נשים שחלו בסרטן שד הרגיש להורמונים מקבלות טיפול תרופתי הורמונאלי משלים, המוריד באופן משמעותי את הסיכון לחזרת המחלה ואת שיעור התמותה. מדובר בתרופות טמוקסיפן או אחד ממעכבי הארומטאז – פמרה, ארימידקס, ארומזין, העוצרות בצורות שונות את השפעת או ייצור האסטרוגן בגוף. האישה אמורה ליטול עצמאית את התרופה, באמצעות כדור, במשך חמש שנים לאחר המחלה.

אולם ממחקר שנערך בארה"ב עולה כי רק 49% מהחולות בסרטן השד אכן משלימות את הטיפול התרופתי האנטי-הורמונאלי שנרשם להן לכל אורך התקופה.

המחקר, שהקיף 8,769 נשים, מאשר ממצאים של מחקרים דומים קודמים.

החוקרים מסבירים את התופעה בזמן הממושך הנדרש לטיפול, חמש שנים, במהלכן האישה פחות מעוניינת לזכור את המחלה שחלפה. גם תופעות הלוואי של התרופות אינן מקלות על הדבקות בטיפול. כ-40% מהמטופלות במעכבי ארומטאז מפתחות כאבי פרקים, נשים המטופלות בטמוקסיפן סובלות מתופעות שונות כמו גלי חום, בעיות שינה, שינויים במצב הרוח, פגיעה במיניות ועוד, תופעות שיכולות להקשות במיוחד על נשים צעירות.

ואכן, במחקר עלה כי אצל נשים מתחת לגיל 40 הנטייה להפסיק את הטיפול לפני הזמן אף בולטת במיוחד.

עוד נמצא כי דבקות החולה בנטילת התרופה לאורך זמן הייתה קשורה במידה רבה לתקשורת בין הרופא לחולה.
מחברי המחקר ציינו שאין להפסיק את התרופה מבלי להתייעץ עם הרופא, ולנסות לבדוק איתו אפשרויות להקל על תופעות הלוואי.