הפחתת הסיכון לחלות בקרב נשאיות

תודתנו נתונה לדר' אפרת לוי-להד מהמרכז הרפואי שערי צדק בירושלים
על תרומתה המקצועית

אם הנבדקת קיבלה תוצאה חיובית של הבדיקה הגנטית עליה להיות בקשר צמוד עם הרופאים המטפלים בה על מנת להחליט מה הטיפול הטוב ביותר עבורה. בהקשר זה יש לדון במעקב ובמניעה לסרטן השד ולסרטן השחלה גם יחד.

מעקב ומניעה לסרטן שד

מעקב

המעקב המבוצע בנשאיות דומה למעקב המבוצע בנשים באוכלוסיה הכללית, אולם הוא מתחיל בגיל מוקדם יותר. המעקב המומלץ הוא הכרת האישה את השד ומודעות לצורך לדווח לרופא על שינויים בשד, בדיקת שד ע"י רופא פעמיים בשנה, וממוגרפיה אחת לשנה. מעקב זה מתחילים בגיל 25-30. בנשים צעירות, שבהן ההדמיה של השד בממוגרפיה אינה טובה, מומלץ לבצע גם אולטרא-סאונד של השד. מטרת המעקב היא לאתר סרטן שד בשלב מוקדם ככל האפשר, שלב שבו סיכויי הריפוי הם מצוינים.

חוזר מנכ"ל משרד הבריאות בישראל מס' 25/5 מיום 31.5.05 שעוסק ב "מניעה וגילוי מוקדם של מחלות סרטן" כולל המלצה (בסעיף 2.2.3) על "בדיקת MRI של השד לסריקה תקופתית בנשים שזוהו כנשאיות של מוטציות בגנים BRCA1, BRCA2".

הנחיות שפרסמה אגודת הסרטן האמריקנית במרץ 2007 ממליצות על סריקות MRI וממוגרפיה פעם בשנה החל מגיל 30 לנשים המצויות בסיכון גבוה להתפתחות סרטן השד. סיכון גבוה מוגדר כסיכוי של 20-25% או יותר להתפתחות סרטן השד במהלך החיים (הסיכון הממוצע למהלך החיים לנשים בארה"ב הוא 12-13%). בקבוצת הסיכון הגבוה נכללות נשים הנושאות מוטציות של הגנים 1BRCA או 2BRCA, או נשים שהגנים האלו קיימים אצל אימותיהן, אחיותיהן או בנותיהן, גם אם הן עצמן לא נבדקו. ההנחיות אינן מתיחסות לנשים בעלות סיכון ממוצע לחלות במחלה.
לפירוט נוסף על הבדיקה והזכאות לה: בדיקות – MRI של השד

לנשים לקוחות קופ"ח כללית שאובחנו כנשאיות:
שירות מעקב וייעוץ במרכז מירב, שיבא טל' 03-5305000

הפחתת סיכון – טיפול תרופתי מונע

אפשרות אחרת העומדת בפני נשים בסיכון היא טיפול תרופתי מונע. מחקרים קליניים בנשים (לאו דווקא נשאיות) הראו כי טיפול בתרופה טמוקסיפן הפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד ב-45% אצל נשים שהיו בקבוצת סיכון גבוה, כולל נשים עם היסטוריה משפחתית חזקה של סרטן שד.
עם זאת, מניתוח משני של נתוני אותו מחקר עולה כי לא ברורה מידת השפעת הטמוקסיפן, שיש לה גם תופעות לוואי. המחקרים על מידת ההשפעה של טמוקסיפן, ושל תרופה דומה בשם רלוקסיפן, נמשכים בימים אלה, וקרוב לוודאי שבשנים הקרובות נדע אם יש להן השפעה מונעת גם בנשאיות של מוטציות ב- BRCA1 ו-BRCA2.

כריתה מונעת של השד או השדיים

ישנן נשים הנמצאות בקבוצת הסיכון לסרטן תורשתי השוקלות את כריתת השדיים במטרה להפחית את הסיכון שלהן לחלות בפועל. במחקר שבדק את יעילות כריתת השדיים בנשים עם סיפור משפחתי חזק של סרטן שד (אולם שלא עברו בדיקה גנטית), נמצא שכריתת שד מונעת מקטינה את התחלואה בסרטן שד ב- 90% ואת התמותה מסרטן שד ב- 80%.

למרות שמדובר באמצעי מניעתי יעיל, הוא אינו נותן הגנה מוחלטת מפני סרטן שד, ומדובר בניתוח גדול שיש לו השלכות מרובות. לפני שאישה שוקלת לבצע ניתוח מונע לכריתת השדיים רצוי לשקול היטב את כל ההשלכות של צעד זה ולהתייעץ עם הרופאים המטפלים בה ועם בני המשפחה וידידים קרובים. אצל נשאיות שכבר חלו בסרטן שד יש מצבים שבהם ניתן לשקול כריתה מונעת של השד השני, בגלל הסיכון להופעת ממאירות בשד השני.  יש לציין שישנם מחקרים המראים שגם כריתה מונעת של השחלות (ראה להלן) מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן השד.

מעקב ומניעה לסרטן השחלה

המעקב המומלץ לסרטן השחלה הוא בדיקה גניקולוגית, אולטרא-סאונד וגינלי ובדיקת דם הנקראת CA-125. מטרת הבדיקה היא לאתר הפרשת יתר של חלבון אשר מעידה על סרטן שחלה. את כל הבדיקות הללו מומלץ לערוך פעמיים בשנה, החל מגיל 25-30.

בניגוד למעקב לסרטן השד, הבעיה במעקב לסרטן השחלה היא שיעילותו בזיהוי מוקדם מוגבלת. מאידך, הסיכון לסרטן השחלה הוא נמוך מאוד לפני גיל 40, גם בקרב נשאיות של מוטציות בגנים BRCA1 ו- BRCA2.

טיפול תרופתי מונע לסרטן השחלה

שימוש בגלולות למניעת הריון במשך יותר מ- 5-6 שנים הודגם כמפחית את הסיכון לסרטן השחלה בכ-50-60% בקרב נשאיות. עם זאת, קיים חשש ששימוש בגלולות למניעת הריון עלול להעלות את הסיכון לסרטן השד (באוכלוסיה הכללית שימוש ממושך בגלולות למניעת הריון מעלה את הסיכון לסרטן שד ב- 20-30%). לכן אין המלצה גורפת על שימוש בגלולות למניעת הריון בנשאיות כאמצעי להורדת הסיכון לסרטן שחלה וההחלטה היא פרטנית.

כריתה מונעת של השחלות

בנשים בסיכון גבוה כריתת שחלות מונעת מפחיתה במידה משמעותית ביותר את הסיכון לחלות בסרטן השחלה. למרות כריתת השחלות, ב-2-5% מהמקרים יכול להופיע סרטן דמוי סרטן שחלה, שמקורו בפריטוניאום (קרום המצפה את חלל הבטן מבפנים אותו לא ניתן להסיר). כריתת השחלות צריכה להיות מלווה גם בכריתת החצוצרות, משום שגם בהן עלול להופיע סרטן. לעומת זאת אין הנחיה ברורה לכריתת רחם בנשים שהן נשאיות. כריתת שחלות וחצוצרות מתבצעת כיום לרוב בטכניקת לפרוסקופיה.

הגיל שבו מומלץ לשקול כריתת שחלות הוא בין 35-40, לאחר השלמת המשפחה.

ישנם מחקרים המראים שכריתת שחלות גם מקטינה את הסיכון לסרטן שד בנשאיות של מוטציות ב-BRCA1, ושמידת ההגנה מפני סרטן השד רבה יותר ככל שגיל כריתת השחלות צעיר יותר, ובפרט לפני גיל 40. אישה שעוברת כריתת שחלות לפני שהמחזור פסק אצלה באופן טבעי, תיכנס בעקבות הניתוח לגיל המעבר. במקרים אלה ניתן לשקול טיפול הורמונלי חליפי בהתאם לפרופיל האישי. טיפול הורמונלי חליפי בתכשירי אסטרוגן אינו מבטל את ההגנה מפני סרטן השד, משום שרמת האסטרוגן בטיפולים התרופתיים נמוכה מכמות האסטרוגן המופרשת באופן טבעי ע"י השחלות.

לפני שאישה מבצעת כריתת שחלות מונעת מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל, עם רופא הנשים וכן עם בני משפחה.

למידע נוסף על הפחתת הסיכון לסרטן שד ושחלה – עמותת ברכה

עודכן במאי 2013

Share

הפחתת הסיכון לחלות בקרב נשאיות

שינוי גודל גופנים
ניגודיות