טייקרב

לפטיניב  Tykerb, Lapatinib

 

טייקרב היא תרופה ביולוגית, מקבוצת הטיפולים הממוקדים, שפעולתה מכוונת לאתר מוגדר בתא הסרטני, האחראי לפעילות התא.

התרופה מאושרת על ידי משרד הבריאות בישראל החל מנובמבר 2008 לטיפול בסרטן שד מתקדם או גרורתי בקרב נשים בעלות ביטוי יתר של HER-2, בשילוב עם התרופה הכימותרפית קסלודה (Capecitabine). הטיפול המשולב מיועד לנשים שטופלו בעבר בתרופות כימותרפיות ממשפחות האנתראציקלינים (אדריאמיצין) והטקסאנים (טקסול או טקסוטר) וכן טופלו בהרספטין.

באוקטובר 2010 הורחבה ההתוויה של הטיפול בטייקרב בישראל (בעקבות הרשויות באירופה ובארה"ב) גם לשילוב עם פמרה. על פי האישור, ניתן להשתמש בטייקרב בשילוב עם פמרה לטיפול בנשים עם סרטן שד מתקדם לאחר גיל המעבר, שהגידול שלהן חיובי להורמונים וה-HER-2 חיובי, ושאינן מועמדות לטיפול כימותרפי. לפרטים נוספים.

 

 

כיצד פועלת התרופה ובמה נבדלת מהרספטין

שתי התרופות הן תרופות ביולוגיות המיועדות לחולות בעלות HER-2 חיובי, אך הן נבדלות במבנה, במנגנון הפעולה ובדרך מתן התרופה.

הרספטין היא נוגדן חד-שבטי (monoclonal antibody) שהוא מולקולת חלבון גדולה הפועלת נגד אותו חלק של חלבון ה-HER-2 הממוקם מחוץ לתא. טייקרב, לעומת זאת, היא מולקולה קטנה מעכבת קינאזות – Small Molecule Kinase Inhibitor (הקינאזות הן אנזימים המפעילים תהליכים בתא, כולל התפתחות תאים סרטניים). המולקולה של הטייקרב חודרת לתוך התא ומעכבת את התהליך הסרטני בו (בניגוד להרספטין הנקשר לקולטנים מחוץ לתא). טייקרב מעכבת את פעילותם של שני קולטנים מקבוצת ה-ERB: הקולטן HER-2 (ErbB2), עליו פועלת גם ההרספטין, והקולטן ErbB1.

בשל ההבדל במנגנון הפעולה, טייקרב מצליחה לפעול במקרים מסוימים בהם הטיפול בהרספטין הפסיק להשפיע. התרופות נבדלות גם בדרך מתן התרופה: טייקרב ניתנת בכדורים במתן דרך הפה ואינה מצריכה עירוי או אשפוז כמו ההרספטין.

 

לראש הדף>>>

 
כיצד ניתנת התרופה

התרופה ניתנת בכדורים במינון של 250 מ"ג x 5 כדורים פעם ביום (סה"כ 1250 מ"ג ליום) למשך 21 יום, ובשילוב עם קסלודה בימים 1-14 מתוך מחזור של 21 יום.

 

מהן תופעות הלוואי של התרופה

תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של התרופה הן:

  • שלשולים, בחילות, הקאות, עייפות.
  • פריחה
  • תופעת לוואי של קסלודה (הניתנת עם טייקרב): "תסמונת כף היד והרגל", הכוללת אובדן תחושה, עקצוץ, אדמומיות, נפיחות ואי-נוחות בכפות הידיים והרגלים.

בקרב אחוז נמוך של המקרים נצפתה גם תופעה זמנית של ירידה בתפקוד הלב, שעלולה להביא לקוצר נשימה.

בקיץ 2008 הוציא ה-FDA בארה"ב אזהרה חמורה לגבי הסיכון לרעילות לכבד כתוצאה מהשימוש בתרופה. הנושא נמצא בבדיקה, והמטופלות הונחו להמשיך להשתמש בתרופה, תוך מעקב אחר תפקודי הכבד שלהן.

 

כיצד ניתן לקבל טייקרב בישראל

התרופה מאושרת על ידי משרד הבריאות בישראל לטיפול בסרטן שד מתקדם. החל מ-3.1.2010 הוכללה התרופה טייקרב בסל הבריאות לטיפול בסרטן שד גרורתי על פי ההנחיות הבאות, ולפי מרשם של מומחה באונקולוגיה:

1. תנאים להתחלת הטיפול:

  • המטופל/ת אובחנה כסובל מסרטן שד גרורתי
  • מצבו התפקודי מוגדר כסביר עד טוב (בין 0-2) לפי ה-PS
  • HER-2 חיובי ברמה של 3+ בבדיקה אימונוהיסטוכימית (IHC) או בדיקת FISH חיובית כאשר הבדיקה האימונוהיסטוכימית ברמה 2+ (כפי שייקבע בבדיקה כמותית).
  • החולה חווה התקדמות המחלה לאחר טיפול בהרספטין למחלה הגרורתית

2. המשך הטיפול בטייקרב לאחר שני חודשי טיפול יינתן בהתקיים אחד התנאים האלה:

  • תגובה של נסיגה מלאה של המחלה CR
  • תגובה של נסיגה חלקית של המחלה PR
  • שיפור קליני בולט (לפחות דרגה אחת ב-PS)
  • שיפור בסימפטומולוגיה (כגון הפחתה בכאבי עצמות וצריכה מופחתת של משככי כאבים)

3. על אף האמור בפסקה 2, ייפסק הטיפול בטיייקרב לאחר שני חודשי טיפול בהתקיים אחד מאלה:

  • הופעת גרורות חדשות, למעט גרורות במוח כאתר התקדמות יחידי
  • החמרת המצב הקליני (לפי ירידה בדרגות תפקיד לפי PS)
  • הופעת גוש חדש בבדיקה פיסיקלית
  • קיום ראיה אחרת להתקדמות המחלה.

4. התרופה לא תינתן בשילוב עם הרספטין.

לתשומת לב, למעשה האישה אינה חייבת לקבל טיפול בהרספטין פעם שניה על מנת לעבור לטיפול בטייקרב, וכן הטיפול הקודם בהרספטין אינו חייב להיות ממושך. ניתן לקבל טייקרב כקו שני אחרי הרספטין.

 

ניסויים קליניים

טייקרב נבדקה במחקר קליני אקראי (מחקר 151), שנערך במספר מרכזים רפואיים בעולם, כולל בישראל. המחקר, שהקיף 399 נשים חולות סרטן שד מתקדם בעלות HER-2 חיובי, השווה בין מתן קסלודה בלבד לבין טיפול בקסלודה בשילוב טייקרב.

על פי ניתוח הביניים של התוצאות, משך הזמן עד להתקדמות המחלה אצל הנשים שקיבלו את הטיפול המשולב כמעט הוכפל: 6.2 חודשים במקום 4.3 חודשים, וזאת ללא עלייה ברעילות ללב. בעקבות התוצאות יוצאות-הדופן הופסק הניסוי לפני הזמן שנקבע.

תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine בדצמבר 2006.

בכנס ECCO 2009 פורסמו תוצאות ניתוח תת-קבוצות של מחקר זה, ניתוח שבחן את יעילות הטייקרב בשילוב עם קסלודה כאשר הטיפול ניתן מוקדם (טיפול קו שלישי גרורתי ומטה) ומשך הזמן עד להתקדמות המחלה בנשים אלו עמד על 11.3 חודשים לעומת 4.5 חודשים בנשים שקיבלו קסלודה בלבד.

השילוב של טייקרב עם תרופות מקבוצת מעכבי הארומטאז, החל משנת 2010, מבוסס על מחקר שהתפרסם בכתב העת JCO וכלל 1200 נשים. תוצאות המחקר הוכיחו כי מתן טיפול משולב של טייקרב ופמרה, לעומת פמרה לבד, שיפר משמעותית את זמן ההישרדות ללא מחלה בנשים המתאימות – 8.2 חודשים לעומת 3 חודשים.

כמו כן, מתקיימים כיום ניסויים קליניים לבדוק את יעילות הטייקרב בסרטן שד מוקדם ובסוגי סרטן אחרים בהם קיים ביטוי יתר של HER-1 ו-HER-2, ביניהם: מחקר הבודק יעילות הטייקרב בסרטן שד דלקתי, מחקר בו נמצאו שיעורי תגובה של כ-60%.

הטיפול בטייקרב כמניעת חזרת המחלה בסרטן שד מוקדם (adjuvant) נבדק במחקר (ALTTO) הן לבד והן בשילוב עם הרספטין. המחקר מתקיים גם במרכזים שונים בארץ: רמב"ם, לניאדו, וולפסון, איכילוב, שיבא, שערי צדק, קפלן וסורוקה.

בנוסף, על פי עדויות ראשוניות ממחקר בארה"ב, טייקרב יכולה להיות יעילה בטיפול בגרורות מוחיות הקשורות בסרטן השד. המחקר מסכם כי יש די ראיות קליניות המציעות שטייקרב יכולה לחדור למערכת העצבים המרכזית . בעקבות התוצאות המעודדות עורכת מפתחת התרופה ניסוי בינלאומי אקראי נרחב לקביעת ההשפעה של טייקרב לבדה, כטיפול בגרורות במוח.

כמו כן נעשים ניסויים המשווים בין יעילות טייקרב ליעילות הרספטין. אחד המחקרים הראה שיעור הופעה נמוך של אירועים לבביים בחולות שטופלו בטייקרב, תופעת לוואי הקיימת בטיפול בהרספטין.

בדצמבר 2009 פורסמו תוצאות ראשונות ממחקר על שילוב של טייקרב והרספטין יחד. נמצא כי יש יתרון לטיפול משולב של שתי התרופות יחד בנשים עם סרטן שד מתקדם לאחר כשלון טיפולים אחרים, לעומת טיפול בטייקרב בלבד. הטיפול בשילוב של שתי התרופות האריך את חיי החולות בחמישה חודשים לעומת טיפול בטייקרב בלבד, וזמן התקדמות המחלה הוארך ב-14 חודש.

טייקרב אושרה על-ידי מינהל המזון והתרופות בארה"ב (FDA) במרץ 2007. בהמשך אושרה גם על ידי סוכנות התרופות האירופאית EMEA. בשווייץ אושרה התרופה גם לנשים שטופלו בעבר בהרספטין בלבד, ללא טיפול מוקדם בטקסאנים ובאנתארציקלינים.

 

מקורות

ד"ר בלה קאופמן, ראיון בנושא התרופה לפטיניב-טייקרב, עלון אחת מתשע, אביב 2007.

הודעה לעיתונות של ה-FDA (אנגלית).

חוזר מנהל רפואה, משרד הבריאות, 3.1.2010.

Tykerb Fact Sheet, press releases, GSK

New England Journal of Medicine 28/12/2006 (אנגלית)

 Reuters, 29.1.2010

לראש הדף>>>

 

עודכן לאחרונה באוגוסט 2013

 


הבהרה
אין לראות בתכנים המופיעים בעמוד זה משום המלצה ו/או חוות דעת רפואית על שימוש בתרופה.
לפני כל שימוש בתרופה, יש להתייעץ ברופא או גורם מקצועי אחר ולעיין בעלון הצרכן. יש לפעול רק על-פי ההנחיות.

 

Share

טייקרב

דילוג לתוכן