממוגרפיה?
  4. מה ההבדל בין ממוגרפיה לבין בדיקת אולטרסאונד של השד?
  5. למה לא לבצע אולטרסאונד שד במקום ממוגרפיה?
  6. האם קיימים סיכונים בבדיקת ממוגרפיה?
  7. האם אני זכאית לבדיקת ממוגרפיה במסגרת סל הבריאות?
  8. אני רוצה לעשות בדיקת ממוגרפיה – למי עלי לפנות?
  9. האם ניתן לעבור ממוגרפיה בזמן הריון או הנקה?
  10. האם ניתן לעבור ממגורפיה עם שתלי סיליקון?
  11. מהו השלב הבא לאחר בדיקת הממוגרפיה?

1. מה היא בדיקת ממוגרפיה וכיצד היא מתבצעת?

ממוגרפיה היא צילום רנטגן של השד, המבוצע במטרה לאתר גושים חשודים. השד נלחץ בין שני לוחות מיוחדים והצילומים מבוצעים מזוויות שונות. לחיצת השד גורמת לאי נוחות ולעתים אף לכאב אך מדובר בפרקי זמן של שניות בלבד.
כל הבדיקה אורכת מספר דקות ולרוב, אין צורך בהיערכות מוקדמת לקראתה, והיא מבוצעת ללא הרדמה. בנושא ההערכות, מומלץ לבדוק מול מכון ההדמיה בו מתבצעת הבדיקה.
אין תופעות לוואי לאחר הבדיקה ותוצאותיה נשמרות על גבי דיסק, אותו מקבלים בסיומה. מומלץ לשמור אותו כדי שניתן יהיה להשוותו לתוצאות סריקות ממוגרפיה בעתיד. במידה וביצעת ממוגרפיה בעבר במכון אחר, יש להביא צילומים קודמים לבדיקה.

2. באיזה גיל ובאיזו תדירות האישה צריכה לעבור בדיקה לאבחון סרטן השד?

על כל אישה מגיל 20 ומעלה לקחת אחריות על בריאותה, להכיר את גופה ולשים לב לשינויים בשד, ובמידה וחל שינוי – ללכת לבדיקה אצל כירורג שד.
עמותת אחת מתשע ממליצה לנשים, בסיכון רגיל, להיבדק אצל כירורג/ית שד החל מגיל 30.
במהלך הבדיקה הראשונית, הרופא יקבע את שגרת הבדיקות בהתאם לנתונים האישיים של האישה, ההיסטוריה הרפואית והמשפחתית של מחלות סרטן ונתונים נוספים.
יש ליידע את כירורג השד לגבי מקרי סרטן במשפחה (המשפחה הקרובה ובמעגל השני והשלישי). במידה וכירורוג השד הגדיר כי הינך בקבוצת סיכון – יש לברר עמו מהן ההמלצות לבדיקות המעקב , והאם יש צורך בבדיקת נשאות גנטית.
מגיל 40 – מומלץ לבקש הפנייה לבדיקת ממוגרפיה – בדיקת הסקר שהוכחה כמצילת חיים.

3. מתי יש צורך בבדיקת ממוגרפיה?

בהתאם לתוכנית הלאומית לגילוי סרטן השד, שמפעיל משרד הבריאות, בדיקת הממוגרפיה מבוצעת כבדיקת סקר בנשים מעל גיל 50.
בנשים בעלות היסטוריה משפחתית של קרובת משפחה מדרגה ראשונה (אם, אחות) הבדיקה תתבצע מגיל 40.

עמותת אחת מתשע פועלת להקדים את גיל הסקר ל – 40 וזאת, לאור מחקרים שהוכיחו כי הבדיקה מצילה חיים גם בגיל 40. קיים קשר ברור בין שלב האבחון של סרטן שד לסיכויי הריפוי וככל שהגידול מאובחן בשלב מוקדם יותר כך שיעור ההחלמה גבוה יותר.
איגודים רפואיים ורופאים מקצועיים רבים ברחבי העולם ממליצים אף הם על ממוגרפיה שנתית מגיל 40.

4. מה ההבדל בין ממוגרפיה לבין בדיקת אולטרסאונד שד?

ממוגרפיה היא צילום רנטגן של השד. אולטרסאונד פועל באמצעות גלי קול בתדרים גבוהים באמצעותו מתקבלת תמונה של השד. שיטה זו יעילה במיוחד להבחנה בין ציסטה (גוש המכיל נוזלים) לבין גוש סולידי (מוצק), ולהערכת גודלו של הגוש. השיטה אינה יעילה בזיהוי גושים קטנים במיוחד או הסתיידויות. בדיקת האולטרסאונד אינה כואבת, אף היא אורכת מספר דקות ואין בה קרינה.

5. למה לא לבצע אולטרסאונד שד במקום ממוגרפיה?

מחקרים הוכיחו כי ממוגרפיה הינה הבדיקה היעילה ביותר בגילוי מוקדם ובהפחתת הסיכון לתמותה. אולטרהסאונד ישמש לעיתים כבדיקה משלימה לממוגרפיה בנשים צעירות ובנשים עם שד צפוף (שד המכיל שיעור גבוה יחסית של רקמת חיבור ורקמה בלוטית בניגוד לשד שומני).

6. האם קיימים סיכונים בבדיקת הממוגרפיה?

בבדיקת הממוגרפיה יש חשיפה לקרינה במינון נמוך (רופאים משווים את כמות הקרינה לקרינה המתקבלת בטיסה טרנסאטלנטית לארה"ב). בנוסף, רוב המרכזים הרפואיים משתמשים בממוגרפיה דיגיטלית. טכנולוגיה זו שיפרה את איכות הדימות והפענוח תוך שמירה על רמת קרינה מזערית.
התועלת שבבדיקה זו עולה על הסיכונים שבה.

7. האם אני זכאית לבדיקת ממוגרפיה במסגרת סל הבריאות?

בישראל זכאית כל אישה מגיל 50 עד 74 לסריקת ממוגרפיה אחת לשנתיים במסגרת ביטוח הבריאות הממלכתי. אם האישה נמצאת בקבוצת סיכון לסרטן השד, או קיימות סיבות רפואיות אחרות, יומלץ על ביצוע ממוגרפיה גם בגיל צעיר יותר, או בתדירות גבוהה יותר.

8. אני רוצה לעשות בדיקת ממוגרפיה, למי עלי לפנות?

החל מגיל 50 כל אישה אמורה לקבל הודעה מקופת החולים שלה, להגיע לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. אשה מתחת לגיל 50 יכולה לפנות לכירורג שד באופן יזום ולקבל הפנייה.

9. האם ניתן לעבור ממוגרפיה בזמן הריון או הנקה?

הבעיה העיקרית עם אבחון סרטן שד במהלך הריון היא החשש לאבחון מאוחר. לכן חשוב(!) לבצע בדיקות שגרתיות אצל כירורג שד גם במהלך ההריון וגם לאחר מכן, בתקופת ההנקה.
חשוב להיות עירניות ולדווח לכירורג/ית שד על שינוי חריג שמזהים בשד.
אם מתגלה גוש חשוד במהלך תקופת ההנקה אסור לדחות את ביצוע בדיקת הממוגרפיה או כל בדיקת הדמיה אחרת. אם את מיניקה תידרשי בדרך כלל לרוקן את השד מחלב (על ידי הנקה או שאיבה) לפני ביצוע הסריקה, ובכך לשפר את איכות התמונה המתקבלת.

10. האם ניתן לעבור ממוגרפיה עם שתלי סיליקון?

כן. יחד עם זאת, כשניגשים לבדיקת ממוגרפיה, יש ליידע את מבצע הבדיקה על קיום השתלים, על מנת שיכוון את המכשיר באופן כזה שלא יסכן את השתל.
במקרים של שתלי סיליקון יש להיבדק באופן קבוע על ידי כירורג שד, ולפי הצורך לבצע סריקת אולטרסאונד. לנשים עם שתלים מומלץ לשקול ביצוע בדיקת MRI כל מספר שנים.

11. מהו השלב הבא לאחר בדיקת הממוגרפיה?

לאחר קבלת תוצאות הבדיקה, ייתכן ותתבקשי לבצע בדיקות משלימות, אם כדי לקבל תמונה מדויקת יותר או במידה והבדיקה העלתה ממצא חשוד. במצב זה, יתכן שיהיה צורך בביצוע ביופסיה של השד (הוצאת דגימת רקמת שד, ושליחתה למעבדה פתולוגית) כדי לבדוק האם מדובר בגוש סרטני או שפיר.
בכל מקרה, חשוב להגיע עם תוצאות הממוגרפיה לכירורג השד לקבלת הנחיות להמשך טיפול או מעקב.

עמותת אחת מתשע כאן עבורך לליווי ותמיכה לאורך כל התהליך.
מוזמנות לפנות אלינו בכל שאלה בדוא"ל: callus@onein9.org.il או בטלפון:  1-800-363-400

Share

ממוגרפיה – שאלות ותשובות

שינוי גודל גופנים
ניגודיות