גילוי מוקדם - כי זה משנה
שגרת בדיקות מומלצת לאבחון מוקדם של סרטן השד
סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים בישראל. החדשות החשובות הן שכאשר המחלה מתגלה בשלב מוקדם, סיכויי ההחלמה הם יותר מ־90%.
גילוי מוקדם מתחיל בהיכרות עם השדיים שלך ובהקפדה על שגרת בדיקות המותאמת לגילך ולרמת הסיכון שלך.
איך תדעי מה רמת הסיכון שלך?
הצעד הראשון הוא להכיר את גורמי הסיכון האישיים שלך באמצעות שאלון הערכת הסיכון שפותח על ידי אסותא ומופיע כאן.
שאלון הערכת סיכון
הסיכון לסרטן השד מושפע ממגוון גורמים, בהם גיל, היסטוריה משפחתית, גורמים גנטיים ואורח חיים. היכרות עם רמת הסיכון האישית שלך יכולה לעזור להתאים את שגרת הבדיקות הנכונה עבורך.
השאלון מבוסס מדעית ומיועד לנשים בריאות שאינן מטופלות או מחלימות מסרטן השד. הוא אנונימי לחלוטין, ובסיום תוכלי לשמור או להדפיס את התוצאה ולהציג אותה לרופא.ה.
מלאי את השאלון, גלי מהי רמת הסיכון שלך – ובדקי בהמשך מה מומלץ עבורך.
השאלון אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי אישי או לבדיקות סקר. מומלץ לדון בתוצאות ובהמלצות עם רופא.ה המתמחה בבריאות השד ו/או בגנטיקה.
מה לעשות עכשיו
ההמלצה להמשך תלויה בגיל שלך וברמת הסיכון שעלתה בהערכת הסיכון.
מתחת לגיל 40
🟢🟡 כל המדדים ירוקים או צהובים | סיכון נמוך או רגיל
חזרי על הערכת הסיכון אחת ל־3–5 שנים.
בצעי הערכה חוזרת מוקדם יותר אם התגלה מקרה חדש של סרטן שד או שחלה במשפחה – גם מצד האב.
🟠🔴 אחד המדדים כתום או אדום | סיכון מוגבר
פני לרופאה והתייעצי איתה האם כדאי להתחיל מעקב המותאם לסיכון מוגבר כבר לפני גיל 40.
גיל 40–50
🟢🟡 כל המדדים ירוקים או צהובים | סיכון נמוך או רגיל
חזרי על הערכת הסיכון אחת ל־3–5 שנים, או מוקדם יותר אם התגלה מקרה חדש של סרטן שד או שחלה במשפחה – גם מצד האב.
מגיל 45 ניתן לשקול להתחיל לבצע ממוגרפיה אחת לשנה.
🟠🔴 אחד המדדים כתום או אדום | סיכון מוגבר
כדאי להתחיל מעקב דימות כבר עכשיו, הכולל ממוגרפיה שנתית ועל פי הצורך גם אולטרסאונד שדיים.
התייעצי עם הרופאה לגבי הצורך בהוספת MRI שדיים שנתי למעקב.
מעל גיל 50
🟢🟡 כל המדדים ירוקים או צהובים | סיכון נמוך או רגיל
הקפידי לבצע ממוגרפיה אחת לשנה, או אחת לשנתיים בהתאם להנחיות משרד הבריאות.
🟠🔴 אחד המדדים כתום או אדום | סיכון מוגבר
הקפידי לבצע ממוגרפיה שנתית, והתייעצי עם הרופאה לגבי הוספת מעקב באמצעות MRI שדיים.
* אולטרסאונד משלים מומלץ כל זמן שמבנה השדיים סמיך לפי ממוגרפיה (BIRADS3-4).
* בדיקת מישוש של השד, על ידי כירורג.ית הכרחית במקרה שיש תלונות ובמקרה שיש ממצאים, אולם לבדיקת מישוש של השד יכולת מוגבלת מאוד באבחון סרטן שד מוקדם והיא אינה יעילה כבדיקת סקר.
לנשים הנמצאות בסיכון גבוה, תומלץ שגרת בדיקות שונה.
בקבוצת סיכון נכללות:
-
נשים שחלו בעבר בסרטן השד
-
נשים שיש להן קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה בסרטן השד
-
נשאיות של מוטציות בגנים BRCA
-
נשים שטופלו בצעירותן בטיפולי קרינה נגד לימפומה מסוג הודג'קינס
-
נשים עם היסטוריה רפואית של מצבים בשם: atypical hyperplasia או LCIS.
-
נשים עם צפיפות שד גבוהה
*** נשים עם שתלי סיליקון צריכות ליידע את הרופא המטפל ואת מבצע הבדיקה על הימצאותם של שתלים וכן להיות במעקב לגבי תקינותם לאורך השנים.
לצד שגרת הבדיקות, חשוב שתשמרי על אורח חיים בריא: תזונה נכונה, שמירה על משקל תקין, פעילות גופנית ועוד.
זכרי שיותר מ-80% מהגושים בשדיים אינם ממאירים. אל תתני לפחדים ולחששות מסרטן השד לגרום לך להימנע מבדיקות. הבדיקות נועדו לשמור על בריאותך. הן יכולות להציל את חייך!
הכירי את גופך
חשוב שתכירי את המראה והתחושה של השדיים שלך במצב רגיל, כדי שתוכלי להבחין בכל שינוי או חריגה, ולו גם הקטנים ביותר. כמובן שהשדיים עוברים שינויים רבים במהלך החיים כתוצאה משינויים הורמונליים (מחזור חודשי, הריון, הנקה, גיל המעבר ושינויים במשקל הגוף). ועדיין, בכל מקרה של חשש, חשד או אם את מבחינה בגוש בשד שאינו מוכר לך, חשוב שתפני לרופא.ה.
חשוב לציין כי כ-80% מהגושים המתגלים בשד הם שפירים, כלומר אינם ממאירים ואינם מהווים סיכון. ביניהם נמצאים פיברואדנומה (גוש מרקמה סיבית), ציסטה (שקית נוזל) או גודש. יחד עם זאת, גושים שפירים מסוימים עלולים להגדיל את הסיכון של האישה לחלות בסרטן השד.
היכרות עם השד ומודעות לשינויים
חשוב שתכירי את גופך ואת שדייך ותהיי מודעת לשינויים שחלים בהם. להיות מודעת זה אומר שעלייך להכיר את המראה, התחושה והמבנה של השדיים במצב רגיל, כדי שתוכלי להבחין בכל שינוי או חריגה, ולו גם הקטנים ביותר. ברוב המקרים יהיו אלו שינויים שפירים (לא ממאירים), אך בכל מקרה את חייבת לדווח עליהם מיד לרופא.ה, ולעמוד על כך שההתייחסות לפנייתך תהיה רצינית.
למידע על מבנה השד ושינויים שחלים בו
סימנים שחשוב להכיר:
שינויים בגודל השד (אחד מהם או שניהם)
הופעת גוש או התעבות על השד או בבית השחי המורגש בצורה שונה ממבנה השד הרגיל
כיווץ או היווצרות גומות על העור באיזור השד
הופעת נפיחות בבית השחי או סביב עצם הבריח (מקום שבו ממוקמות קשריות ובלוטות הלימפה)
תופעות חריגות על גבי הפטמה: קילוף עור, נסיגה, התעבות או הפרשה
הופעת אדמומיות וגבשושיות על גבי עור השדיים
הופעת נפיחות בשד- בצקת
היווצרות כיבים על פני השד
התנפחות ורידים על גבי השד בצורה לא אחידה
כאב מתמשך בשד או בבית השחי
הפרשה דמית מהפטמה
כיצד תבחיני בין גודש לגוש
חשוב להבחין בין גודש טבעי ובריא לבין גוש לא מוכר בשדיים. גודש טבעי בשד מוגדר כאזור קשה ולא חלק (יש בו גבשושיות הדומות בתחושה לגושים בגבינת קוטג'). גוש, לעומת זאת, יכול להיות קטן או גדול, רך או קשה ויש לו גבולות ברורים. הוא עשוי להיות קרוב לפני העור או עמוק קרוב לצלעות ולבית החזה, נייד או קבוע במקום אחד.
סרטן שד דלקתי
סוג נדיר של סרטן השד (1%). יש להבדיל בין סרטן שד דלקתי לבין דלקת חולפת בשד. דלקת בדרך כלל מתפתחת במהלך הנקה, ומלווה בעלייה בחום הגוף. למידע נוסף, לחצי כאן.
היכן אפשר להיבדק?
לצורך קביעת תור לבדיקת סקר ממוגרפיה, ולצורך בדיקת כירורג.ית במקרה שיש חששות, תלונות, או ממצאים, פני אל קופת החולים שלך:
לאתר קופ"ח כללית או בטלפון 2700*
לאתר קופ"ח מכבי או בטלפון 3555*
לאתר קופ"ח מאוחדת או בטלפון 3833*
לאתר קופ"ח לאומית או בטלפון 507*
לאיתור מרכז בריאות האישה הקרוב לביתך, את מוזמנת להיעזר באפליקציה:
הזמנות לבדיקות סקר לממוגרפיה מתבצעות באופן יזום על ידי קופות החולים החל מגיל 50.
נשים בנות 45-49 יכולות להתייעץ עם הרופא שלהן ולבקש ממוגרפיה.
