ביופסיה, פתולוגיה ובדיקות דם

ההסברים נועדו לעזור לך להכיר את המושגים, להבין מה מטרת הבדיקה ולמה את יכולה לצפות.  אין זה אומר כי תצטרכי לבצע את כל הבדיקות.

ביופסיה בטכניקות שונות

דירוג היסטולוגי

רצפטורים (קולטנים) הורמונליים

הר 2 HER

בדיקות דם נוספות:

מרקרים

סיטומטריה של DNA

סי.טי.סי

אוקטבה פינק

למידע על: סריקות (אולטראסאונד, ממוגרפיה, MRI, סריקת פאט PET ועוד)

למידע על: בדיקות ביולוגיות גנטיות

ביופסיה

ביופסיה היא שם כולל להליך בו לוקחים דגימת תאים מהשד לצורך אבחון האם הממצא החשוד הוא שפיר או סרטני. עצם המחשבה על הצורך בביופסיה עלולה להיות מדאיגה, אך זכרי שכ-80% מהגושים החשודים הם שפירים, ושביופסיה היא עדיין הדרך היחידה לקבל אבחנה מדויקת של סרטן השד.

קיימות מספר שיטות לביצוע ביופסיה, החל מהליך ניתוחי פתוח והמשך בשיטות חדשניות במינימום פולשנות. גורם חשוב המשפיע על השיקול באיזו שיטת ביופסיה לבחור הוא האם הגוש נמוש (בר מישוש) או לא. חשוב שתכירי את כל האופציות הקיימות כדי שתוכלי לדון עם הרופא המטפל איזו מהן תתאים לך. 

כאשר הגוש המאובחן הוא נמוש וצריך לקבל אישור אם הוא ממאיר או שפיר מבצעים בדרך כלל ביופסית מחט עבה (טרוקאט, ביופסית מחט/ליבה), המאפשרת גם את האפיון של הגידול ובדיקת קולטנים (רצפטורים).

ביופסית מחט עבה – טרוקאט Trucut, ביופסית ליבה/מחט CNB – Core Needle Biopsy

בבדיקה זו נעזרים במחט חלולה המופעלת בעזרת קפיץ לשם איסוף דגימת רקמה מהגוש החשוד. הרופא מחדיר את המחט מספר פעמים על מנת לאסוף כמות מספקת של דגימת תאים מהשד. לרוב מבוצעת תחת אולטרסאונד. הבדיקה מבוצעת בהרדמה מקומית במרפאה, ובעקבותיה יתכן ויהיה כאב בשד, ודימום מקומי החולף עם הזמן. הביופסיה אינה מחייבת תפרים או אשפוז. דגימות הרקמה נשלחות לבדיקה פתולוגית.

ביופסית מחט דקה (FNA – Fine Needle Aspiration)

מבוצעת לעיתים רחוקות. במהלכה שואבים מהגידול נוזל באמצעות מזרק ומחט מאד דקה. אין צורך בהרדמה וביצוע הבדיקה אינו מחייב חדר ניתוח.

FNA נחשבת לשיטה יעילה במקרים בהם ניתן להבחין בגוש בבירור. במקרים שיש שינויים המובחנים בעזרת הממוגרפיה אך לא ניתן למשש או למקם אותם מבצעים בדיקת FNA בסיוע אולטרסאונד, על מנת לכוון את המחט למקום בו אובחנה התופעה החריגה. כמו כן, אם מתברר שהגוש הוא ציסטה (שנחשבת לגוש שפיר מלבד במקרים נדירים), ניתן לשאוב את הנוזל ולהמשיך במעקב הרפואי ללא צורך בניתוח.

שתי השיטות נחשבות יעילות לאישור או שלילה של ממאירות הגידול, אך מכיוון שקיימת אפשרות של 5-10% לטעות באבחון, ובמקרים בהם שתי הבדיקות לא מראות על ממאירות, יתכן והרופא ישקול גם ביצוע ביופסיה פתוחה.

ביופסיה פתוחה/ניתוחית

ביופסיה פתוחה מחייבת ביצוע בחדר ניתוח, הרדמה (מקומית או כללית), תפרים – כלומר ניתוח לכל דבר.

במקרים בהם הגוש החשוד אינו ניתן למישוש או שהאזור החשוד קטן מאד יהיה צורך בהליך דו שלבי: בשלב הראשון יתבצע זיהוי אזור הממצא החשוד באמצעות ביופסיה "ממקמת". בשיטה זו מחדירים חוט מתכת דק אל האזור החשוד בשד. חוט המתכת מונחה למקום המתאים בעזרת אולטרסאונד או ממוגרפיה. החוט מקובע בזהירות ונשאר במקום עד לביצוע הניתוח, על פי רוב באותו יום.

בשלב השני המנתח מבצע חתך בשד ומסיר את הגוש או חלק ממנו ושולח את הדגימה לבדיקה פתולוגית. את החתך תופרים וחובשים. לרוב תהליך ההחלמה מניתוח כזה מהיר יחסית.

ביופסית חתך קפוא Frozen Section Biopsy/Histology

שיטה לבדיקה פתולוגית מהירה של רקמה במהלך הניתוח כדי לקבל אבחנה מיידית כאשר יודעים שיש גידול ורוצים הוכחת ממאירות ב-100%. 

במידה והבדיקה הפתולוגית מעידה על קיום סרטן יתכן והרופא ירצה להמשיך בניתוח להסרת האזור הנגוע ולהוצאת בלוטות לימפה בבית השחי. אם נשקלת האופציה של ביצוע ביופסיה ניתוחית( הקפאת רקמה) – עמדי על כך שתינתן לך שהות לחשוב על האופציות לטיפול העומדות בפניך לפני שתתני את הסכמתך לניתוח.

כיום ביופסיית החתך הקפוא אינה מקובלת, בעיקר בעקבות אכיפת חוק זכויות החולה הקובע את זכותה של המטופלת להתעורר מההרדמה, לשקול את כל האפשרויות העומדות בפניה ורק אז לקבל החלטה שקולה ולחתום על טופס ההסכמה לניתוח. חשוב על כן שלפני ביצוע ביופסיה תשאלי האם נשקלת אופציה של ביצוע חתך קפוא.

בעצם ביצוע ביופסיה יש סיכון מסוים בהיווצרות צלקת אשר עלולה להקשות על איתור סרטן בעתיד. חשוב על כן להימנע מביופסיה מיותרת העלולה לנבוע מפרשנות מוטעית של צילומי הממוגרפיה.

שיטות ביופסיה במינימום פולשנות:

כאשר רואים את הגוש בממוגרפיה אך לא ניתן למשש אותו נעזרים באמצעי דימות מונחי מחשב. זיהוי מדויק של האזור החשוד מאפשר למנתח לבצע חתך מינימלי, מבלי לפגוע ברמת הדיוק ותוך הפחתת הסיכון להיווצרות סיבוכים. 

שתי השיטות המוכרות לדימות השד לביופסיה בפולשנות מינימלית הן:
ביופסיות סטראוטקטיות
 (בשימוש בכ-40% מהמקרים) הנעזרות בממוגרפיה על מנת לזהות תופעות חריגות בשד. בעת הביופסיה הנבדקת שוכבת על הבטן על גבי מיטה מיוחדת, כאשר השד בולט כלפי מטה דרך חור במיטה. השד לחוץ בין לוחות על מנת למנוע תנודות במהלך הבדיקה. מחשב מפיק תמונות רנטגן מפורטות של התופעה החריגה אותה עומדים לבדוק בביופסיה. בהנחיית התמונות המתקבלות הרופא נעזר באחד מאמצעי האיסוף שפורטו לעיל על מנת להוציא דגימות מהאזור החשוד.

ביופסיה על בסיס אולטראסאונד (בשימוש בכ-% 60 מהמקרים) – במהלך הבדיקה האישה יושבת זקוף או בהטייה והרופא אוחז בחיישן המחובר למחשב בידו ומעביר אותו מעל גבי השד הלוך וחזור. בצורה זו מתקבלות הדמיות ברורות של רקמת השד החשודה. הדמיות אלו מסייעות בידי הרופא להוציא דגימה לבדיקה באחת הטכניקות שפורטו.

ביופסיה בטכנולוגית ממוטום (ממוטומיה)– Mammotome (שאיבה-ואקום)

בטכנולוגית הממוטום הביופסיה כרוכה בהחדרה חד פעמית של גלאי ישירות לאזור החשוד בשד, אשר התגלה בממוגרפיה או בבדיקה ידנית. הביופסיה מתבצעת בהרדמה מקומית, דרך חתך זעיר וללא צורך בתפרים. הרופא מנחה את הגלאי בעזרת ממוגרפיה, כאשר הבדיקה מתבצעת בשכיבה על הבטן. בתוך השד שואבת מערכת הממוטום דגימה מהגידול, וזו נשלחת לבדיקה. לעתים רחוקות ובמקרה של גידול מאד קטן הממוטום מסיר את כל הממצא, אך בכל מקרה זה אינו מהווה תחליף לטיפול אונקולוגי. הבדיקה נמשכת פחות משעה.

בנוסף לכך, בטכנולוגית הממוטום ניתן להשאיר בשד סמן זעיר המציין את מקום לקיחת הדגימה, למקרה שיהיה צורך בניתוח בהמשך. טכנולוגיה זו יכולה להתאים לנשים עם גידול קטן מ-1.5 ס"מ, נשים עם שתל, ונשים עם רקמות צפופות ופיברואידיות. כמו כן משמשת הטכנולוגיה לאישוש אבחנה לא מוחלטת שהתקבלה מביופסית ליבה/טרוקאט. הממוטום יעיל גם ללקיחת דגימה מהסתידויות.

ביופסית "בלוטת הזקיף" Sentinel Node Biopsy

טכניקה לבדיקת מידת התפשטות הסרטן לבלוטות הלימפה. בעבר לא ניתן היה לזהות מראש האם הבלוטות נגועות, לכן הן הוסרו אצל כל הנשים. כיום, בעזרת ביופסיית בלוטת הזקיף ניתן לאתר את אותן חולות ללא מעורבות בלוטות במחלה, וכך למנוע הסרה מלאה של הבלוטות שלא לצורך ולמנוע סיבוכים. 

במהלך הבדיקה מזריקים לשד ליד הגידול כמות קטנה של חומר רדיואקטיבי ו/או חומר צבע. הנוזל מתפשט לכיוון בלוטות הלימפה וצובע את הבלוטה הראשונה ("בלוטת הזקיף"). בלוטת הזקיף מנקזת את הנוזל הרדיואקטיבי ואת הצבע המגיעים מהגידול. ניתן לאתר אותה בעזרת חיישן לרדיואקטיביות (מונה גייגר) או בעזרת הצבע.

לאחר שבלוטת הזקיף אותרה לוקחים ממנה לפעמים דגימה לבדיקה פתולוגית מהירה בזמן הניתוח. במידה והבלוטה אינה נגועה משמעות הדבר שכל בלוטות הלימפה תקינות והניתוח מסתיים בשלב זה. אך אם היא נגועה אין מנוס מלבצע כריתת בלוטות לימפה, בהמשך לניתוח בשד.

דירוג היסטולוגי

היסטולוגיה היא מדע הרקמות. הפתולוגים נוהגים לדרג את הגידולים הסרטניים כדי להתאים את הטיפול הנכון לגידול הספציפי ולהעריך את התגובות הצפויות לטיפול. דירוג כללי סופי שמספרו 1 מתייחס לגידול ממוקד שתאיו אינם גדלים במהירות וסיכויי ההחלמה ממנו גבוהים. דירוג סופי שמספרו 3 מתייחס לגידול מפושט ותוקפני. למידע בהרחבה על דירוג.

קולטנים הורמונליים

בדיקת הקולטנים (רצפטורים, receptors) להורמונים מבוצעת על מנת לדעת האם הגידול רגיש לרמות האסטרוגן והפרוגסטרון אשר בגוף. אם הגידול רגיש להורמונים אלה, פירושו של דבר שהוא זקוק לאסטרוגן או לפרוגסטרון על מנת שיוכל להמשיך ולהתפתח. הבדיקה מבוצעת על ידי הפתולוג במעבדה.  במידה והגידול אכן תלוי-הורמונים, הוא מתואר בדו"ח הפתולוגי כגידול חיובי לאסטרוגן (estrogenpositive) ובקיצור ER+ או כגידול חיובי לפרוגסטרון (progesterone-positive) ובקיצור PR+. במידה ותוצאות הבדיקה הן חיוביות המשמעות היא שניתן לטפל במחלה באמצעות טיפולים הורמונאלים.

HER-2 הר-2

הבדיקה מיועדת לקבוע את רמת החלבון HER-2 המצוי על פני התא הסרטני. במצב נורמלי, חלבון זה משמש כקולטן לאותות חלוקה מחוץ התא לתוכו. גידולים בהם יש ביטוי-יתר של HER-2 נוטים להתפתח מהר יותר וסיכוייהם לחזור גדולים יותר מאלו של גידולים ללא עודף HER-2. 

רמת ה-HER-2 נמדדת בסקלה הנעה בין 0 (שלילי) לבין +3 (חיובי מאד). נוכחות החלבון ברמה גבוהה מנבאת את יכולתו של הגידול בשד להגיב לטיפול על בסיס אדריאמיצין. כמו כן מסייעת התוצאה לקבוע האם ניתן לטפל בגידול באמצעות התרופה הרצפטין. כאשר הגידול חיובי מאד ל-HER-2, הסיכוי שהמטופלת תפיק תועלת מטיפול בהרצפטין גבוה יותר. אין עדות לתועלת של טיפול בהרצפטין כאשר לגידול אין ביטוי-יתר שלHER-2 (תוצאה של 0 עד +1).

הבדיקה מתבצעת בשתי טכניקות:

  • צביעה אימונוהיסטוכימית – התאים נצבעים על ידי נוגדנים לחלבון ובאנליזה ממוחשבת ומורכבת נקבעת רמת החלבון באופן כמותי על גבי דופן התא. הבדיקה מכוסה על ידי קופות החולים.
  • טכניקת פיש FISH Fluorescence In Situ Hybridization – בשיטה זו נבדקים מספר העותקים לגן המקודד ליצור החלבון (ולא החלבון עצמו). זוהי שיטה בעלת מידת רגישות גבוהה, והיא טובה במיוחד במקרים בהם הצביעה האימונוהיסטוכימית נותנת תוצאות לא-ברורות או גבוליות. בדיקת FISH מבוצעת במספר מרכזים רפואיים בארץ, וכן ע"י חברת אונקוטסט-טבע.

בדיקת HER-2 מתבצעת לפעמים כבר במהלך הביופסיה או הניתוח. ניתן לבצעה גם על רקמה מאוחסנת שנלקחה במועד מוקדם יותר. נוטים לבצע את הבדיקה כבר בעת האבחון לסרטן השד היות ולתוצאותיה יכולה להיות השפעה על הבחירה בטיפול.

חברת התרופות רוש Roche מציעה לנשים אשר סטטוס ה-HER2 שלהן נמצא שלילי, לקבלחוות דעת נוספת. הבדיקה החוזרת מתבצעת על רקמת הגידול במעבדה מרכזית בארה"ב. השרות ניתן ללא תשלום, וניתן לקבלו דרך הרופא המטפל.

בדיקות נוספות

מרקרים Markers

בדיקת מרקרים היא בדיקת דם בה מודדים סמנים לסרטן. שני סמנים לסרטן השד הם: CEA ו-CA 15-3. בד"כ רמת הסמנים האלה גבוהה אצל נשים עם סרטן שד גרורתי. מכיוון שרגישות הבדיקות אינה גבוהה בדיקות אלה פחות שימושיות לשלבים מוקדמים של סרטן השד.

הרמה הנורמלית של CEA היא פחות מ- 5 ng/ml. רמה של 5-10 ng/ml מציינת עלייה מתונה, ורמה מעל 10 ng/ml מציינת עלייה גבוהה. עלייה ברמת ה-CEA עשויה להצביע על הישנות הסרטן או קיום גרורות. יחד עם זאת, רמת ה-CEA עשויה להיות גבוהה גם במצבים שאינם סרטניים, לדוגמא: אולקוס בקיבה, פוליפים במעיים וסיבות נוספות. מסיבה זאת, ישנם כיום אונקולוגים שאינם משתמשים בבדיקות מרקרים, שכן לעיתים הבדיקות מעוררות חרדות מיותרות.

הסמן CA 15-3 הוא סמן נוסף לסרטן השד. הרמה הנורמלית של CA 15-3 היא פחות מ- 40 UI/ml. רמה של 40-60 UI/ml מציינת עלייה מתונה, ורמה מעל 60 UI/ml מציינת עלייה גבוהה. הסמן אפקטיבי בעיקר במעקב אחר סרטן שד גרורתי. ברוב המקרים אין משתמשים ב- CA 15-3 ככלי בלעדי להערכת סרטן שד גרורתי, אולם הוא יכול להוות אמצעי עזר נוסף המאפשר לדעת אם חולה מגיבה לטיפולים שהיא מקבלת.

סיטומטריה של די.אן.איי DNA Cytometry

בבדיקה סופרים ומודדים את ה-DNA של הגידול בשד כדי להעריך את מידת התוקפנות הצפויה של הגידול. שתי השיטות המקובלות:

  • פלו-סיטומטרי flow cytometry – מודדים את רמת ה-DNA בתאים הסרטנים הצפים בתוך נוזל כנגד קרן לייזר.
  • אימאג' סיטומטרי image cytometr – ניתוח דימויים דיגיטליים של התאים מתוך שיקופית של מיקרוסקופ.

בשתי השיטות מודדים את כמות המטען הגנטי שבתוך התאים – DNA Ploidy – שהוא הסמן (מרקר) המסייע לצפות את קצב ההתפשטות של הגידול.

סי.טי.סי CTC – Circulating Tumor Cells

בדיקת דם חדשה המאתרת תאי סרטן נדירים בדם. זוהי בדיקת דם פשוטה המשקפת את המאפיינים הביולוגיים של הגידול, מספקת פרוגנוזה לגבי המשך המחלה ומשמשת, לצד בדיקות קיימות אחרות, כלי עזר לרופא בקבלת ההחלטות לגבי המחלה. הבדיקה מאושרת על ידי האפ.די.איי בארה"ב עבור חולות סרטן שד בשלב הגרורתי. הבדיקה ניתנת לביצוע בכל נקודת זמן במהלך הטיפול וכבר מהשבוע השני לתחילת הטיפול. ניתן לבצעה בתשלום במרכז הרפואי סוראסקי (איכילוב) – מלר"ם, ובשיבא.

אוקטבה פינק לאישור תוצאות ממוגרפיה

Octava Pink – בדיקת דם לאישור תוצאות שליליות של ממוגרפיה. הבדיקה מוצעת בשילוב עם ממוגרפיה, ככלי משלים, לאור העובדה שהממוגרפיה עשויה להחמיץ גידולים במקרים שונים (תשובה שלילית שגויה), ביניהם במקרים של מבנה שד צפוף, המקשה על איתור גידולים. הבדיקה אושרה לשיווק באירופה ובישראל ב-2013 והוגשה לאישור ה-FDA בארה"ב. ניתנת לביצוע רק באופן פרטי.  

עודכן לאחרונה באוגוסט 2014

Share

ביופסיה, פתולוגיה ובדיקות דם

שינוי גודל גופנים
ניגודיות