יום העיון של אחת מתשע ואיכילוב – חידושים בטיפול בסרטן השד, אפריל 2013

עיקרי דברים ומצגות מתוך ההרצאות ביום העיון של אחת מתשע, חידושים בטיפול בסרטן השד, שהתקיים במרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי (איכילוב) ב-24 באפריל, 2013

לתמונות מיום העיון

מה קרה לאמא? התמודדות ילדים בזמן המחלה

ד"ר מירי נהרי, פסיכו-אונקולוגית, וטל פרי, מנהלת מערך התמיכה, אחת מתשע

למחלת הסרטן של האם משמעות מבחינת כל המשפחה – בן הזוג, הילדים, הורי האישה החולה ועוד. מדובר בהתמודדות ממושכת ולא קלה. ד"ר נהרי גורסת כי יש לשתף את הילדים בדבר מחלת האם, השאלה היא מתי ואיך לספר להם.

העיתוי המתאים הוא כשההורים מספיק פנויים רגשית לכך.

כיצד לספר? חשוב להימנע מדרמטיות. עדיף לספר לכל המשפחה יחד, ולהקפיד על פניה ברמת ההבנה של הילד הקטן במשפחה. בהמשך ניתן לפתח את הנושא מול כל אחד מבני המשפחה ברמה המותאמת לגילו.

חשוב להעביר את המסר שאכן צפויה התמודדות, אך יש תוכנית, ולאחר הטיפולים יהיה סוף טוב, ואמא תבריא. לגבי המילה "סרטן" – השימוש בה כיום שכיח יותר בשיח הציבורי, אפשר להתייחס לביטוי בצורה עניינית ולא דרמטית.

חשוב לשתף במצבה של האם גורמים במערכת החינוך – מורה, יועצת, מנהלת, אך חשוב ליידע את הילד מראש.

תמיכה מקצועית:
אפשר להתייעץ עם איש מקצוע כיצד לספר לילדים, בעמותת אחת מתשע אנו מייעצים בנושא.

מתי יש לקחת את הילד/ה לתמיכה מקצועית? כאשר ניכרים שינויים דרמטיים בהתנהגות.

גלגולה של נתינה – תוכנית לצידך

פאנל בהנחיית תמי אלעד, MSW, מדריכה ומטפלת, בהשתתפות שרה אסטרייכר, חנה גורן ואורית חן מעמותת אחת מתשע

מנחת הפאנל, תמי אלעד, הציעה כי ניתן לראות את התהליך ממחלה להחלמה כמעבר מקבלה לנתינה.

שרה סיפרה על תהליך ההתמודדות האישית שלה, ותהליך ההשלמה ההדרגתי שעברה משפחתה – בנותיה ואחר כך – נכדותיה. כאשר אובחנה במחלה, נתמכה שרה על ידי מתנדבת של אחת מתשע, ונדרה נדר כי כשתחלים תתמוך היא בחולות אחרות.

בבוא היום, שרה תמכה בחנה. חנה תיארה כיצד תמיכתה של שרה העניקה לה כוחות בזמן ההלם הראשוני עם אבחון המחלה. דמותה של שרה, "מישהי שעברה את זה", היתה עבור חנה מעין הבטחה, תמונת ראי של עצמה לאחר שנה, לאחר שתחלים.

אכן, לאחר שהחלימה חנה ביקשה להחזיר לעולם את הנתינה שחוותה משרה. היא עברה קורס הכשרה בעמותה והחלה להתנדב.

אורית אובחנה בסרטן השד רק לאחרונה. היא מתארת את התחושה של אובדן שליטה, חוסר היכולת לדעת מה לשאול. אורית זכתה לתמיכתה של חנה, שלדבריה "הרימה אותי מהתהום והראתה לי את הדרך". חנה הגיבה והסבירה כי בסופו של דבר "הכוח הוא אצל אורית, אני הייתי על ידה".

אורית הביעה תקווה שבעתיד, לאחר שתחלים, תוכל גם היא לתמוך בחולה.

עוד על חווית ההיכרות המיוחדת: בבלוג של אורית.

בדברי הסיכום, ציינה תמי אלעד כי להיות "אחת מתשע" משמעו חלק מהגדרת זהות. שרה הוסיפה: "אנחנו מייצגות רק שרשרת קטנה, בקהל הזה יושבות הרבה חולות שהן חוליות בשרשרת".

לפרטים על שירותי התמיכה של אחת מתשע

חידושים בטיפול בסרטן השד

בהנחיית פרופ' משה ענבר, מנהל המערך האונקולוגי, בהשתתפות רופאי/ות המרכז הרפואי ת"א (איכילוב)

טכנולוגיות חדשות בדימות השד

ד"ר אורית גולן

אמצעי הדימות הוותיקים: הממוגרפיה, האולטרסאונד וה-MRI

הממוגרפיה ניתנת החל מגיל 50, ובנשים בסיכון – מגיל 40. ברוב המרכזים הרפואיים בישראל פעולת ממוגרפיה דיגיטלית.

ככל שיש יותר שומן בשד, הממוגרפיה מאבחנת גושים טוב יותר. לעומת זאת, מבנה שד צפוף (סמיך, פיברוגלנדולרי) עושי להגביל את יעילות הממוגרפיה.


אולטרסאונד
– ניתן כהשלמה לממוגרפיה במקרים הבאים: שד סמיך, בירור ממצא בממוג', גוש נמוש, שתלי סיליקון, נשים צעירות.


MRI
– לפי הנחיות משרד הבריאות 2/2009 ניתן כבדיקת סקר חד-שנתית במקרים מסוימים, ביניהם: נשאיות, נשים בסיכון מעל 20% לנשאות, חשש לדלף סיליקון, ועוד.

בשנים האחרונות פותחו אמצעי דימות חדשים, המאפשרים להתאים כל בדיקה לצרכי האישה. יש חשיבות למיומנות הטכנאים והרדיולוגים המפענחים.


טומוסינתזיס
– ממוגרפיה תלת מימדית. הבדיקה מציגה את התוצאות כפרוסות דקות של הצילום. מאפשרת להתגבר על בעיית השד הסמיך, מפחיתה את שיעור הבדיקות החוזרות(recall), מאבחנת טוב יותר עיוותים עדינים. מגבלותיה: כרוכה במנת קרינה גבוהה יותר (כיוון שנדרשת גם ממוג' רגילה בנוסף לה), משך הפענוח ארוך.


ממוגרפיה עם הזרקת חומר ניגוד
– אינה מבוצעת כבדיקת סקר אלא רק בהתוויות מסוימות. יתרונותיה: שיפור באבחון, אמצעי זול ומהיר בהשוואה ל-MRI באותם מצבים. החסרונות: מנת קרינה גבוהה יותר (כי נוספת לממוג' רגילה), בעיית רגישות לחומר הניגוד או סיכון עבור נשים עם כשל כלייתי.


אולטרסאונד אוטומטי
ABVS – בדיקת אולטרסאונד באמצעות מתמר רחב מהרגיל, היוצרת תמונה תלת-מימדית.


MBI
– הדמית ממוגרפיה בלחץ נמוך במשך 40 דקות, בהזרקת חומר רדיואקטיבי לווריד. הבדיקה מיועדת לנשים בסיכון, בעלות שד סמיך, עיוותי רקמה, ממצאים לא חד-משמעיים בבדיקות אחרות, נשים שאינן יכולות לבצע MRI.

חסרונות הבדיקה: מנת קרינה גבוהה מאשר ממוגרפיה, משך הבדיקה, שיעור ה-false positive דומה לשיעור ב-MRI, וכן אין יכולת לכוון לביופסיה.

כיום פעיל בישראל רק מכשיר אחד באיכילוב, במסגרת מחקר.

סרטן השד – הקשר הגנטי

ד"ר רינת ברנשטיין-מולכו

למצגת ההרצאה

רוב מקרי התחלואה בסרטן הם אקראיים. כ-15% הם בעלי רק משפחתי, וחלק מאלו הם תורשתיים.

ד"ר ברנשטיין-מולכו הסבירה מהי מוטציה – שינוי ברצף הבסיסים המרכיב את הגן – וכיצד תסמונות הסרטן עוברות בתורשה. לנשא מוטציה יש סיכוי של 50% להוריש אותה לכל אחד מצאצאיו.

נסקרו המוטציות השכיחות בגנים BRCA1,2 בנשים יהודיות. קיום מוטציה בגנים BRCA1,2משמעותה סיכון של 60% בממוצע לחלות בסרטן השד, בהשוואה ל-12% באוכלוסיה הכללית.

בדיקת הרצף: בנשים שלא נמצאו אצלן מוטציות לפי ארץ מוצא אפשר לבצע בדיקת רצף כדי לאתר מוטציות נדירות יותר. בדיקת הרצף הוכנסה לסל הבריאות באוגוסט 2012 על פי קריטריונים מוגדרים.

בנוסף ל-BRCA ידועות כיום מוטציות נוספות:
TP53, PTEN, ATM, BRIP, PALB2, CHEK2

קיימות גם מוטציות שעדיין אינן ידועות.

תוארו תהליך הייעוץ הגנטי והבדיקה, שנעשית באמצעות בדיקת דם פשוטה.

היתרונות בגילוי המוטציה: מניעה ואבחון מוקדם בנשאיות, מעקב אינטנסיבי.

החסרונות: כאשר לא מוצאים מוטציה, לא נשלל לחלוטין הסיכון לסרטן במשפחה; יתכן קיום מוטציות שלא חיפשנו; תוצאות לא ברורות בבדיקת הרצף, מחיר, השלכות פסיכולוגיות ומשפחתיות.

ההמלצות לטיפול ומעקב בנשאיות:

מעקב: MRI, ממוגרפיה ואולטרסאונד לסירוגין מידי חצי שנה, מעקב כירורג ובדיקה עצמית.

מניעה: כריתה מונעת (בישראל פחות מקובל), שמירה על אורח חיים בריא, טיפול תרופתי – כיום רק במסגרת מחקר, כריתת שחלות.

למידע מורחב בנושא סרטן שד תורשתי

חידושים בטיפול הקרינתי (קרינה מקוצרת)

ד"ר דיאנה מצייבסקי

למצגת ההרצאה

הטיפול הקרינתי המקובל הוא קרינה חיצונית. היא מכוונת לכל הרקמה הנדרשת, תוך הימנעות מהקרנת איברים כמו הלב, באמצעות סימולציה ב-CT.

מחקר שהתפרסם ב-New England Journal of Medicine במרץ 2013 הדגים את משמעות הסיכון למחלת לב איסכמית גם שנים רבות לאחר הטיפול.

תופעות הלוואי במהלך תקופת הטיפול: חולשה או עייפות כללית, כוויות בעור, ולעיתים עיוות בצורת השד. תופעות נדירות: שברים בצלעות, לימפאדמה ביד (בשל קרינה לבלוטות לימפה).


הטיפול המקובל
:

25 ימי טיפול של קרינה לכל השד ועוד 8 ימי טיפול קרינה בשדה מצומצם בו היה ממוקם הגידול. סה"כ ניתנים 33 טיפולים.

הבעיות הכרוכות בכך: אובדן ימי עבודה, לעיתים בעיית נגישות גיאוגרפית.

ד"ר מצייבסקי תיארה את השיטות החדשות המוצעות כיום:


הטיפול המקוצר
– במחקר בריטי חדש המבוסס על 10 שנות מעקב, נמצא כי בהשוואה בין הטיפול המקובל לבין טיפול מקוצר הכולל 15 טיפולים גדולים יותר (במקום ה-25 המקובלים) לא היה הבדל בשיעור חזרת המחלה בשד, בהישרדות, בשינויים בעור, מחלות לב, מראה השד. ואף היו קצת פחות תופעות לוואי.

מכאן, שהטיפול המקוצר אינו פחות יעיל מהטיפול המקובל. באנגליה הטיפול המקוצר הפך לטיפול סטנדרטי.

הסתייגויות – עדיין לא ידוע מה ההשלכות במקרים של שד גדול, וכן מה קורה בשילוב עם כימותרפיה, הרספטין, פרטוזומאב. כמו כן לא ידועות עדיין ההשלכות בחולות עם בלוטות לימפה נגועות.


שיטת
PBI – מקרינים רק את סביבת הגידול, ולא את כל השד. ההקרנה מבוצעת באמצעות החדרת בלון לחלל הניתוחי בו היה הגידול, ומתן הקרינה פעמיים ביום דרך הבלון. אפשרות אחרת – החדרת הקרינה באמצעות צינורות המובילים לחלל הניתוחי, או אף מתן קרינה במהלך הניתוח עצמו.

הקווים המנחים בארה"ב ובאירופה מציעים טיפול זה לנשים במאפיינים ספציפיים. בישראל מבוצעת הקרנה במהלך הניתוח במסגרת מחקר במרכז הרפואי לין.

למידע מורחב בנושא טיפולי קרינה בסרטן השד

מחקר ATLAS – טיפול בטמוקסיפן ותרופות הורמונאליות אחרות למשך חמש שנים או יותר?

ד"ר תמר ספרא

למצגת ההרצאה

הטיפול בסרטן השד ניתן בהתאמה אישית לחולה לפי מאפייני מחלתה: מצב הבלוטות, קולטנים הורמונאליים, HER2, מידת סיכון לגרורות ועוד.

מתוך כלל הנשים ללא בלוטות נגועות: 70% יירפאו רק בזכות הניתוח. אצל 30% המחלה תחזור, לכן נותנים טיפול אדג'ובנטי, בזכותו יבריאו 15% מהן.

בטיפול האנטי-אסטרוגני מוצעות שלוש קבוצות של תרופות:

תרופות המפריעות לאסטרוגן להיקשר לקולטן – טמוקסיפן, פסלודקס

תרופות המפריעות לייצור האסטרוגן – זולדקס, לוקרין

מעכבי ארומטאז – רק לאחר גיל המעבר – ארימידקס, פמרה, ארומזין

הטיפול בטמוקסיפן ניתן לפני ולאחר גיל המעבר, ומוריד את הסיכון לחזרת המחלה בכ-30%.
תופעות הלוואי של הטיפול נדירות: סרטן הרחם, בעיקר לאחר גיל 50, היווצרות קרישי דם.

ד"ר ספרא דיווחה על המחקר הבינ"ל  ATLAS בשיתוף המרכז הרפואי איכילוב, שעסק בטיפול בטמוקסיפן בסרטן השד – חמש שנים מול 10 שנים.

במחקר השתתפו כ-7,000 נשים (מתוכן כ-250 בישראל), שקיבלו כבר חמש שנות טמוקסיפן.

תוצאות המחקר היו מרשימות: ירידה בשיעור חזרת המחלה, ירידה משמעותית בתמותה. השיפור בלט במיוחד בקבוצת הטיפול שבין 10-15 שנה. מכאן הסיקו החוקרים שלטיפול אפקט מתמשך, שמצדיק את נטילת התרופה במשך 10 שנים, לעומת חמש שנים.

תופעות הלוואי שנצפו במחקר: כמעט הכפלה בשיעור התסחיפים הריאתיים וסרטן הרחם, מעט יותר מקרים של שבץ מוחי. יחד עם זאת, סרטן הרחם מופיע באחוזים נמוכים מאוד, וניתן לאיתור מוקדם ולטיפול.

בנשים צעירות שקיבלו חמש שנות טיפול בטמקוסיפן – כדאי להאריך ל-10 שנים (ההארכה עדיין לא בסל הבריאות, אולם מחיר התרופה אינו גבוה).

חידושים בטיפול הורמונאלי בסרטן שד גרורתי

ד"ר לריסה ריבו

המחלה הגרורתית אינה ניתנת לריפוי, אך ניתן להאריך את החיים ולשפר את איכות החיים.

75% ממקרי הסרטן לאחר גיל המעבר הם:   ER+    HER2-

במחלה רגישה לאסטרוגן, לעיתים התאים מפתחים עמידות לטיפולים הורמונאליים שניתנו עד כה.

ד"ר ריבו עדכנה על התרופות החדשות:

הטיפול בתרופה אפיניטור בשילוב ארומזין נבדק במחקר BOLERO 2 בהשוואה לטיפול מקובל, בחולות סרטן שד גרורתי לאחר גיל המעבר. המחקר מצא כי הטיפול המשולב היה יעיל יותר מטיפול בתרופה בודדת.

תופעות הלוואי של הטיפול המשולב – סטומטיטיס (פצעים בפה), חולשה, שלשולים.

בישראל ניתן האפיניטור בשילוב פמרה במס' מרכזים רפואיים. התקבלו שיעורי תגובה דומים לאלו במחקר עם הארומזין.

במחקר TAMRAD נבדק הטיפול המשולב באפיניטור עם טמוקסיפן, בהשוואה לטמוקסיפן בלבד, ונמצא שיפור בהישרדות הכללית.

מחקר נוסף בדק מתן תרופה דומה, Temsirolimus, בשילוב פמרה, בהשוואה לפמרה בלבד, אך התוצאות היו שליליות.

התמודדות עם תופעות הלוואי של הטיפול:

פצעים בפה: יש לקבל מראש הדרכת אחות לגבי היגיינת הפה והורדת הסיכון להיווצרות הפצעים. במידה והפצעים מופיעים חשוב ליידע את הרופא.

פגיעה הפיכה בריאה – יש לדווח לרופא על כל שינוי נשימתי, התופעה ניתנת לאבחון ב-CTוניתנת לטיפול.

תופעות נוספות: פריחה, אובדן תחושת הטעם, ועוד.

צויין כי אפיניטור כלולה בסל הבריאות בקריטריונים מסוימים (הוכללה בישראל לפני מדינות רבות בעולם). נחשבת לתרופה יעילה עם תופעות לוואי שניתנות לטיפול, אך יש לזכור לדווח תמיד לרופא על הופעתן.

האם כל טיפול מתאים לכל אחת? רפואה מותאמת אישית

פרופ' אילן רון

הטיפולים החדשים הנהוגים כיום הם ביולוגיים, ממוקדי מטרה, המכוונים נגד מאפיינים יחודיים של הגידול.

הרפואה עוברת מהטיפול המקסימלי הנסבל לטיפול המינימלי הנחוץ. נוצרת תובנה טובה יותר לגבי תופעות הלוואי ארוכות הטווח של הטיפולים, והפתרונות המתאימים להן.

הטיפול בסרטן שד גרורתי:

5-7% מהחולות מאובחנות בסרטן גרורתי כבר באבחון הראשון; אצל כ-25% מהנשים יופיעו גרורות רק לאחר מס' שנים.

הטיפול בסרטן שד גרורתי נועד לשמר ולשפר את איכות החיים ולהאריך את תוחלת החיים.
הטיפולים המוצעים: כימי, ביולוגי מותאם אישית, והורמונאלי.

שילובים חדשים לבעלות Her2 חיובי:
הרספטין בשילוב פרטוזומאב או הרספטין בשילוב לפטיניב.

התרופה Kadcyla T-DM1 היא נוגדן נגד HER2 הקשור לחומר כימי דמוי טקסן. זהו טיפול סלקטיבי כימו-ביולוגי, החודר רק לתאים החולים.

למידע מורחב על סרטן שד גרורתי

חזרה לכל ימי העיון

Share

יום העיון של אחת מתשע ואיכילוב – חידושים בטיפול בסרטן השד, אפריל 2013

דילוג לתוכן