חוות דעת נוספת

פניה לקבלת חוות דעת נוספת, הן בשלב אבחון המחלה והן לגבי הטיפולים המוצעים, עשויה להוות צעד חשוב בהתמודדות עם המחלה.

האגודה האמריקנית לסרטן ממליצה לבקש חוות דעת שניה על האבחנה בכל מקרה של סרטן השד, בכל שלב (stage) שהוא ובכל סוגי הגידולים – ממוקדים ופולשניים כאחד. ניתן לבקש חוות דעת נוספת הן לגבי האבחנה הפתולוגית, והן לגבי אופן הטיפול המוצע על ידי הכירורג/ית והאונקולוג/ית.

ההחלטה אם לבקש חוות דעת שניה או לא היא חלק מהבחירה האישית הנתונה בידיה של כל אישה. יש נשים החשות ש"ידע הוא עוצמה" וחשוב להן להיות מעורבות בתהליך האבחון והטיפול. אצל נשים אלו פעמים רבות קורה שעצם לקיחת האחריות לתהליך עוזרת בריפוי. עם זאת יש לזכור שקבלת חוות דעת נוספת עלולה גם להביא להתלבטויות נוספות וקושי בהכרעה. בכל מקרה, חשוב לדעת שבקשת חוות דעת נוספת היא לגיטימית ומקובלת (על פי חוק זכויות החולה), וההחלטה אם לבקש או לא נתונה לבחירתה של כל אישה.

במסגרת הביטוחים המשלימים מאפשרות כל קופות החולים למבוטחיהם לפנות לקבלת ייעוץ וחוות דעת נוספת, בכיסוי כספי חלקי או מלא. מומלץ לברר מראש במשרדי הקופה המבטחת את רשימת הרופאים אליהם ניתן לפנות ומה התנאים לקבלת ההחזר הכספי.

חוות דעת פתולוגית

חוות דעת טיפולית

 

האבחנה הפתולוגית

מהי פתולוגיה ומה תפקידה באבחון סרטן

פתולוגיה היא תחום רפואי העוסק בבחינה של רקמות ותאים תוך שימוש במיקרוסקופ. הפתולוג הוא הקובע אם דגימה מסוימת היא שפירה או ממאירה, ואבחנתו היא הבסיס לקביעת הטיפול בהמשך על ידי הרופאים השונים. הבחינה המיקרוסקופית של הדגימה היא הדרך היחידה לקבוע אם גידול מסוים הוא סרטני או לא. כל ההחלטות והטיפולים שיבואו לאחר מכן מתבססים על הפרשנות שנתן הפתולוג לדגימת הביופסיה שנבדקה. פרשנות זו תלויה במידה רבה בניסיונו ומיומנותו של הפתולוג.

מדוע כדאי לבקש חוות דעת פתולוגית נוספת

מחקרים מראים שיש טעויות באבחנות פתולוגיות של סרטן. טעויות אלו עשויות להוביל לטיפול רפואי שגוי, ולפעמים מיותר, וכתוצאה מכך לסיבוכים. מחקר שנערך בבית חולים ג'והן הופקינס, מרכז רפואי גדול בארה"ב, הראה שקרוב ל- 10% מהאבחנות הפתולוגיות שנבדקו מחדש התקבלו תוצאות השונות מאלו שבאבחנה הראשונה, ובעקבות זאת הוכנסו באותם מקרים שינויים משמעותיים במהלך הטיפול. במקביל מעידה בדיקה של מספר התביעות שהוגשו בארה"ב בגין רשלנות רפואית כי סרטן השד היא המחלה המועדת ביותר לטעויות בגילוי ובאבחון.

טעויות באבחנה הפתולוגית עשויות להוביל למספר בעיות:

  • טיפול מיותר או טיפול שגוי (ניתוח, כימותרפיה, הקרנות), כאשר רקמה שפירה מאובחנת בטעות כממאירה.
  • החמצת הזדמנות לטפל בסרטן במועד – במיוחד כאשר גידול סרטני המצוי בשלב מוקדם מאובחן כלא-סרטני.
  • סבל וכאבים אותם ניתן למנוע.

מתי כדאי לבקש חוות דעת נוספת

כאמור, ארגונים רפואיים בארה"ב ממליצים על עריכת בדיקה פתולוגית חוזרת בכל מקרה של סרטן השד. מעבר להמלצה כוללנית זו יש ביופסיות אותן קשה יותר לאבחן והן נחשבות לבעלות "סיכון גבוה" מבחינת אמינות האבחון הפתולוגי. כאשר בדו"ח הפתולוגי מופיעות האבחנות הבאות גוברת החשיבות של בדיקה נוספת:

  • atypical ductal hyperplasia
  • ductal carcinoma in situ – DCIS

בנוסף למקרים ספציפיים אלה, ישנם מקרים כלליים יותר:

  • אם הגידול המאובחן הוא מסוג נדיר
  • אם הדו"ח הפתולוגי מתאר ממצא כלשהו כ"לא-אופייני" (atypical)
  • אם הדו"ח הפתולוגי מציין או מרמז על קושי להגיע לאבחנה – למשל צורך לערב באבחון יותר מרופא אחד או רופא בדרג בכיר.

ממי לבקש

חוות דעת שניה צריכה להיות עצמאית ובלתי תלויה בחוות הדעת הראשונה. לכן חשוב להקפיד למסור את הביופסיה למעבדה פתולוגית אחרת מזו בה בוצעה הביופסיה הראשונה.

כדאי להתייעץ עם הכירורג והאונקולוג המטפלים ולקבל מהם שמות של פתולוגים מנוסים ובעלי מוניטין לצורך בקשת חוות דעת שניה. פתולוגים אלו מוכרים היטב בקהילה הרפואית.

במקביל לבדיקות הפתולוגיות מומלץ לשקול גם ביצוע בדיקות ביולוגיות היכולות לסייע בהתאמת הטיפול היעיל ביותר לגידול המסוים שאובחן.

איך מבקשים חוות דעת נוספת

התהליך הוא דו שלבי:

בשלב ראשון יש לקבל ליד את המשטחים – הפרפראטים (הנקראים לפעמים גם סליידים Slides) של הבדיקות הקודמות. אלו הם לוחיות זכוכית שעליהן נמצא מדגם, ואותן שמים מתחת למיקרוסקופ לבדיקה. יש לפנות למכון הפתולוגי בו בוצעה הבדיקה ולבקש לקבל את הפרפארטים. ברוב המעבדות מתבקשים להשאיר פיקדון (בצורת תשלום מזומן או צ'ק בטחון שאינו מופקד בינתיים), עד למועד החזרת הפרפארטים. במקביל קובעת המעבדה מועד בו ניתן לאסוף את הפרפארטים.

הפרפארטים נמסרים לפרק זמן מוגבל (אך מספיק לשם ביצוע בדיקות נוספות), ובסיומו צריך להחזירם למעבדה המקורית. במידה והפרפארטים לא מוחזרים גובים את הסכום שהופקד כפיקדון עבורם. הפרפארטים ממוספרים, ובדו"ח הבדיקה הראשונה ההתייחסות אליהם ואל הממצאים היא על פי המספרים. מספריהם מופיעים גם על לוחיות הזכוכית שנמסרות למבקשת. השוואה של מספרים אלו עם המספרים המופיעים בדו"ח מאפשרת לאמת שאכן התקבלו הפרפארטים הנכונים.

השלב שני הוא יצירת הקשר עם המומחה והבאת הפרפראטים לבדיקה חוזרת. כאמור, חשוב שהבדיקה תתבצע בידי מומחה, ומומלץ להגיע לטוב ביותר. המלצות על מומחה ניתן לקבל מהכירורג המטפל וכן מהמלצות אישיות מקרב חוג המכרים וחולות אחרות. לאחר שבוחרים במומחה, יש להתקשר לקביעת פגישה ולהביא את הפרפראטים. שלב זה כרוך בעלות כספית ניכרת בהיותו נחשב להתייעצות פרטית.

בעלי ביטוח משלים בקופות החולים זכאים להחזר חלקי של ההוצאה (בהתאם לתנאי הביטוח) בהיותה מוגדרת כ"התייעצות עם מומחה".

לראש הדף>>>

מהלך הטיפול

מדוע כדאי לבקש דעה נוספת לגבי הטיפול

חוות דעת שנייה מאפשרת לקבל זווית ראיה נוספת על האפשרויות הקיימות. לרופאים שונים גישות טיפול שונות, המושפעות בין השאר מאופיים, מניסיונם, מהמוסד הרפואי בו הם עובדים, ומהקשר שלהם עם החולה. במצב נתון, רופאים שונים עשויים להציע אפשרויות טיפול שונות, ולכן פנייה לקבלת חוות דעת נוספת מגדילה את טווח האופציות העומדות בפני המטופלת.

מתי כדאי לבקש חוות דעת נוספת

בנסיבות הבאות היה רצוי לשקול קבלת חוות דעת טיפולית נוספת:

  • כאשר האבחנה היא שהגידול אינו ניתן לטיפול – במקרה כזה כדאי לפנות לקבלת חוות דעת שניה. יש סיכוי מסוים שהרופא טועה וחוות דעת שניה יכולה להציל חיים.
  • לעתים קורה שכירורג אחד טוען שאין טעם או שאין אפשרות לנתח, ולכירורג אחר דעה שונה. לעתים רופא אחד עשוי לדעת על טיפול חדשני שרופא אחר אינו מודע לו. המציאות מראה שמקרים כאלה אכן קורים, ולכן יש טעם בחוות דעת נוספת.
  • כאשר יש חשד למקרה "גבולי", למשל : אם מדובר באפשרות גבולית לניתוח משמר שד, או במקרה של צורך גבולי בהקרנות. במקרים מעין אלו כדאי לשמוע דעה נוספת.
  • אם הרופא מציע להשתתף בניסוי קליני שהוא עורך – כאשר הרופא המטפל שותף לניסוי קליני יכול להיות לו ענין לגייס נבדקות לניסוי בנוסף לתפקידו לתת את הטיפול הטוב ביותר. מטרת הניסויים הקליניים היא לקדם את הטיפול במחלה. יחד עם זאת חשוב שכל אחת תעשה את השיקולים המתאימים לה, וחוות דעת נוספת עשויה לתרום להערכת הכדאיות של השתתפות בניסוי.

ממי כדאי לבקש

חוות הדעת הנוספת צריכה להיות בלתי תלויה בראשונה, ולכן כדאי לבחור ברופא שאין לו קשר קרוב עם הרופא המטפל ועובד במרכז רפואי אחר. הסיבות לכך הן שרופאים העובדים ביחד נוטים לחשוב באופן דומה, או כאשר הרופא הראשון והרופא אליו פונים לחוות דעת שניה עובדים באותו מרכז רפואי יתכן שיש ביניהם תיאום במסגרת ישיבות הצוות הרפואי.

כדאי גם לפנות לרופא עם מומחיות שונה מזו של הרופא הראשון. סרטן השד מטופל על ידי רופאים בתחומי התמחויות שונים: כירורגים, אונקולוגים, רדיולוגים, גינקולוגים, גנטיקאים, והתייעצות עם מומחה מתחום שונה עשויה לתת פרספקטיבה נוספת. למשל: אונקולוג עשוי לחשוב בצורה שונה מהכירורג לגבי דרכי הטיפול.

תהליך הפניה לקבלת חוות דעת שנייה אינו קל, ולא לכל אחת יש היכולת והכוחות להתמודד איתו. בני משפחה ואנשים קרובים לאישה יכולים לעזור באיסוף המידע והבירורים השונים, עד לקבלת ההחלטה בשיתוף עם המטופלת עצמה. ההחלטה יכולה גם להיות שהמטופלת בוחרת בטיפול שהוצע לה על ידי הרופא שלה, ושאין צורך בחוות דעת נוספת.

Share

חוות דעת נוספת

שינוי גודל גופנים
ניגודיות