לרגל ציון חודש המודעות לסרטן השד (אוקטובר 2018) ערכה עמותת אחת מתשע באמצעות מכון Panels, סקר בנושא מודעות לסרטן השד ולבדיקות לגילוי מוקדם של המחלה. בסקר השתתפו 457 נשים בגילאי 30-65, מתוכן 407 נשים מהמגזר היהודי ו-50 מהחברה הערבית.

מהסקר עלה כי על אף הסיכון המוגבר לחלות, רק מחצית מהנשים שלהן קרובת משפחה מקרבה ראשונה שחלתה בסרטן שד ו/או שחלה, הופנו או קיבלו ייעוץ גנטי.  רבע מהן לא נבדקות אצל כירורג שד.

ממצאי הסקר

ידע אודות גורמי סיכון לסרטן השד

• רובן הגדול של הנשים (65.6%) ידעו להצביע על "סיפור משפחתי או גנטי" כעל גורם לסיכון מוגבר לחלות,
• 20.8% ציינו את עניין הגיל,
• 9.4% מהנשים סבורות שאורח חיים הוא גורם משפיע.
• רק 1.7% מהנשים היהודיות סברו שהריונות והנקה (או העדרם) משפיעים על הסיכון לחלות לעומת 8% מהנשים הערביות שציינו גורם זה.

הימצאות סרטן שד במשפחה

• כ- 35% מהנשים מדווחות על מקרי סרטן שד ו/או שחלה במשפחתן המורחבת.
• 13.6% הצהירו כי יש להן לפחות קרובת משפחה אחת מקרבה ראשונה (אמא, בת או אחות) שחלתה בסרטן שד ו/או שחלה.
• 6.6% מהנשים היהודיות ו 16% מהנשים הערביות, שהשתתפו במחקר, לא ידעו לומר אם יש להם סיפור של סרטן שד/שחלה במשפחה.
• לנשים שידעו לספר על רקע משפחתי שכזה יש יותר ידע אודות הבדיקות הניתנות בסל הבריאות לגילוי מוקדם, מאשר לשאר הנשים. הן גם נוהגות להיבדק יותר מאשר נשים ללא סיפור משפחתי, אך עדיין, 59.7% מהנשים שלהן מקרי סרטן שד ו/או שחלה במשפחה המורחבת ו 25.9% מהנשים בעלות קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה – אינן נבדקות כיום אצל כירורג שד.
• רק כמחצית מהנשים שציינו שיש להן קרובת משפחה מקרבה ראשונה שחלתה בסרטן שד ו/או שחלה, קיבלו או הופנו לייעוץ גנטי לצורך איתור מוטציה גנטית, בדרך כלל על פי בקשתן. עוד נציין כי כ- 4.8% מהן אומרות כי לא קיבלו ייעוץ כזה למרות שביקשו.

קיום בדיקות שגרתיות לגילוי מוקדם

• 54% מהנשים היהודיות נוהגות להיבדק (מידי פעם או באופן קבוע) אצל כירורג שד, זאת לעומת 22% בלבד מקרב הנשים הערביות שהשתתפו במחקר. 36% מהנשים מהחברה הערבית אף הצהירו כי אין בכוונתן להיבדק גם בעתיד.
• תושבות תל אביב והמרכז נוהגות להיבדק במידה רבה יותר מאשר בשאר אזורי הארץ: 59.2% מהנשים מאזור המרכז נבדקות כיום לעומת 43.4% בלבד מתושבות הפריפריה.
• 35% בקרב הנשים החילוניות מקפידות להיבדק פעם בשנה אצל כירורג שד, לעומת 29.8% בקרב נשים מסורתיות ורק 7.4% מהנשים החרדיות.

הנימוק העיקרי שהמשיבות ציינו כסיבה לא להיבדק באופן קבוע הוא:

• אין צורך לדעתן (18%), במיוחד בקרב מי שמתגוררות מחוץ לאזור תל אביב והמרכז (22%).
• צעירות מדי ( 15.6%) במיוחד בחברה הערבית (25.6%).
• סיבות נוספות היו: חוסר זמן (8.9%), פחד (7.1%) ועצלנות (7.6%).

מי יזם את הבדיקה?

• כמחצית מהנשים היהודיות שנבדקו על ידי כירורג שד אמרו שהן יזמו את הבדיקה בעצמן (שיעור היוזמות עולה ככל שההשכלה גבוהה יותר),
• כ-21% הופנו לבדיקה על ידי רופא נשים (במיוחד תושבות תל אביב והמרכז)
• 18% הופנו ע"י רופא המשפחה.
• חרדיות ודתיות הופנו יותר על ידי רופא משפחה בעוד שהחילוניות יזמו ברובן את הבדיקה בעצמן.
• בקרב נשים מהחברה הערבית, כ-46% הופנו לבדיקה על ידי רופא המשפחה ו-36% יזמו את הבדיקה בעצמן.

בעקבות הסקר קוראת עמותת אחת מתשע למשרד הבריאות ליזום מהלך משמעותי על מנת לאתר נשים צעירות, שהן בסיכון מוגבר לחלות. הבדיקות לאיתור ולאבחון עבור נשים בסיכון מוגבר כבר נמצאות בסל הבריאות, אך מבחינת הגברת המודעות – משרד הבריאות פועל היום רק אל מול נשים מעל גיל 50.

עודכן: אוקטובר 2018