מחקר: מינון נמוך של טמוקסיפן נמצא יעיל בהפחתת הסיכון להתפתחות סרטן שד בנשים עם גידולים טרום סרטניים

נשים עם גידולים מוקדמים בשד מצויות בסיכון להתפתחות עתידית של סרטן שד. לשם הפחתת הסיכון ניתן טמוקסיפן (במינון של 20 מ"ג) למשך 5 שנים,  אולם בשל תופעות הלוואי שלו הכוללות, בין היתר, גלי חום, יובש נרתיקי, וכאבים בקיום יחסי מין, תופעות לוואי המשפיעות לרעה על איכות החיים של הנשים, רבות מן הנשים מפסיקות את הטיפול.

מחקר חדש שפורסם בכנס סן אנטוניו (2018) הראה שמינון נמוך יותר של טמוקסיפן (5 מ"ג) היה יעיל בהפחתת הסיכון לסרטן חודרני בשד בנשים שהיו להם גידולים מוקדמים בשד והן נמצאות בסיכון גבוה להתפתחות עתידית של סרטן שד. רוב הנשים לא חוו תופעות לוואי משמעותיות.

תיאור המחקר

במחקר (מחקר TAM-01, מחקר פאזה 3), השתתפו 500 נשים עם גידולים טרום סרטניים מסוג DCIS (ידוע גם כסרטן שד ממוקד) וגידולים מוקדמים:  LCIS ו- ADH. הנשים עברו ניתוח, ובמידת הצורך גם קיבלו טיפולי קרינה. המשתתפות חולקו לשתי קבוצות: הקבוצה הראשונה טופלה במינון נמוך של טמוקסיפן (5 מ"ג) והקבוצה השניה קיבלה פלסבו. הטיפול נמשך למשך 3 שנים, ותקופת המעקב החציונית עמדה על 5.1 שנים.

תוצאות המחקר 

  • שיעור חזרת המחלה לשד בקבוצה שקיבלה טמוקסיפן היה נמוך יותר: 5.5%  לעומת  11.3% בקבוצה שקיבלה את הפלסבו.
  • מבחינת תופעות הלוואי: לא היו הבדלים משמעותיים בין הקבוצה שקיבלה טמוקסיפן לקבוצה שקיבלה פלסבו.

מסקנת החוקרים היא התרופה מפחיתה את הסיכון לחזרת המחלה ב – 52%. לדבריהם התוצאות דומות למחקרים אחרים בהם נלקחה התרופה במינון הרגיל (20 מ"ג ליום), אולם היתרון המשמעותי הוא שבמינון הנמוך, הנשים לא סובלות מתופעות הלוואי של התרופה.

מקורות:

ASCO Post

Medscape

Medpagetoday

המחקר פורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology  (ה-19 באפריל 2019)

עודכן: דצמבר 2018

Share

מחקר: מינון נמוך של טמוקסיפן נמצא יעיל בהפחתת הסיכון להתפתחות סרטן שד בנשים עם גידולים טרום סרטניים

דילוג לתוכן