תודה לע.י.ל.א. – העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס ומחלות עצם, לד"ר ורדה אשד, מנהלת השרות המטבולי, מרכז רפואי רבין ויועצת בעבר בפורום "סרטן השד" של אחת מתשע, ולד"ר גילה רוזן, מנהלת המחלקה לתזונה קלינית במרכז הרפואי רמב"ם.
אוסטיאופורוזיס מנקודת המבט המניעתית
אובדן של יותר מאשר רק עצם
ד"ר ורדה אשד
אוסטיאופורוזיס הנה מחלה שבה מבנה העצם משתנה ומסת העצם יורדת. כתוצאה מכך העצם חלשה יותר ונוטה ביתר קלות להישבר. אחת מכל שלוש נשים ואחד מכל שבעה גברים יפתחו במהלך חייהם שבר על רקע אוסטיאופורוזיס. שברים יכולים להופיע בעקרון בכל עצמות הגוף. השברים האופייניים ביותר לאוסטיאופורוזיס הם שלושה: בחוליות עמוד השדרה, שברים באגן, ושברים בפרק היד.
שברים בחוליות הם השברים השכיחים ביותר. באזור זה שבר מוגדר כחוליה שאיבדה מהגובה שלה. כמחצית מהנשים ששברו חוליות יודעות לספר על אירוע מסוים (כגון נפילה, או הרמת משא כבד), שבעקבותיו הופיעו כאבי גב פתאומיים ובהמשך אובחנו שברים בצילום. מצד שני, אצל חלק גדול מהנשים שלהן שברים בחוליות השבר לא בא כלל לידי ביטוי, הנשים לא זוכרות כל אירוע חריג, והן אינן סובלות מכאבים. שבר בחוליות איננו מצב הפיך. החוליה שאיבדה מגובהה משום שלא יכלה לשאת בעומס לא תחזור יותר לגובה המקורי. הטיפול בשברים מסוג זה הנו טיפול נגד כאבים.
ככלל, כאב אופייני בשבועות הראשונים לאחר אירוע של שבר ובדרך כלל חולף מעצמו בהמשך. בשלב השבר הראשוני ניתן להקל על הכאבים על ידי תרופות נגד כאבים. חלק מן הנשים ימצאו הקלה תוך טיפול בתרסיס לאף או זריקות של מיאקלציק (תרופה שיעילה לטיפול גם באוסטאופורוזיס וגם לעתים מקלה על הכאב בשלב הראשון). לצערנו, ברגע שקיים כבר שבר אחד, הסיכוי לפתח שם שבר נוסף גבוה יותר (מה שמדגיש את חשיבות הטיפול בשלבים הראשונים של המחלה). השברים עלולים לגרום פרט לכאבים גם לשינויים במבנה הגוף (אובדן גובה, התעקמות של הגב) ולקשיים בתפקוד השוטף (רחצה, קניות, התלבשות). מגבלות אלה משמעותיות בעיקר כאשר קיימים מספר שברים. במקרים שבהם הכאבים משמעותיים ביותר ניתן להיעזר במרפאות כאב שמופעלות על ידי הקופות.
עם כל אי הנעימות שעלולה להיגרם כתוצאה משברים בחוליות, השברים הכי בעייתיים הם שברי הירך. שברים אלו מופיעים בדרך כלל בגיל מבוגר יותר (נשים מעל 65 וגברים מעל 75). הם מופיעים כמעט תמיד לאחר נפילה (ברחוב, באמבטיה, במדרגות) ותמיד מורגשים. בשברים אלה יש לטפל תמיד והטיפול המומלץ להם הנו ניתוח שכדאי שייעשה בהקדם. שברים בירך גורמים כאמור לסיבוכים לא מעטים. משך האשפוז הראשוני לאחר הניתוח הנו כשבועיים. בהמשך, חלק גדול מן המטופלים לא יכולים לחזור ישירות הביתה וזקוקים לתקופת שיקום במקום מוסדר. גם השיבה הביתה מלווה קשיים. קיימת ירידה בתפקוד הרגיל (קשיים ברחצה, בהתלבשות, בבצוע קניות ובהליכה בכלל) ותיתכן פגיעה כללית בעצמאות שעלולה אף לגורם להשפעה שלילית על מצב-הרוח.
שבר נוסף שאופייני מאד לאוסטיאופורוזיס הנו שבר בשורש כף היד. שבר זה מופיע בגילאים צעירים יחסית – מיד לאחר הפסקת המחזור החודשי. הוא נגרם בדרך כלל בנפילה שבה האישה מנסה לבלום את עצמה ושוברת תוך כדי כך את היד. פעמים רבות יש צורך בגיבוס היד כדי לשפר ולייצב את איחוי השבר אך פרט לכך הוא אינו גורם לסיבוכים מאוחרים בכלל.
חשוב מאד לדעת שאבחון המחלה מתבסס היום על בדיקת צפיפות עצם. ייתכן שנשים רבות הסובלות מאוסטיאופורוזיס אשר עדיין לא פיתחו שברים גם לא יפתחו אותם, בעיקר אם קיבלו טיפול מתאים. במצב זה המחלה אינה גורמת לכל תופעות. לכאבים כלשהם המטרידים נשים (או גברים) עם צפיפות עצם נמוכה אך ללא שברים, יש לחפש גורמים אחרים (כגון עיוותים במבנה עמוד השדרה, בעיות דיסק, ניוון של מפרקים ועוד). במצב זה ניתן להתייעץ גם עם רופא אורטופד או ראומטולוג.
בשנים האחרונות חלה התפתחות רבה באבחון ובטיפול באוסטיאופורוזיס. אם בעבר לא ניתן היה לדעת על קיום המחלה עד אשר הופיעו השברים, היום ניתן (על ידי בדיקת צפיפות עצם) לאבחן את המחלה בשלבים הרבה יותר מוקדמים, לפני הופעת השברים על סיבוכיהם. בנוסף, התווספו לנו תרופות חדשות שהוכחו כיעילות בהקטנת הסיכון לפתח שברים. חשוב לכן שנשים תהיינה מודעות למחלה מאחר וטיפול נכון (ופשוט בדרך כלל) יכול למנוע סיבוכים משמעותיים. נכון להיום בדיקת צפיפות העצם הנמצאת בסל הבריאות מומלצת לנשים מעל גיל 65.
אוסטיאופורוזיס מנקודת המבט המניעתית
ד"ר גילה רוזן
גורמים בעלי השפעה שלילית על מסת העצם: מגוון תרופות, מצבי מחלה ותנאים סביבתיים ידועים כבעלי השפעה מזיקה על מסת העצם. ניתן על ידי מודעות מתאימה להקטין את הנזק. בין המצבים היותר נפוצים ניתן למנות את:
- מחלות מעיים הגורמות לירידה בספיגה, כגון צליאק, רגישות לחלב, מחלת קרוהן, יכולות להוביל לתת ספיגה ממושכת. בכל המצבים האלו יש להקפיד על הדרכה תזונתית מתאימה המכוונת לצמצום תופעת השלשולים ככל האפשר, ולמניעת חסרים תזונתיים אשר פוגעים בגדילה בכלל ובצבירת מסת העצם בפרט. ילדים אלו חייבים להיות מטופלים במסגרת מרפאה הכוללת מעקב צמוד של דיאטנית קלינית.
- סוכרת בגיל הנעורים – הורמון האינסולין החסר במחלת הסוכרת חיוני לגדילת העצם. כאשר ילדים ומתבגרים החולים בסוכרת אינם מטופלים ברמות אינסולין מתאימות יבוא הדבר לידי ביטוי גם בהפרעה בצמיחת העצם. מסיבה זו גם ילדים אלו חייבים להיות מטופלים במסגרת מרפאה הכוללת מעקב צמוד של דיאטנית.
- חוסר הורמוני מין – הורמוני המין המופרשים בגיל ההתבגרות מביאים לצמיחה מואצת ועידוד צבירת מסת עצם. צעירות רבות סובלות מאל-וסת ראשוני או משני על רקע תת-משקל (במצבים כמו ספורטאיות תחרותיות, רקדניות ונערות הסובלות מאנורקסיה נרבוזה). לא ברור אם ניתן לתקן את מסת העצם מעבר לגיל מסוים, ולכן רצוי לטפל בכל הבעיות הגורמות לאל-וסת בגיל מוקדם ככל האפשר, בכדי למנוע נזק בלתי הפיך לצבירת העצם.
- טיפול כרוני בתרופות הגורמות נזק לעצם – קבוצת התרופות הנפוצה ביותר בשימוש בילדים ומזיקה לעצם הנה סטרואידים. מקרים רבים של אסטמה ואלרגיות למיניהם מטופלים בסטרואידים. יש לשקול טיפול חלופי במידת האפשר עקב הנזקים הכבדים שגורמת התרופה ישירות על ידי הפחתת ספיגת הסידן במעי (מצב המעודד גם בעקיפין הגברה של פרוק עצם), ובצמצום ישיר של פעילות התאים בוני העצם. קבוצת תרופות נוספת המזיקה לעצם בעקיפין דרך הפרעה למטבולים של ויטמין D הנה קבוצת התרופות האנטי-אפילפטיות. בכל מקרה בו מחויב שימוש בתרופות אלו יש לדאוג להכוונה תזונתית מתאימה לצמצום הנזק.
- עישון וצריכת אלכוהול – העישון הנו גורם סביבתי מרכזי להפחתת מסת העצם. היות והוא גורם מרכזי מזיק גם ביצירת טרשת עורקים, יש לחנך את הציבור להימנע מעישון בכל דרך אפשרית. גם צריכת אלכוהול גורמת נזק לעצם באופן ישיר ועקיף ויש להימנע מצריכה מופרזת של אלכוהול (כולל בירה).
- העדר פעילות גופנית – פעילות גופנית מותאמת לגיל וליכולת הוכיחה בכל קבוצות הגיל את השפעתה החיובית על צבירת מסת עצם. במקביל יש לפעילות גופנית תרומה בשמירת משקל גוף תקין ובכך היא בעקיפין מצמצמת את תופעת דיאטות ההרזיה אשר הוכחו כגורמות לאיבוד מסת עצם מסיבית (במיוחד לאחר גיל המעבר). יש לעודד פעילות גופנית סדירה, במיוחד מהסוגים המבטיחים צבירת מסת עצם (חדרי כושר, הליכה).
- הרגלי תזונה מוטעים – שהמרכזי ביניהם הוא ככל הנראה חסר סידן – יכולים למנוע צבירת עצם מקסימלית, או לזרז איבוד עצם במגוון מצבים.
למידע נוסף: ע.י.ל.א. – העמותה הישראלית לאוסטאופורוזיס ומחלות עצם
טל'.1-700-50-68-50
סרטן השד ואוסטיאופורוזיס
לטיפולים השונים במחלת סרטן השד נודעות השלכות על בריאות העצם, לכן מומלץ לנשים שטופלו בסרטן השד לעבור בדיקות מעקב אחר צפיפות העצם ולשמור על בריאות העצם. בקרב נשים שאצלן הואץ גיל המעבר בשל הטיפולים שעברו (כגון הסרת השחלות) ההשלכות על בריאות העצם משמעותיות במיוחד, היות ובמקרים אלו הירידה בצפיפות העצם שחלה בשנתיים הראשונות היא חדה ומהירה.
שילובי כימותרפיה מסוימים, או תרופות המכילות אנתראציקלינים, עלולים לגרום לכשל שחלתי שבעקבותיו תיתכן פגיעה בצפיפות העצם. כדי להתגבר על הבעיה, בוחנים מחקרים שונים מתן תרופות לבריאות העצם במהלך או לאחר הטיפול הכימותרפי.
בעוד שלתרופה ההורמונאלית טמוקסיפן למניעת סרטן השד לאחר גיל המעבר נודעת השפעה מגינה על העצם, הרי שהתרופות ההורמונאליות החדשות מקבוצת מעכבי הארומטאז (ארימידקס, ארומזין, פמרה) עלולות לגרום להפחתה בצפיפות העצם ולסיכון לשברים. המעבר מטיפול בטמוקסיפן למעכבי ארומטאז עלול להביא לירידה חדה בצפיפות העצם בשנה הראשונה. על מנת להתמודד עם הבעיה מומלץ לנשים המתחילות טיפול במעכבי ארומטאז או עתידות לעבור מטמוקסיפן לתרופות אלו לבצע הערכה של בריאות העצם ולשקול טיפול בביספוספונאטים.
הטיפול התרופתי באוסטיאופורוזיס
לצד מתן תוספת סידן וויטמין D, קיימים מספר טיפולים תרופתיים לאוסטאופורוזיס לנשים לאחר הפסקת המחזור החודשי.
הביספוספונאטים הם תרופות הנוגדות את פירוק העצם באמצעות הסתפחות לעצם ובלימת פעילותם של התאים מפרקי העצם. עם קבוצה זו נמנות התרופות פוסלאן(Alendronate, Fosalan) ואקטונל (Risedronate, Actonel). מחקר רחב-היקף (מחקר (REAL שהשווה את יעילותן של שתי תרופות אלו מצא כיאקטונל, החדשה יותר, עשויה להפחית את הסיכון לשברים מוקדם יותר בהשוואה לפוסלאן. כמו כן נמצא כי לאקטונל פחות תופעות לוואי, כגון צרבות בדרכי העיכול, בהשוואה לתרופות אחרות. תוצאות המחקר פורסמו בסוף 2006.
בישראל התרופה פוסלאן החד-שבועית (70 מ"ג) אינה כלולה בסל הבריאות אך ניתן לקבלה במחיר מוזל בכל קופות-החולים. את התרופה אקטונל החד-שבועית (35 מ"ג) ניתן לקבל על-פי מירשם רופא: בקופת-חולים כללית לבעלות ביטוח מושלם ניתנת בכ-100 ₪ (ללא תלות בקריטריונים בסל הבריאות); בשאר קופות-החולים ניתנת התרופה ב-50% בתלות בהתאמה לקריטריונים הקבועים בסל הבריאות.
רלוקסיפן (Evista, Raloxifen) , המשתייכת למשפחה אחרת של תרופות (SERM – Selective Extrogen Receptor Modulators), פועלת על העצם ועל שומני הדם בצורה הדומה לפעילות האסטרוגן למניעת אובדן העצם. במחקרים נמצא כי רלוקסיפן יעילה גם כטיפול מניעתי נגד סרטן השד בקרב נשים בסיכון גבוה.
קלציטונין (Miacalcic) משמשת לבלימת פירוק העצם הספוגית (בעיקר בחוליות עמוד השידרה).
פורטאו (Teriparatide, Forteo) היא תרופה בהזרקה יומית המיועדת לטיפול בבניית העצם.
מקורות
JAMA, June 5, 2006.
Mamm, March-April 2006.
Effectiveness of bisphosphonates on nonvertebral and hip fractures in the first year of therapy, Osteoporosis International , 2006.
עודכן לאחרונה בינואר 2010